בספטמבר 2000 הצליחה מחאה אזרחית נרחבת, שראשיתה בתנועת סטודנטים סרבית ושמה "אוטפור" (Otpor), להפיל את הרודן הסרבי של יוגוסלביה, סלובודן מילושביץ. אוטפור הייתה מעורבת גם בתהליך הפיקוח האזרחי על העברת השלטון לנשיא הנבחר ויסלאב קוסטוניציה. משהשיגה את מטרתה – הפלת מילושביץ והחלפת השלטון – התפרקה.
ארבע שנים לאחר מכן הקימו שניים ממובילי המאבק, סרדג'ה פופויץ' וסלובודן דינוביץ', את ארגון CANVAS (Center for Applied Non Violent Actions and Strategies), ומאז הם הכשירו פעילים ופעילות ברחבי העולם לפי מודל אוטפור, והלכה למעשה סייעו לתנועות מרי אזרחיות נוספות להתנגד לשלטונות רודניים שלהם, ולא פעם אף להפילם, במה שנודעו בכינוי "מהפכות הצבע". המשמעות הייתה ברורה: מאבק בלתי אלים הוא עניין רציני, ואם לומדים אותו ביסודיות הוא יכול להצליח גם במקומות אחרים.
זו אפוא מטרתנו בסדרה של מאמרים שנציע השנה לקוראות וקוראי הפורום לחשיבה אזורית. בשנה שעברה הקמנו את "ענפים", קולקטיב מחקר, לימוד והכשרה של פעילים וארגונים למאבק בלתי אלים אסטרטגי ואפקטיבי. היינו מעורבים כאקטיביסטים בכמה מאבקים בעבר, ונתקלנו שוב ושוב בבעיה אחת: הארגונים ותנועות המאבק למיניהם מתקשים להשיג הישגים ולשמרם – פעילותם אינה סדירה ושיטתית, היא אינה מגיעה לידיעת הציבור הרחב, והעוול שנגדו הם נאבקים נותר על כנו ולעיתים אף מחמיר. הבעיה הזאת משותפת להתארגנויות רבות המוחות על מגוון רחב של סוגיות.
אקטיביזם הוא תחביב שוחק ומעייף. מתוך הייאוש שאלנו את עצמנו מה אפשר לעשות וחיפשנו מדריכים למאבק לא אלים יעיל ומוצלח. ספרות מקצועית בנושא קיימת בהחלט, אולם היא נכתבת באקדמיה, עבור אנשי ונשות אקדמיה. כעת אנו מנסים להנגיש אותה לציבור באמצעות ספרייה דיגיטלית, סרטוני הדרכה וסדנאות. הכלים האלה אמורים לספק לפעילות ולפעילים, לארגונים ולתנועות ידע תיאורטי ומעשי לניהול מוצלח של מאבק אזרחי לא אלים – להציג לפניהם את הדרכים, השיטות והמנגנונים היעילים והיעילים פחות, על בסיס ידע וניסיון של מאות ואלפי פעילות ופעילים בנקודות מגוונות במרחב ובזמן.
רוב המאבקים החברתיים והפוליטיים בישראל בעשורים האחרונים היו ספונטניים ונוהלו על פי האינטואיציה של הפעילות והפעילים. במקרה הטוב היה סיעור מוחות קצר, אך מטרותיה של המחאה לא הוגדרו מעבר לרעיון כללי ומופשט של "סיום העוול". הפעולות, בהנחה שהיו יותר מאחת, היו מפוזרות ואקראיות, ואכן רוב מוחלט של המאבקים מהסוג הזה בהיסטוריה נכשל. לעומת זאת, המאבקים הגדולים, הידועים, שנחלו הצלחה קטנה או גדולה, נוהלו בקפדנות וכללו תכנון אסטרטגי ותהליכי למידה והכשרה אינטנסיביים של פעילים ופעילות בכל הרמות.
מאבק אזרחי מוצלח הוא מאבק שבו חברה אזרחית מלוכדת ומאורגנת מצליחה לשבש פגיעה של הרשויות בזכויות קולקטיביות ואינדיבידואליות. אולם חברה אזרחית חסרת ידע על מאבק בלתי אלים תתקשה מאוד להיאבק ביעילות על זכויותיה, ולא תצליח לסכל, או לצמצם, תהליכים אנטי־דמוקרטיים, הפרות זכויות אדם, חוסר קבלת אחריות מצד הרשויות, ושאר עוולות מערכתיות. גם אם יצליח המאבק לגייס חלק נרחב מהאוכלוסייה, מנגנונים בעלי עוצמה מספקת יוכלו להמשיך במעלליהם באין מפריע.
במהלך השנה נצלול במאמרינו לסוגיות כמו בניית תנועה, תכנון מאבקים והוצאתם לפועל. בכל מאמר נשתדל לגעת בסוגיה אסטרטגית אחרת העולה במאבקים ישראליים ופלסטיניים, כמו חוסר היכולת של הפגנות להביא לשינוי (להבדיל משיטות בלתי אלימות אחרות), חשיבות תכנון המאבק, מטרותיו, התאמת הפעולות למטרות ובניית קמפיין נכון, כוחה של עבודה קהילתית, תכנון המציאות שאחרי הצלחת המאבק ושימוש בהומור במחאות. נוסף על כך, נעסוק במאבק בכיבוש ובמאבקים בלתי אלימים פלסטיניים: הן בהיסטוריה שלהם, הן באסטרטגיה שיהודים ופלסטינים יכולים לאמץ כדי להיאבק בכיבוש, בסיפוח ובאפרטהייד.
למה קראנו לעצמנו "ענפים" אתם שואלים? – כי זה לא אלים.
יניב ג'ונם הוא אקטיביסט ירושלמי. דניאל ברודסקי הוא אקטיביסט וסטודנט לתואר שני בחקר סכסוכים.