יומיים אחרי שממשלת בנט כשלה בהארכת תקנות יו"ש, התאספו ב־9 ביוני כאלף בני נוער דתיים על הר הזיתים בירושלים כדי לקדם את רעיון החלת הריבונות הישראלית על שטחים בגדה המערבית.
"ועידת נוער ריבונות הרביעית" שכרה אוטובוסים שהסיעו תלמידי תיכון מרחבי הארץ, רובם נמנים עם הזרם החרדי-לאומי, לישיבת "בית אורות" הצופה על העיר העתיקה. נושא הכנס השנה, שכותרתו "אני עומד על החומה ודורש ריבונות", היה הרחבת "מטרופולין ירושלים" אל תוך הגדה המערבית והחלת הריבונות הישראלית על השטח המוניציפאלי המורחב של עיר הבירה. נאומי הדוברים שכללו רבנים, פוליטיקאים ואנשי תקשורת בולטים, מספקים תמונת מצב עדכנית על האסטרטגיה הפוליטית של הימין האידיאולוגי בישראל.
"הדמוגרפיה בירושלים מסוכנת. 60% מהתושבים בעיר יהודים ו־40% ערבים", הצהירה בנאומה יהודית קצובר, אחת מראשי תנועת "ריבונות" ואשתו של בני קצובר, לשעבר ראש המועצה האזורית שומרון ומראשי גוש אמונים. "מטרופולין ירושלים רבתי" צריך לדבריה להשתרע מ"הר בעל חצור בצפון ועד גוש עציון בדרום, ומבית שמש במערב עד יריחו במזרח".
הימין האידיאולוגי מבין כיום שסיפוח ישראלי חד־צדדי של כל שטחי C בגדה המערבית — שהם כ־60% משטחי הגדה (המשתרעת על פני 5,800 קמ"ר, לא כולל ירושלים המזרחית), כפי שתבע בנט עצמו לפני מספר שנים לא רב – בלתי־אפשרי מבחינה פוליטית ובין־לאומית. לכן, הוא נוטה להעדיף את האפשרות החוקית של הרחבת תחום השיפוט העירוני עמוק אל תוך הגדה המערבית, שהרי ישראל החילה את ריבונותה על "ירושלים המאוחדת" כבר ביוני 1967.
למעשה, זה היה הרציונל שבהקמת "שכונות הטבעת" (נווה יעקב, פסגת זאב, רמות, גילה ותלפיות מזרח) סביב ירושלים בשנים הראשונות שלאחר 1967. על פי השנתון הסטטיסטי של מכון ירושלים לשנת 2022, כיום מתגוררים מעבר לקו הירוק בתוך תחומי ירושלים 233,700 יהודים.
בשנת 2017, הגיש חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק (ליכוד) את "הצעת חוק ירושלים רבתי" שביקשה לספח לעיר את ביתר עילית, מעלה אדומים, גבעת זאב, מבשרת ציון, יישובי גוש עציון וההתנחלויות שממזרח לירושלים. בדברי ההסבר לחוק, שלא עבר בכנסת, נכתב כי הוא "יוסיף לירושלים אוכלוסייה שתאפשר לשמור על איזון דמוגרפי", קרי רוב יהודי מובהק בבירת ישראל.
הרב דב ליאור טען במפגיע שהריבונות על שטחי ארץ ישראל כבר מובטחת "גם לפי החוקים שלהם", כלומר החוק הבין-לאומי
בינתיים, בכנס על הר הזיתים, טען במפגיע הרב דב ליאור, רבה של קרית ארבע לשעבר, כי הריבונות על כל שטחי ארץ ישראל כבר מובטחת "גם לפי החוקים שלהם" [כלומר החוק הבין־לאומי – א"מ], משום ש"לא כבשנו שטח של מדינה ריבונית". במהלך נאומו, דיבר הרב ליאור באופן מעומעם על הצורך "לתקן את המשגה שעשו במלחמת ששת הימים", והתייחס שוב ושב לאוכלוסייה הערבית הפלסטינית כ"רוכבי הגמלים".
סגנית ראש עיריית ירושלים מטעם הבית היהודי ומחזיקת תיק החינוך – חגית משה, התגאתה בהעמקת הנוכחות הישראלית במזרח ירושלים. לדבריה, בשנת הלימודים החולפת בחרו חמישה בתי ספר ערביים ללמד את תוכנית הלימודים הישראלית, לאחר ש"התוכנית הפלסטינית לימדה שנאה". היא הבטיחה כי בשנת הלימודים הקרובה ייפתח גן ילדים עירוני חדש ב"שמעון הצדיק", השכונה היהודית הנמצאת בלב שיח' ג'ראח הפלסטינית. "לכל חברי מרצ שאינם מרוצים ואנשי רע"מ שרועמים, אנחנו אומרים: ירושלים תהיה מאוחדת לעד", הצהירה. "מי ששולל את הלגיטימיות של ירושלים שולל את הלגיטימיות של כל ארץ ישראל".
דוברי הכנס הדגישו שוב ושוב את "הקרב על התודעה" הישראלית. "אנחנו חיים את החיים שלנו כמו דגים ולא מבינים ששואבים לנו את המים", אמר יו"ר תנועת "נוער ריבונות" אליהו פרידמן. "ארץ ישראל שלנו ואין פשרות על ארץ ישראל. אם לא נילחם, נפסיד".
ח"כ בצלאל סמוטריץ', שהתקבל בתשועות רמות על ידי בני הנוער ככוכב האירוע, אמר שמבחינה חוקית ישראל יכולה להחיל את חוקיה על שטחי יהודה ושומרון בהחלטת ממשלה, כפי שעשתה למזרח ירושלים ב־1967, ולא בחקיקה ראשית בכנסת.
"הדבר היחיד שהופך את זה למורכב יותר זו התודעה הציבורית", הודה סמוטריץ'. "לפני עשר שנים זה נתפס כמו לטפס את האוורסט. אנחנו צריכים להגיע למצב שבו זה כמו להרים את הרגל 18 ס"מ מהכביש למדרכה. כרגע, מבחינת הציבור, החלת ריבונות היא כמו לעלות גרם מדרגות".
מנהיג מפלגת הציונות הדתית אמר כי הוא מקדם "תוכניות ביניים" להכין את דעת הקהל לסיפוח הגדה המערבית. עיקר המאמץ מופנה לסגירת המנהל האזרחי, הגוף הצבאי האמון על חיי האזרחים בשטחים, ועל העברת סמכויותיו לידי משרדי הממשלה. "ככל שנמשיך, כך הפער הפסיכולוגי [בין הגדה לישראל הריבונית – א"מ] יקטן", אמר סמוטריץ' לקהל. "ריבונות היא ראש הדגל שתפתור 90-80 אחוז מהבעיות", הצהיר סמוטריץ'. "במשך השנים שהימין היה בשלטון הוא לא באמת שלט. אנחנו רוב שחי בתודעת מיעוט".
