אזור דרום עיראק ואזורים נוספים בעולם עתידים להיות מוצפים עד שנת 2050. תחזית קודרת זו שעולה במחקר חדש, עומדת במוקד המאמר של ח'אלד סלימאן, עיתונאי וסופר כורדי-עיראקי, שהתפרסם בדצמבר 2019 באתר דרג', במה תקשורתית ערבית עצמאית ואלטרנטיבית.
המחקר המודרני קושר באופן ברור בין שינויי האקלים לבצורות ולהצפות. לאחרונה פורסם מחקר חדש שסלימאן כותב עליו במאמרו (אך לא מפרט את מקורו), ועל פיו מחוזות דרומיים בעיראק יהיו בסכנת הצפה עד 2050 עקב עלייה במפלס פני הים. אפקט החממה הנגרם מפליטת גזי חממה מאז החלה המהפכה התעשייתית, הוא זה שגורם להתחממות הגלובלית אשר משפיעה גם על התמוססות שלגים בהרים. כ־150 מיליון איש ברחבי העולם, לרבות במזרח התיכון, מתגוררים כיום בשטחים שיוצפו במים עד אמצע המאה הנוכחית. עליית פני הים תוביל להרס של אתרי תרבות ומורשת עתיקים שנמצאים לחופי ימים, ובהם אלכסנדריה במצרים.
באזור דרום עיראק, העלייה במפלס המים עלולה להביא להצפתה של בצרה, העיר השנייה בגודלה במדינה, וכן להצפת ערים גדולות במחוזות אחרים. בעקבות ההצפות, צפויים גלי הגירה פנימית בחיפוש אחר מגורים, מזון ושתייה. לפי סלימאן, ההגירה לשם חיפוש עבודה ואמצעי קיום בערים הגדולות לא תכלול רק חקלאים ותושבים עניים באזורים כפריים, אלא גם תושבי ערים גדולות. יותר משבעה מיליון אנשים החיים בערים אלו נתונים בתוך שטח קטן וצר שמצידו האחד ים. עקב מחסור בשטחים, כולם עלולים להגר אל מחוץ לעיראק. מצב זה עלול להגביר את חוסר היציבות החברתית והפוליטית, לא רק בעיראק, אלא בכל האזור.
ג'ון קסטילו, יועץ במרכז לאקלים ולביטחון בארצות הברית, גנרל לשעבר בצי האמריקאי וראש פיקוד המרכז של ארצות הברית במלחמת עיראק, סבור כי אירועים כמו שינויים באקלים עלולים להצית עימותים מזוינים ולהגדיל את הסיכוי להתגברות הטרור, מפני שהבעיה לדעתו אינה רק סביבתית, אלא הומאניטארית, ביטחונית ואולי צבאית. חיידר אבראהים, חוקר במחלקה לסביבה בבצרה, טוען מצידו כי עיקר דאגתם של אנשי המקצוע בעיראק היא המליחות הגבוהה במים. דאגות מפני עליית מפלס הים או מפני הצפות עתידיות בעיראק הן כרגע בבחינת מותרות.
עיראק סובלת ממשברים פוליטיים, כלכליים וחברתיים, שמתגברים עם הזמן, אולם סלימאן סבור כי אין לה את הזכות להתעלם מסכנות חמורות נוספות שמאיימות על האדמות ועל הערים. אזור דרום עיראק הוא האזור הפגיע ביותר לשינויי אקלים, ובו הסכנה גדולה ביותר.
