ישראלים מזרמיה השונים של הציונות והפלסטינים הפועלים עימם אינם יודעים שובעה מפרסום תוכניותיהם המדיניות הכוזבות לפתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי. אלה המוכרים את הסחורה הזולה הזאת מנסים להשיג כמה מטרות, בתיאום עם מנגנוני הביטחון הישראליים או בלעדיו. ראשית, הם מעוניינים לשבש ולחסל את פתרון שתי המדינות בגבולות יוני 1967, ולהסיט את הדיון מליבת הסוגיה המדינית ומאופיים של פתרונותיה. שנית, הם רוצים להכניס את דעת הקהל הפלסטיני והישראלי למבוך של תוכניות דמיוניות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות. שלישית, הם שואפים להשפיע באופן שלילי על דעת הקהל העולמית בכלל, ובפרט במדינות האו"ם ומוסדותיו, כדי ליטול חלק בפתרון הסכסוך המתמשך למעלה ב־74 שנים. זאת במיוחד לאור העובדה שפתרון הסכסוך מונח על השולחן מאז הצהרת בלפור הארורה. במרוצת הזמן הופיעו פתרונות שונים, ביניהם הצעת החלוקה 181 מנובמבר 1947.
התוכנית האחרונה שהתפרסמה בשוק העבדים המדיני הוכנה במשותף על ידי יוסי ביילין, מראשי יוזמת ג'נבה הכושלת, ועורכת הדין היבה אל־חוסייני. התוכנית התפרסמה במהדורת 7 בפברואר 2022 של העיתון ג'רוזלם פוסט. לדברי העיתון, ביילין, שר המשפטים הישראלי בעברו, הגיש את תוכניתו הכוזבת לאו"ם. להלן עיקריה: ראשית, תוקם קונפדרציה מסוג חדש בין שתי המדינות. שנית, כל מדינה תשמור על מאפייניה, אך תפעל במסגרת שכבה נוספת של תשתית משותפת שתחבר את העמים במקום לחתור להפרידם. שלישית, מתנחלי הגדה הפלסטינית יישארו במעמד תושבים, שלא כמו האזרחים שיתגוררו בתוך הגבולות הסופיים של המדינה הפלסטינית. תמורת זאת, יזכה מספר זהה של פלסטינים בתושבות בישראל. רביעית, התוכנית תבוסס על מודל אירופי לחיבור שתי מדינות עם לאומים ועם קבוצות אתניות שונות – מדינה ישראלית ופלסטינית.
הצמד ביילין ואל־חוסייני מתרץ את הישארותם של המתנחלים הקולוניאליסטים בכך שמנהיגי ישראל מסרבים לעקור אותם, ולכן על ההנהגה הפלסטינית להסכים מראש לתוכנית הכושלת והמושחתת. זאת כדי "שאיש ממקבלי ההחלטות העתידיים בישראל לא יצטרך לפנות אף ישראלי מהאדמות הפלסטיניות הכבושות". ביילין הציוני הוסיף: "במסגרת קונפדרטיבית, שיתוף הפעולה והתיאום יהיו קלים יותר מאשר בפתרון של שתי מדינות". מוכר הסחורה הפגומה, ביילין, שעמד בראש מפלגת מרצ, סיכם באומרו שיש להם "ראש ממשלה שאינו מאמין בפתרון שתי המדינות, אך גם אינו מאמין בחלוקה". ביילין הוסיף כי הוא מקווה שהתוכנית השקרית (שאמורה להימשך שנתיים), תוביל לדיון בין־לאומי בהחלטות על פתרון הסכסוך. מטרתו האמיתית של הדיון היא להסיח את דעת העולם באמצעות תוכנית חסרת אחריות שאינה מותירה פתח להצלחה. למעשה, היא ההפך הגמור מהצלחה.
נוסף על כל זאת, השר לשעבר לא התייחס לכך שהישארותם של המתנחלים ומתן אפשרות תושבות למספר שווה של פלסטינים בישראל, מטרתם לסחור בנוכחות הפלסטינית השורשית בגליל, במשולש, בנגב ובערים המעורבות. הכוונה להתמקחות זולה על חשבון שיבת הפליטים הפלסטינים בהתאם להחלטה 194 של האו"ם.
אין בדבריי כל חידוש באשר לעמדת ההנהגה הפלסטינית שפורסמה עשרות פעמים, והיא דוחה שיתוף פעולה קונפדראלי או פדראלי עם כל מדינה שהיא באזור. שיתוף פעולה כזה יתאפשר רק לאחר הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות ארבעה ביוני 1967, ובירתה ירושלים המזרחית, ולאחר שיבת הפליטים הפלסטינים בהתאם להחלטות האו"ם הרלוונטיות. לאחר מכן יהיה ניתן לבחור בין חלופות העולות בקנה אחד עם האינטרסים ועם העקרונות הבלתי־משתנים של העם הפלסטיני.
נשאל את הצמד הלא־תמים יוסי והיבה: מדוע ההנהגה הפלסטינית צריכה לעשות ויתורים לטובת ההנהגה הקולוניאליסטית הציונית? האם יש בין אבני הפסיפס הציוני כאלה שיקבלו את רעיון השותפות עם ההנהגה הפלסטינית לטובת עשיית שלום? ואולי מטרתכם לסחוט את ההנהגה הפלסטינית כדי לקבוע עובדות חדשות בשטח, ולמחוק את הפתרון המדיני המוסכם שבו תומכים הקוורטט והאו"ם? אדוני השר הציוני, למה שלא תדרוש ממנהיגיך לרדת מעץ הקולוניאליזם, הגזענות והפאשיזם, ולקבל את הרעיון של השכנת שלום? או שאולי העם הפלסטיני ומנהיגיו צריכים להתפשט ולעמוד ערום ועריה כדי שמנהיגי הפאשיזם יזכו בפתרונות הכוזבים שלהם?
מספיק עם דברי ההבל ואובדן הדרך בנושא הפתרון המדיני. הגיעה השעה שהישראלים יעשו צעד רציני קדימה לקראת שלום אפשרי ומוסכם: פתרון של שתי מדינות, לפני שיהיה מאוחר מדי. זאת בייחוד לאור העובדה שהנסיבות הפנימיות האזוריות והבין־לאומיות אינן מבשרות טובות לישראל מפירת החוק.
עומר חלמי אל־ע'ול הוא כותב פלסטיני. המאמר המלא פורסם בטורו של אל־ע'ול "פעימת החיים", באתר היומון הפלסטיני אל־חיאת אל־ג'דידה ב־5 במרץ 2022. תרגם מערבית: עמיר טאובר.
