רשויות השלטון המקומי, כלומר העיריות והמועצות המקומיות בכפרים ממלאות תפקיד משמעותי ביותר בחיי כל חברה מודרנית, שכן הן מספקות, ברוב המדינות, את השירותים העיקריים לתושב.
בין השירותים האלה אפשר למנות את החינוך, הביטחון, התברואה, פעילויות התרבות ועוד, לצד השירותים הרגילים שמעניקות המועצות המקומיות ואשר מורגשים בחיי היומיום של התושבים, כמו תכנון עירוני, דאגה לאספקת חשמל ומים לתושבים, ניקיון וכדומה. בתמורה, רשאיות רשויות השלטון המקומי לגבות מתושביהן מיסים שונים כמו עירייה, חינוך, בריאות ועוד. מיסים אלה, כמו גם האגרות המוטלות על שירותים שונים שניתנים לתושב, הם מקור ההכנסה העיקרי של העיריות, והם שמאפשרים להן לספק לתושביהן את השירותים השונים.
עיריות שתושביהן מקפידים לשלם את המיסים ואת האגרות המוטלים עליהם, מסוגלות לספק את השירותים הטובים ביותר, דבר שמשליך על רווחת התושבים ועל איכות השירותים שמספקת העירייה. שלטון מקומי שפועל בצורה כזו, מבזר את מתן השירותים, מעצים את תפקידן של העיריות ושל המועצות המקומיות בכפרים, ומאפשר להן לתת שירותים לתושביהן בצורה טובה ויעילה יותר. כך יכולה הממשלה להתפנות לסוגיות הפוליטיות והמדיניות הגדולות – עוד דבר שמשפיע לחיוב על התושבים. האם ניתן ליישם מודל זה בפלסטין?
אני סבור כי אם יונהג תהליך ביזור הדרגתי של מתן השירותים, יחוזקו השלטון המקומי והמרכזי כאחד. תהליך ביזור זה ישפר את מעמדן של העיריות ושל המועצות המקומיות שלנו ויהפוך אותן מרשויות שמעניקות שירותים בסיסיים לרשויות שנוטלות חלק בפיתוח החברה. כמו כן, אם תינתן לרשויות השלטון המקומי האפשרות או הסמכות להעניק שירותים נוספים דרך העירייה, למשל בתחומי החינוך, הבריאות, התרבות, התכנון העירוני, אספקת המים והחשמל, שמירה על הביטחון ועל הסביבה וכו', יווצרו מקומות עבודה נוספים ברמה המקומית, מה שיתרום ליצרנות ולצמיחה הכלכלית.
כדי שזה יקרה, על רשויות השלטון המקומי לגבות מיסים שונים כמו ארנונה או לגבות עמלות, ולו קטנות, עבור שירותים שונים שהן מעניקות, כמו הנפקת היתרי בנייה, טיפול בבקשות, חינוך ועוד. כך יוכלו רשויות אלה להבטיח הכנסות קבועות לקופותיהן שיסייעו להן מאוד בהענקת שירותים בצורה איכותית יותר. מצד שני, מחויבות מצד התושבים לשלם עבור השירותים שהם מקבלים היא אבן הפינה להצלחת מודל זה לביזור מתן השירותים השונים.
לא די בכך. יש לקדם וליישם ערכים של שלטון תקין ועקרונות כמו טוהר מידות ושקיפות. יו"ר המועצה המקומית וחבריה וכל המהלכים שהם מקדמים בתחום החוק, צריכים להיות מפוקחים על ידי הציבור. כך תובטח מחויבות של כל הרשויות כלפי עקרונות אלה. נוסף על כך, יש לקדם וליישם את עקרונות הדמוקרטיה בשלטון המקומי על ידי קיום בחירות חופשיות בעיתן, בשקיפות ובטוהר מידות; להעניק לכל המגזרים בחברה הזדמנות שווה להשתתף בהליך הדמוקרטי ולבחור מי יהיו נציגיהם במועצות המקומיות; ולהעצים באמצעות חקיקה את התפקיד של הנוער ושל הנשים בשלטון המקומי.
השאלה המתבקשת היא האם היישובים שלנו, במיוחד הקטנים, באמת מסוגלים למלא בשלב זה תפקיד כה גדול? אני סבור שגם היישובים והכפרים הקטנים והבינוניים שלנו יהיו מסוגלים למלא תפקיד זה ולהעניק שירותים לתושבים, במיוחד לנוכח סכומי הכסף הקטנים שעליהם לגבות. לכן צריך קודם כול לאחד כפרים ויישובים קטנים תחת מסגרת גיאוגרפית אחת – עירייה מאוחדת. לאחר מכן, יש לפעול עם העיריות החדשות הללו כדי לשפר את מערכות המנהל והכלכלה שלהן ולסייע להן לשפר את התשתית המוסדית, הניהולית והכלכלית שלהן ואת תפקודן.
באופן זה, בראש ובראשונה, הן תוכלנה לנהל את משאביהן הכלכליים ביעילות וגם להעניק את השירותים הנחוצים לתושבים. אם יישארו במצבם הנוכחי, היישובים שלנו, במיוחד אלה הכפריים, לעולם לא יוכלו לצמוח, להתפתח ולהעניק שירותים איכותיים לתושבים, והשלטון המרכזי והעיריות הגדולות ימשיכו לשאת לבדם בנטל.
מה ירוויח השלטון המקומי מביזור השירותים לידי רשויות השלטון המקומי? תהליך זה יעצים את תפקידן של רשויות השלטון המקומי ויאיץ בציבור לעבוד מולן, שכן הציבור הוא חלק בלתי נפרד מרשויות אלה. כתוצאה מכך, תגבר התחרות בתחום השירותים הניתנים, וכך התושבים יזכו בשירותים משופרים. הוצאותיו של השלטון המרכזי – בכסף ובמאמצי עבודה – תצומצמנה, והוא יוכל לרכז מאמץ בטיפול בסוגיות הלאומיות הגדולות כמו שיפור מערכות הבריאות והחינוך, דאגה לביטחון הלאומי, שיפור הכלכלה וכדומה, בזמן שרשויות השלטון המקומי תדאגנה למתן השירותים היומיומיים.
למתן שירותים ברמה המקומית על פי מודל זה תהיינה השלכות חיוביות בכל מיני דרכים: יחוזקו עקרונות כמו טוהר מידות, שקיפות וביקורת מצד החברה על מתן השירותים; הצמיחה תשתפר, יווצרו מקומות עבודה חדשים ברמה המקומית ויופחת הנטל שבו נושא השלטון המרכזי.
סאמר סלאמה הוא סגן שר העבודה ברשות הפלסטינית. המאמר המלא התפרסם ביומון הפלסטיני אל־איאם, היוצא לאור ברמאללה; העיתון השני בתפוצתו בשטחי הרשות הפלסטינית. מערבית: און דגן.
