לפי ההנחה המקובלת בחקר האסלאם המודרני, באסלאם הסוני בימינו שלושה זרמים עיקריים: הזרם הליברלי, הזרם הסלפי (פונדמנטליסטי) וזרם האמצע (וַסטי). לכל אחד מהזרמים האלה עקרונות הלכתיים ייחודיים. במאמר זה אתמקד בזרם האמצע, המכונה "וסטייה", כיוון שהוא הזרם המבוסס והחשוב ביותר מהשלושה, וגם הדומיננטי בקרב המוסלמים במערב. כמו כן, לזרם זה גישה ייחודית לחיים מוסלמיים במדינה לא־מוסלמית – גישה זו מנוגדת גם לגישת הסלפים, הדוחים את המערב דחייה מוחלטת, וגם לפתיחות המלאה של הליברלים.
מסורת שמקבלת את ההווה
שורשיו של זרם הווסטייה במייסדיו של הרפורמיזם האסלאמי בתחילת המאה ה־20, ג'מאל א־דין אל־אפגאני ומוחמד עבדה, אך הוא החל להתבלט רק במחצית השנייה של המאה הזאת, עם עליית ארגון "האחים המוסלמים" והתעוררות האסלאם הפוליטי כתנועה חברתית משפיעה. עקרונות הזרם כוללים בחירה באסלאם כדרך חיים מקיפה וכוללת, מתוך שמירה על איזון בין ציות לטקסטים הקדושים לבין פרשנויות מודרניות, ושמירה על דרך חיים אסלאמית־מסורתית בלי להתעלם מנסיבות החיים העכשוויות. מנהיגו הבולט ביותר של הזרם היום הוא השייח' יוסף אל־קרדאווי, פוסק ומטיף בכיר ביותר ממוצא מצרי, הנחשב לאחד מחכמי הדת המשפיעים ביותר באסלאם הסוני בימינו.
החל בשנות התשעים החל השייח' קרדאווי לעסוק במרץ בנושא המיעוטים המוסלמיים בעולם המערבי. הוא פעל במגוון דרכים כדי לשפר את חייהם ולקדם את החיבור בין הקהילות האסלאמיות במערב לממסד הדתי האסלאמי ולתנועות פוליטיות אסלאמיות כלל־עולמיות. מתוך שיתוף פעולה עם חכם דת חשוב אחר, ד"ר טהא ג'אבר אל־עלוואני, פיתח קרדאווי בשנת 1997 את דוקטרינת "משפט המיעוטים" (פקה אל־אקליאת). מטרתה של דוקטרינה הלכתית זו היא לתת כלים לפסיקת דין שרעית המותאמת לנסיבות החיים של המוסלמים במערב ולאפשר הגשמה של הרעיונות הווסטיים בדבר איזון בין מסורת למודרנה. בשם דוקטרינה זו פורסמו כמה פסיקות הלכה חשובות והוקמו ארגונים שמטרתם ליישם את הדוקטרינה ולתת מענה הלכתי למיעוטים המוסלמיים. הארגון המרכזי הוא המועצה האירופית לפתווה ולמחקר (ECFR) שהקים קרדאווי בשנת 1997 והנהיג אותה עד נובמבר 2018, אז החליף אותו עבדאללה אל־ג'דעי העיראקי.
במועצה האירופית לפתווה ולמחקר חברים חכמי הלכה בכירים, שחלקם חיים באירופה, והיא מתאספת פעם בשנה לשם פרסום מחקרים, החלטות ופתוות (פסקי הלכה). המועצה מדגישה את יישום רעיונות "משפט המיעוטים" בפסיקותיה, וכאן נעוץ ההבדל העיקרי בינה לבין גופי הלכה אחרים הפונים למוסלמים באירופה: פסיקותיה של המועצה מבוססות על מתודולוגיה הלכתית ייחודית ועכשווית המותאמת במיוחד לנסיבות החיים של המוסלמים האירופים. המועצה אינה גוף פסיקה מקומי, כמו "מועצות השריעה", הנפוצות בבריטניה ומורכבות מחכמי הלכה מקומיים מזרמים שונים, וגם אינה גוף לא אירופי, כמו אל־אזהר במצרים, אלא ארגון הפונה לכל המוסלמים האירופים, ונוקט שיטת פסיקה מסודרת ומקורית המכוונת להשגת מטרות ברורות של חיזוק הקהילה המוסלמית באירופה.
לא לחיות בשכירות
לאורך שנות קיומה של המועצה נפסקו בה פסקי הלכה רבים וחשובים הנוגעים לחיים המוסלמיים במערב – מענייני פולחן וחיי הדת, ועד שאלות אזרחיות וחברתיות. שתי פסיקות מייצגות במיוחד את חשיבותה של המועצה ואת ייחודיותה. הפסיקה הראשונה מתירה למוסלמים לקחת משכנתא. פסיקה זו מנוגדת להסכמה כמעט מלאה של חכמי הלכה מוסלמים בכל הדורות ומכל האסכולות שלקיחת משכנתא היא עסקה בריבית שהשריעה אוסרת באיסור מוחלט. הפסיקה מתבססת על עיקרון ה"חולשה", שלפיו על חכמי ההלכה האסלאמיים להקל את קשייהם של המוסלמים במערב כדי שיוכלו להקים קהילה חזקה שתהיה ראש גשר לחדירה אסלאמית לחברה המערבית. הפסיקה מתירה אפוא למוסלמים לעבור על איסור הריבית כדי שיוכלו להתבסס במערב ולא לחיות בשכירות או ללא מקום מגורים.
הפסיקה השנייה, שהיא מהפכנית לא פחות, מתירה לאישה אירופית שהתאסלמה להישאר נשואה לבן זוגה הלא־מוסלמי למרות האיסור על קשר נישואים בין מוסלמיות ללא־מוסלמים. פסיקה זו מתבססת על עיקרון ההקלה בהלכה, המשמש לעיתים קרובות כסות לפסיקה פרגמטית המעדיפה את שימור הקיים ואת ההתחשבות בנסיבות החיים במערב, על פני אידיאליזם ודוגמטיות. המועצה טוענת בפסיקתה כי האיסור על המשך הנישואים בין המתאסלמת לבעלה עלול להרחיק אנשים מהאסלאם במקום לקרב אותם אליו, ולכן יש בו פגיעה באינטרס הקהילתי המוסלמי.
בזכות מעמדם הבכיר של חבריה, פסיקותיה החדשניות וקשריה עם גופים המייצגים את המוסלמים האירופים, המועצה האירופית לפתווה ולמחקר היא אחד הגופים החשובים ביותר בממסד האסלאמי הנבנה באירופה. עם זאת, המועצה נתונה לביקורת מתמדת מצד מתנגדי דוקטרינת "משפט המיעוטים". שתי פסיקותיה המרכזיות שהוצגו לעיל, עוררו התנגדות פעילה מצד גופים סלפיים ושמרניים, הרואים בהן היתר לעבירה על חוקים בסיסיים של האסלאם. ביקורת על המועצה נפוצה גם בימין האירופי, הטוען שיש דיווחים על התבטאויות אנטישמיות בניירות עמדה של המועצה ועל קשרים נסתרים בינה לבין ארגון האחים המוסלמים. כמו כן, יש הטוענים שבחסות המתינות והפסיקה הפרגמטית, המועצה מעודדת אסלאמיזם רדיקלי ומשמשת כיסוי לניסיונות לאסלם את אירופה.
למרות הביקורת, למועצה האירופית לפתווה ולמחקר מקום חשוב וראוי לציון בחברה המוסלמית באירופה. אפשר לראות בה מובילה של זרם המתחרה בסלפים, פתרון זמני לשימור חיי הקהילה המסורתיים, או "זאב בעור של כבש" המעודד אסלאם רדיקלי – אולם ברור כי השפעתה על חיי המוסלמים באירופה רבה, וכל דיון על עתיד האסלאם באירופה צריך להתחשב בה ובזרם הווסטייה שהיא מייצגת.
טל שוורץ הוא מתנדב בשנת השירות של עמותת "בקהילה". המאמר מבוסס על עבודת הגמר שלו, שנכתבה במהלך לימודיו בתיכון למדעים ולאומנויות. העבודה: "המיעוטים במערב מפרספקטיבה אסלאמית – השוואה בין הוגי 'משפט המיעוטים' לבין טארק רמדאן", בהנחיית עדו פלזנטל, זכתה בפרס ון ליר לעבודות גמר מצטיינות במדעי הרוח לשנת 2019.
