בשלהי אפריל השנה פתחו חיל האוויר הרוסי וכוחות המשטר הסורי במתקפה על אידליב ופאתיה, אזור שחיים בו כשלושה מיליון איש, כמחציתם ילדים, והמעוז האחרון של האופוזיציה הסורית. כוחות המשטר הצליחו להתקדם ולכבוש כמה עיירות. ההתקפות האוויריות הכבדות, שהחריבו בתי חולים, מאפיות, בתי ספר ותשתיות נחוצות אחרות, והתקדמות כוחות המשטר על הקרקע, הניסו מעל 630,000 איש צפונה, לעבר הגבול הטורקי. יותר מ־1,000 אזרחים נהרגו בהתקפות. המשך התקדמות כוחות המשטר עלול לגרום למעשי הטבח הנרחבים ביותר בתולדות המלחמה. הכדור נמצא עתה בידי רוסיה, בת בריתו של המשטר, היכולה לעצור את המתקפה.
לגורלם של תושבי אידליב שתי חלופות: השתלטות הדרגתית של המשטר, או הסכם הפסקת אש ארוך טווח שיבטיח את הגנתם של תושבי האזור. השתלטות מלאה של המשטר על אידליב תחרוץ את גורלם של רבים מתושבי האזור, שכן בכל מתקפות המשטר בשנים האחרונות על מעוזים של האופוזיציה, מי שסירבו להיכנע יכלו להימלט לאידליב – עתה לא נותר עוד לאן להימלט.
מוות בקרב או מוות בעינויים
המשטר רואה ברבים מתושבי אידליב ופאתיה – מי שגורשו או נמלטו אליה (כמחצית מהאוכלוסייה), וכן במקומיים – בוגדים ומחבלים. אם חייליו לא ימיתו אותם בשדה הקרב, הוא ימלא בהם את בתי הכלא שלו וימית אותם בעינויים. אם כך, לנוכח חוסר הנכונות של טורקיה או מדינות אחרות לקלוט את תושבי האזור שיסרבו להיכנע למשטר מחשש שיוצאו להורג בירי או בעינויים, החלופה למניעת רצח המוני היא הפסקת אש ארוכת טווח. חלופה זו אינה פשוטה, שכן האזור נשלט עתה בידי היאת תחריר א־שאם (הת"ש, הגוף לשחרור הלבנט), קבוצה ששורשיה באל־קאעדה. הקהילה הבין־לאומית אינה מעוניינת להשלים עם יצירתה של מובלעת גאוגרפית הנשלטת בידי ארגון קיצוני. עם זאת, בשנתיים האחרונות עברה הת"ש עברה שינויים משמעותיים בהתנהלותה, בשיח הפומבי של הנהגתה, בהרכב כוחותיה ובהדרכה הדתית והאידיאולוגית ללוחמים. לפיכך, היום יותר מתמיד, אפשר ללחוץ על הארגון ליישם מדיניות שאינה עומדת בקנה אחד עם אידיאולוגיה ג'האדיסטית, ובכלל זה אכיפת הפסקת אש ארוכת טווח עם המשטר.
הגלגול הקודם של הארגון, ג'בהת אל־נוסרה, חטף כמה זרים והסכים לשחררם רק תמורת כופר, ואילו הת"ש הזמין בחודשים האחרונים עיתונאים וחוקרים זרים לבקר באידליב והבטיח להגן עליהם. הת"ש אפשר לטורקיה להקים מרכזי כוחות לשמירת לשלום באידליב, למרות התנגדות של לוחמים ומפקדים קיצונים בשורותיו. "אנחנו היינו נגד הכניסה של הטורקים, אבל זה נכפה עלינו. אם הטורקים לא היו נכנסים, האזור היה מופצץ, אז נתנו להם להיכנס כדי לשמור על ביטחונם של תושבי האיזור", הבהיר לי אבו אימאן, מפקד בהת"ש מחלב.
מתנגדים קיצוניים של הת"ש מבקרים את היחסים שנרקמו בין הארגון לטורקיה. הת"ש כלא לוחמים של חזב אל־תחריר והתנקש בהם, בשל ביקורת שמתח הארגון על הת"ש בגין נכונותו לעבוד עם כוחות בין־לאומיים. מוסטפא, אחד מלוחמי חזב אל־תחריר, אמר לי: "המפקדים של הת"ש אינם מקבלים החלטות באופן עצמאי. הם [לוחמי הת"ש] אינם עצמאיים […] אם המפקד אומר להם לסגת, הם יעשו זאת כדי לרצות את הטורקים".
בשנתיים האחרונות הרחיב הת"ש את שורותיו, ויש בו כעת אלפי לוחמים שאינם אדוקים בדתם. חלקם לחמו בקבוצות לא ג'האדיסטיות, כמו אחראר אל־שאם, צבא סוריה החופשי ונור א־דין א־זנכי. הם הצטרפו לשורות הת"ש במהלך סבבי לחימה בין פלגים האלה לבין הת"ש ב־2018-2017, סבבי לחימה שביססו את אחיזתה של הת"ש באידליב ופאתיה. נוסף על כך, לוחמים רבים של צבא סוריה החופשי שהוגלו מדרעא, מע'וטה המזרחית ומצפון חומס הצטרפו לשורות הת"ש.
כאשר התלוננו לוחמים אדוקים על הלוחמים החדשים, דיווח עבדאללה, הלוחם בשורות הת"ש מאז 2014, "איש הדת אומר להם שהמאבק הפך למאבק של הצדיק וחסר האלוהים יחדיו, ושעלינו להיות לא קפדנים בנושאים אלו". הקיצוניים ביותר בתוך הת"ש סולקו משורות הארגון, נהרגו בהתנקשויות, או פרשו מהת"ש והקימו ארגונים קיצוניים יותר.
עזה של סוריה
השיח הפומבי של הנהגת הארגון השתנה אף הוא. במסיבת העיתונאים האחרונה של אבו מוחמד אל־ג'ולאני, מפקד הת"ש, הוא נמנע בכוונה משימוש בביטויים המעידים על שנאה עדתית, בניגוד לנאומיו בעבר. במסיבת העיתונאים שלו, ובריאיון עם עבדאללה אל־מוחיסני, איש דת סעודי המקורב להנהגת הת"ש, הצדיקו שני המנהיגים את ההחלטה להתמקד בהגנה על אידילב לבדה ולוותר, לעת עתה, על ניסיונות לשחרר את סוריה כולה. החולשה הגוברת של המורדים מביאה גם ג'האדיסטים אדוקים להבנה שההישג הטוב ביותר שהם יכולים להשיג כעת הוא "מעין עזה" – מובלעת קטנה בשליטתם. חודשי הלחימה האחרונים החלישו את האופוזיציה עוד יותר בשל מאות הרוגים בשורותיהם ופצועים שלא יוכלו לחזור לשדה הקרב.
טורקיה יכולה עתה לנצל את השחיקה הזאת בכוחם של המורדים ולכפות על הת"ש תנאי הפסקת אש שהארגון סירב לקבל בעבר, ובכללם פתיחתם של הכבישים המהירים המחברים בין האזורים שבשליטת המשטר לחלב וללאד'קיה (על פי דרישת המשטר ורוסיה), ומתן תפקיד משמעותי יותר לטורקיה ולפלגים מתונים יותר הנהנים מתמיכה טורקית ישירה. הת"ש והפלגים האחרים יצטרכו להבטיח שקבוצות קיצוניות יותר לא יפרו את הפסקת האש.
חברים בהת"ש ובקבוצות קיצוניות יותר שעימם שוחחתי, מאמינים שהת"ש מסוגל לכפות את הפסקת האש על הפלגים האלה, ואם יהיה צורך, אף יילחם נגדם, כפי שחמאס נוהגת בפלגים קיצוניים יותר בעזה בתקופות של הפסקת אש. "ויתורים הובילו לוויתורים נוספים […] וכולם בשל לחץ" חיצוני על הת"ש, הסביר עבדאללה, לוחם בארגון. עם זאת, רבים משלושת מיליון האזרחים החיים בשליטת הת"ש דורשים שינויים משמעותיים יותר.
למרות הפרגמטיות הגוברת של הת"ש, התנהלותה הסמכותנית לא השתנתה. כוחות ביטחון הפנים של הארגון ממשיכים לחטוף מתנגדים ולעיתים להוציאם להורג, ומשתמשים שימוש נרחב בעינויים בבתי הכלא שלהם. סלימאן, עיתונאי החי באידליב, אמר לי "אנשי ביטחון הפנים של הת"ש הם הקיצוניים ביותר. הם עוצרים אנשים לעיתים קרובות על סמך האשמות שווא, ללא כל הוכחה. השינויים שמתרחשים בהת"ש אמיתיים, אך הם נוגעים לשיח ולהתנהלות פוליטית. השינוי צריך להיות שורשי כדי להפוך את הת"ש לכוח המקובל על האוכלוסייה באידליב ועל הקהילה הבין־לאומית".
כאמור, אם אידליב תישאר בשליטת הת"ש ויינתן תפקיד משמעותי יותר לטורקיה באזור, תיווצר באידליב עזה חדשה: איזור נצור, הנמצא בהפסקת אש ארוכת טווח, נתון לשליטה של ארגון אסלאמיסטי סמכותני הנאבק בקבוצות קיצוניות עוד יותר. פתרון זה אינו אידיאלי עבור תושבי האזור, החיים בסבל מתמשך, אך לנוכח העובדה שאם המשטר הסורי ישתלט על האזור מצפה להם הרג המוני, זו נראית החלופה הטובה ביותר.
