ב־1 באוקטובר 2017 נערכה בעיר חממת שבתוניסיה ועידת היסוד של "ברית מוסלמים אינקלוסיביים" (Alliance of Inclusive Muslims, AIM) – ארגון הגג הראשון של ארגונים עממיים ברחבי העולם המגדירים את עצמם מוסלמים פרוגרסיביים. מייסדי הארגון מגיעים מ־22 מדינות ומארבע יבשות, ובהן גם מדינות כמו ארגנטינה, בורונדי, קנדה, צרפת, גרמניה, הודו, קניה, מלזיה, הולנד, פקיסטן, סומליה, תוניסיה, ארצות הברית ועוד. בוועידת היסוד אימץ הארגון חוקה, תקנון פנימי, כתב התחייבות של המשתתפים ותוכנית פעולה אסטרטגית לשנים 2018‑2020. להנהלת הארגון נבחרו חמישה חברים: עזאת שמסאדין (Aizat Shamsuddin) ממלזיה – יושב ראש; פינה טין בירג (Fenna ten Berge) מהולנד – סגנית; סופנה זאידי (Supna Zaidi) מארצות הברית – מזכירה כללית; בוקורו אלי (Bukuru Elie) מבורונדי – סגן המזכירה הכללית; ואני זוניוולד (Ani Zonneveld) מארצות הברית – גזברית. עוד הסכימו החברים המייסדים לרשום את הארגון כארגון זכויות אדם בז'נווה, שוויץ. כיום חברים בארגון 14 ארגונים בכל רחבי העולם.
הקמתו של הארגון היא, למעשה, ניסיון מיסוד ארגוני ורעיוני של זרמים מוסלמים בני זמננו, ההולכים ומתרבים בקצב מהיר ברחבי העולם, בעיקר לאחר אירועי 11 בספטמבר 2001, המזוהים עם ערכיו של האסלאם הפרוגרסיבי. אומיד צאפי (Omid Safi), אחד החוקרים הבולטים ביותר של תנועות האסלאם הפרוגרסיבי, מצביע על התעוררות האסלאם הזה בעשורים האחרונים, המתבטאת ביצירת קשרים בין תנועות ויחידים המזוהים עם סוג זה של אסלאם וביצירת מנגנונים לשיתוף פעולה כדי לקדם את רעיונותיהם המשותפים. לדעתו, זהו תהליך פורה לקידום מאבק משותף וחובק עולם, העשוי להוביל לשינוי מהותי בתפיסת האסלאם, המוסלמים וזיקתם למודרנה. חשוב לציין שארגון הגג החדש מאגד ארגונים אסלאמיים דתיים, כלומר ארגונים שונים מארגוני זכויות אדם מוסלמים אחרים.
סוג זה של אסלאם מוכר הרבה פחות מזרמים אידאולוגיים ורעיוניים אסלאמיים אחרים, בעיקר מהאסלאם הרדיקלי, שזכה לתשומת לב תקשורתית ואקדמית רחבה ביותר בשנים האחרונות. מאמר קצר זה, ראשון בסדרת מאמרים שיעסקו באסלאם הפרוגרסיבי בן זמננו, ינסה לשפוך עליו מעט אור.
על אופיו של האסלאם הפרוגרסיבי אפשר ללמוד ממטרותיו של ארגון הגג, כפי שהוצגו במסמך העקרונות ובחוקה. ברמה האסטרטגית, מטרת־העל של הארגון היא לאחד את מאמציהם של ארגונים מוסלמים פרוגרסיביים ומתקדמים מרחבי העולם בהתמודדותם עם מגמות רדיקליות של קבוצות וזרמים אסלאמיים אחרים. האמצעי לכך הוא הצגת פנים אחרות של האסלאם – האסלאם הפרוגרסיבי מתבסס על שלושה עקרונות יסוד: (1) זכויות אדם וכבוד לכול, שוויון ויחס הוגן לכל אדם באשר הוא. (2) חופש ביטוי, מחשבה ומצפון וריבוי דעות. בהקשר זה הארגון מדגיש את ערך החירות, ומכאן שאין להגביל את חירויותיו של אדם על רקע עמדותיו הפוליטיות, הדתיות או האידאולוגיות. (3) חופש דת וחופש מדת.
בדרך זו מבקש הארגון לא רק להילחם בקיצוניות ובאלימות הנגזרת ממנה, אלא אף לחולל שינוי תודעתי בציבור המוסלמי הרחב סביב מהות האסלאם בהיותו דת, תרבות, חברה ופוליטיקה. יתרה מזו, הארגון מבקש ליצור גשרים בין־תרבותיים, להשתתף בעשייה האנושית הגלובלית, לעודד קהילות וחברות של מוסלמים לקבל את הערכים האוניברסליים של זכויות אדם, ולהטמיע פלורליזם תרבותי־דתי, שהוא ערך חשוב במערכות היחסים בין מוסלמים לבין עצמם ובינם לבין בני דתות ותרבויות אחרות.
עיון מהיר בשיח של האסלאם הפרוגרסיבי מלמד על גישה שונה בתכלית לפרשנות האסלאם ולמסורת ההלכתית. גישתו שונה לא רק מגישתו של האסלאם הרדיקלי, אלא אף מגישותיהם של זרמים הוַסטים המתונים יותר. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בשלושת העקרונות הבסיסיים שהוצגו לעיל, שתכליתם הצגת האסלאם כתורה המבוססת על זכויות אדם ועל צדק חברתי. הארגון החדש מציע פרשנות של המקורות הטקסטואליים החשובים, הקוראן והמסורת הנבואית (סונה), התומכת מטבע הדברים באידאולוגיה הפרוגרסיבית שלו, ומזכירה במידה רבה את ההומניזם והליברליזם החילוני מבית מדרשם של אדוארד סעיד, נועם חומסקי ואחרים. למשל, בלב הפרשנות של מוסלמים פרוגרסיביים עומד רעיון השוויון המוחלט בין כל בני האדם – זכר ונקבה, מוסלמים ולא מוסלמים, עשירים ועניים, צפוניים ודרומיים וכו'. חייהם של כל בני האדם הם ערך עליון, ללא קשר לתרבות, לגאוגרפיה, למגדר, למוצא אתני וכו'. הכול אמורים לחיות בהרמוניה אוניברסלית מתוך ההנחה שכולם שייכים למשפחת האנושית.
מגמות של אסלאם ליברלי־פרוגרסיבי אינן תופעה חדשה, ואפשר לזהותן כבר בשלהי המאה ה־19 בכתביהם של אינטלקטואלים, אנשי הלכה והוגי דעות מוסלמים, כגון ג'מאל אלדין אל־אפע'אני, מוחמד עבדה, עבד אל־רחמאן אל־כואכבי ואחרים. אישים אלו הציגו קריאה שונה של האסלאם, המתכתבת במידה מסוימת עם ערכים אוניברסליים, בעיקר עם ערכי השוויון והחירות.
מוסלמים פרוגרסיביים בני זמננו הם דור ההמשך, אך נראה שהם נועזים הרבה יותר, ומציגים אידאולוגיה המתקרבת מאוד להומניזם הליברלי החילוני, אם כי מתוך שמירת קשר למסורת המוסלמית ולמקורותיה הטקסטואליים הקדושים. יתרה מזו, הם אינם מסתפקים במישור התאורטי־עיוני ומבקשים לחולל שינוי בחברות המוסלמיות בנות זמננו. במאמרים הבאים אנסה להעמיק בהיבטים התאורטיים, המתודולוגיים והאפיסטמולוגיים של תפיסת העולם הזאת, וגם בפרקטיקה ובדרך שבה רעיונות האסלאם הפרוגרסיבי מתורגמים הלכה למעשה ברחבי העולם.
