ישראל גזרה על עצמה שתיקה לנוכח ההפגנות שנערכו לאחרונה בערי מצרים ובכפריה, שבמהלכן קראו להתפטרותו של הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי, בן הברית האסטרטגי של ישראל. פרשנים וחוקרים ישראלים העריכו שזה רק עניין של זמן עד שתתרחש שוב תסיסה עממית, אולם להערכתם, תהיינה ההתפתחויות אשר תהיינה, הצבא המצרי ימשיך לשלוט בעניינים, והסיכויים שא־סיסי יתפטר בשלב זה קטנים מאוד.
אמצעי התקשורת בישראל העריכו כי אם משטר א־סיסי יפול, המדינה האזרחית במצרים תקרוס, הטרור ישוב לשלוט במצרים וחמאס תזכה שוב בתמיכה צבאית. מכוני המחקר הישראליים הרחיקו לכת אף יותר, וקבעו שאם א־סיסי אכן יתפטר, הצבא המצרי ימשיך להיות השליט בפועל, וכי הסיכוי שהאחים המוסלמים או כל אישיות שמתנגדת לישראל ישובו לשלטון – קטן מאוד. בהינתן שאלה החלופות לא־סיסי, גם אם חלקן הן מטעם הצבא המצרי, ואין להפחית מהסכנות ומההשלכות האזוריות שיש לכך, כמה וכמה חוקרים ישראלים הדגישו שהמשך הסיוע לא־סיסי בשמירה על יציבות משטרו הוא אינטרס של ישראל ושל בעלות בריתה באזור.
ישראל אינה מסתירה את דאגתה לנוכח השינויים שעוברים לאחרונה על העולם הערבי בכלל, ובמיוחד על מצרים, וזאת בשל משקלה היחסי של מדינה זו מבחינה מדינית, דמוגרפית וכלכלית לעומת שאר מדינות ערב ובתוך המזרח התיכון בכללותו. מסיבה זו, ישראל גילתה עניין רב בהפגנות העממיות שנערכו בערים ובכפרים שונים במצרים, ומכוני המחקר האסטרטגיים ואמצעי התקשורת בישראל ביקשו לתאר מה קורה שם ולדון בהשלכות האפשריות שיש לכך על ישראל בטווח הרחוק. מניתוח ראשוני של הדיווחים בתקשורת הישראלית, אפשר לקבוע שמקבלי ההחלטות והדרג האסטרטגי בישראל ירעדו מפחד אם יתחדשו ההפגנות והמחאות בכיכרות מצרים, כאותן הפגנות בספטמבר שקראו להתפטרותו של א־סיסי. במקביל לכך, לצד הדיונים שנערכו בישראל בדבר השינויים שמתחוללים במצרים, מיהרה ישראל לנסות ולהניע את ממשל טראמפ לתמוך בא־סיסי ולסייע לו לשמור על שלטונו מפני קריסה.
התקשורת בישראל עסקה בדרישתם של המפגינים המצרים מא־סיסי ומבכירי ממשלו להתפטר ולשים סוף לשלטונו. במקביל, כל אותם מומחים לאסטרטגיה בישראל שמו לב שלשינויים המתחוללים במצרים יש השלכות ישירות ומיידיות על הזירה המדינית בישראל ועל הביטחון הלאומי של ישראל בפרט. מעניין לראות כי דוחות ישראליים מאשרים שהצבא הישראלי התיר לצבא המצרי לתגבר את כוחותיו בגבול עם רצועת עזה בדרום לאור המתיחות השוררת במצרים לאחר ההפיכה הצבאית ב־2013. דוחות אלה הראו כי הצבא הישראלי תומך בפעולות הצבאיות שמבצעים כוחות מיוחדים של הצבא המצרי לאורך גבול זה כדי להיאבק באיומים האפשריים על ישראל מחצי האי סיני. כמו כן, נמסר כי ישראל פנתה בכמה ערוצים לאישים בכירים בממשל טראמפ וביקשה שלא יפגעו בסיוע שמעניקה ארה"ב לצבא המצרי, ששוויו מוערך ב־1.3 מיליארד דולר מדי שנה. פנייתה של ישראל מבוססת על ההנחה שפגיעה בסיוע שמעניקה ארה"ב לצבא המצרי עלולה לפגוע בביטחון הלאומי של ישראל, ובכלל זה בהסכם קמפ דיוויד שנחתם עם מצרים בשנת 1978.
שאלות מהותיות צפו ועלו בזירה המדינית של ישראל לנוכח ההפגנות העממיות במצרים שקראו לסיום שלטונו של א־סיסי – שאלות שמומחים ישראלים ניסו לספק להן תשובה, כמו: מה יהיה עתידו של א־סיסי, בן־בריתה של ישראל? והאם ישובו האחים המוסלמים לשלטון במצרים? בקרב הישראלים, שורר חשש אמיתי מכך שההפגנות יובילו לנפילתו של א־סיסי בן־בריתם, ובעקבות כך, חשש משיבתם של האחים המוסלמים לשלטון במצרים ומכך שחמאס ברצועת עזה יחזור לקבל תמיכה.
אחד הדוחות הישראליים קבע בסיכומו שאף שלישראל יכולת מוגבלת לשמור על היציבות במצרים, היא עודנה יכולה לבצע צעדים שונים למען מטרה זו, כמו לפעול בשיתוף פעולה עם מדינות נוספות כדי לסייע בשמירה על היציבות הביטחונית ועל הפריחה הכלכלית של מצרים ולעודד רפורמות הכרחיות. לפי אותו דוח, בין הצעדים הללו, נכללו גם תמיכה דיפלומטית מאחורי הקלעים בכמה מעמדותיו של ממשל א־סיסי בזירה הבין־לאומית, כמו למשל בנושא המלחמה בטרור. הדוח אף הציע להימנע ככל הניתן מנקיטת צעדים שעלולים להחריף את המצב במצרים – במיוחד צעדים נגד הפלסטינים ברצועת עזה או צעדים הקשורים למקומות הקדושים בירושלים.
נראה אפוא כי הפרשנים הצבאיים והפוליטיים ומקבלי ההחלטות בישראל מנסים לשכנע את ממשל טראמפ לתמוך בא־סיסי באופן מוחלט, ברמה הכלכלית, הצבאית והדיפלומטית כאחד, גם אם כיכרות מצרים יתמלאו באלפי גופות של בני העם המצרי הדורשים לשים סוף לממשל א־סיסי ובכיריו. התכלית הסמויה של ישראל העומדת מאחורי כל העניין היא למנוע מהדמוקרטיה ומהצדק לשוב ולשרור במצרים ובקרב העם המצרי – אך ניצחונו של העם בלתי נמנע.
נביל א־סהלי הוא פובליציסט וחוקר פלסטיני. המאמר במקור התפרסם באתר הביקורתי אל־ערבי אל־ג'דיד. מערבית: און דגן
