ביולי 2019 פורסם באתר רציף 22, אתר עיתונאי עצמאי ואלטרנטיבי, מאמר הסוקר את עמדותיהם של אומנים מוכרים מהעולם הערבי – בעיקר מלבנון ומסוריה – התומכים בזכויותיה של הקהילה הלהט״בית. רבים מהם זכו לקיתונות של ביקורת בשיח הציבורי הערבי וספגו אלימות מילולית, עד כדי קריאות לשלילת אזרחות.
מיגה ארשיד הוא אחיה של השחקנית הסורית סווסן ארשיד. בחודש יולי היא שיתפה את שירו הפרובוקטיבי "I don't give a fu*k", שהפיק אחיהם ג'מיל. בעקבות זאת ספגה ארשיד ביקורת קשה. כעבור עשרה ימים צייצה בטוויטר, ״ישר ולעניין וללא היסוס: אני תומכת בזכויות הפרט ומתנגדת לשיפוט חברתי המבוסס על איסורים שכל חברה ממציאה לעצמה. לכן אני תומכת בזכויות הלהט״בים״. בן זוגה, השחקן הסורי מקסים ח'ליל, תמך בה בפומבי. ארשיד צירפה לציוץ ציטוטים נבחרים מהקללות שספגה, כמו "הלוואי שתמותי". בכתבה מוזכר כי לפני שנתיים, כאשר פרסמה סווסן תמונה שלה עם מיגה, היא קיבלה תגובות בסגנון "את בטוחה שהוא בחור? חשבתי שזו אחותך״.
מעמוד האינסטגרם של קו האופנה החדש של הזמרת הלבנונית הייפא והבי
שחקנית סורית אחרת, דִימה ביאעה, נשאלה בתוכנית אירוח בטלוויזיה אם היא תומכת בהומוסקסואליות או מתנגדת לה. תחילה ניסתה להתחמק בתואנה כי דעתה היא עניין אישי, אך לבסוף הגיבה בקצרה: "עם כל הכבוד לדתות השונות ולכלל הדעות, הבחירה המינית של כל אדם אינה ענייני״. לאחר שהמראיין, השחקן הסורי באסם יאח'ור, התעקש, היא הוסיפה: "הדת מתנגדת להרבה מנהגים שעדיין רווחים בחברה. החברה שלנו מקבלת גבר בן 80 שמתחתן עם קטינה, אישה בת 80 שמתחתנת עם בחור בן 20 וגבר שמכה את אשתו כי הוא לא יודע איך מקיימים יחסי מין בלי מכות, אבל לא מקבלת את ההומוסקסואליות!״
הומו, בוגד וסוכן זר
#״די_לשטויות״, צייץ השחקן המצרי המוכר ח'אלד אבו א־נג'א, כשהוא מתייחס להומופוביה. אבו א־נג'א, שמתכתש בטוויטר עם הומופובים כמעט מדי יום, כתב: ״זו בורות. ההומוסקסואליות היא תכונה ולא מעשה מיני. הומוסקסואליות אינה בחירה, מחלה או סטייה אלא טבע אנושי, והמדע המודרני מבסס את זה״. כאשר נעצר הומוסקסואל לובי ועונה על ידי "כוחות ההרתעה המיוחדים" בלוב כתב אבו א־נג'א: ״עד מתי תחגוג הבורות? עד מתי תסבול הקהילה הגאה מקיפוח ועינוי כמו שסבלו האנשים השחורים מעבדות בעבר?״ הגנתו הנחרצת על הלהט"בים הולידה רינונים ו"ממים" בחלק מכלי התקשורת במצרים על נטייתו המינית, בייחוד משום שאבו א־נג'א ידוע כמבקר חריף של משטר א־סיסי ואף העיד על שלילת החירויות במצרים בפני הקונגרס האמריקני. לצד הכינוי "הומו" זכה אבו א־נג'א גם לכינויים "בוגד" ו"סוכן זר".
מאיה דיאב, זמרת פופ לבנונית מפורסמת, תומכת בקהילה הלהט"בית ואיננה חוששת "להיענש" בדעת הקהל. בשנת 2016 אף הופיעה במועדון הלהט״בי "בוש" בצפון ביירות. היא ספגה ביקורת קשה, ועל כך הגיבה: ״לאנשים החולים, בכל התחומים, שחיים בהכחשה, שופטים את השונה ולא מוכנים לקבל אותו, יש לי רק שאלה עבורכם: מי אתם? תפתחו את הראש לפני שאתם פותחים את הפה. תלמדו לקבל אחד את השני. למוזיקה אין גבולות, גזע או דת״. ננסי עג'רם ואליסא, גם הן זמרות לבנוניות מפורסמת מאוד משנות התשעים, הותקפו לאחר שהביעו תמיכה ישירה או עקיפה בקהילה הגאה (עג'רם התנערה מבקשה של מנהלה להסיר את דגל הגאווה בהופעה בשוודיה) והתעקשה להדגיש את חשיבות קבלת האחר ובחירותיו ואת חשיבות הכבוד לשונה ולחייו הפרטיים. כאשר שופט פרסם פסק דין הקובע כי הומוסקסואליות היא זכות ולא פשע, שיבחה אותו האומנית קרול סמאחה על האומץ שלו "לקרוא תיגר על הממסד הדתי". בריאיון טלוויזיוני הסבירה כי לא אמרה שהיא "מעודדת" הומוסקסואליות אלא שהיא מכבדת כל אדם באשר הוא.
חרם על מי ששר למען זכויות מיעוטים
משרוע לילא, להקה לבנונית אלטרנטיבית שאחד מחבריה הוא הומוסקסואל, שרה למען זכויות מיעוטים וקבוצות מוחלשות, ובהן נשים והומוסקסואלים. הלהקה הוחרמה בירדן ובמצרים, תנועות דתיות קוראות להחרים את הופעותיה, וחבריה סופגים ביקורת ואיומים דרך קבע. אולם מוזיקאים מפורסמים, כמו זיאד א־רחבאני וג'אד שווירי, ושחקנים מפורסמים, כמו אסר יאסין ואחמד מג'די, מביעים סולידריות עם הקהילה הגאה, חלקם בגלוי ואחרים בחשאי, מחשש לאבד אוהדים השבויים בנורמות חברתיות מושרשות.
