כמו שאר מדינות האזור, גם לבנון חווה את נחת זרועו של משבר האקלים. השלכותיו כבר ניכרות בימים אלה במדינה מוכת האסונות והמשברים, ואלה צפויים להחמיר בעשורים הקרובים אם לא יחול שינוי דרמטי במצב. כתבה בנושא זה מאת מַלַאכּ מַכִּי (ملاك مكي), כתבת מדע וחוקרת לבנונית המתמחה בסוציולוגיה של המדע, פורסמה לאחרונה בשבועון הלבנוני א-ספיר אל-ערבי.
מכי פותחת את מאמרה בהצגת נתונים על אודות ההשלכות של משבר האקלים בלבנון כפי שהופיעו בדוח שפרסם משרד החוץ של הולנד בשנת 2019. על פי דוח זה, בין השנים 1960 ל-2019, עלתה הטמפרטורה הממוצעת בלבנון מדי עשור ב-0.11 מעלות צלזיוס, נרשמה עלייה של 7% בטמפרטורה בלילות החמים בקיץ, וכמות הגשמים הכוללת צנחה בממוצע של 11 מילימטרים מדי חודש משנת 1950.
עוד נכתב בדוח זה, כי על פי ההערכות, הטמפרטורה השנתית הממוצעת בלבנון צפויה לעלות ב-1.2 מעלות עד מחצית המאה הנוכחית, וב-2 מעלות עד שנת 2100, שיעור המשקעים צפוי לקטון ב-4 עד 11 אחוזים עד שנת 2100, כמות השלג שנערמת על פני הקרקע צפויה לקטון ב-40%, ולפי כמה מהתרחישים אף ב-70%, ומספר הימים שבהם השלג יצליח להיערם על פני האדמה יצנח מ-110 ימים בשנה כיום ל-45 ימים בלבד.
על פי הדוח נרשמה עלייה במפלס מי הים התיכון בשיעור של כ-20 מילימטר בשנה, והוא צפוי להמשיך לעלות ב-30 עד 60 סנטימטרים בשלושים השנים הקרובות. כתוצאה מכך, נטען בדוח, יגדל הסיכוי לשיטפונות באזורי החוף, ומי הים עלולים לחדור אל מאגרי מי התהום של המדינה. מכי מדגישה כי מרבית מקורות המים של לבנון הם מעיינות ונהרות שניזונים ממי תהום, ועל כן חדירה של מי ים אליהם בשילוב הירידה בכמויות השלגים במדינה יגרמו לצמצום ניכר של מקורות המים המתוקים במדינה.
תהליך זה עלול להתרחש במקביל לתהליך הצטמצמותם של מאגרי מי התהום המתוקים, הניזונים ממי המשקעים וממי השלגים, שגם הם צפויים לקטון בשל עליית הטמפרטורות. נכון להיום, שינויי האקלים כבר משפיעים לרעה על מאגרי המים המתוקים של לבנון, כאשר בשנת 2020 הצטמצמו מאגרים אלה בשיעור של אחוז אחד, ואם לא יחול שינוי דרמטי במצב, הם צפויים להמשיך לקטון ב-8% עד שנת 2040, וב-29% עד שנת 2080.
שינוי האקלים גורם גם להתגברותן של תופעות טבע מסוימות, במיוחד בחורפים, כמו סופות גשם עוצמתיות, העלולות לגרום לשיטפונות ולנזקים לתושבים ולבניינים בשל היעדר תשתיות מותאמות לשינויים אלה
לכך מכי מצרפת ממצאים שפורסמו בדוח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2021, שלפיו שיעור הימים החמים במדינה, שעמד על 15% מכלל ימות השנה עד שנת 2010, עלול לזנק ל-65% עד סוף המאה הנוכחית. גם אם יקטן שיעור פליטת גזי החממה בעולם ובלבנון (האחראית ל-0.06% מפליטת גזי החממה העולמית), נכתב בדוח זה, אחוז הימים החמים במדינה עדיין צפוי להכפיל את עצמו ל-30% בשנה במהלך המאה.
מאידך גיסא, שינוי האקלים גורם גם להתגברותן של תופעות טבע מסוימות, במיוחד בחורפים, כמו סופות גשם עוצמתיות, העלולות לגרום לשיטפונות ולנזקים לתושבים ולבניינים בשל היעדר תשתיות מותאמות לשינויים אלה. הדבר כבר הורגש מספר פעמים בביירות, וצפוי להיות מורגש בעתיד גם במקומות נוספים לאורך רצועת החוף של לבנון.
לאחר סקירת הנתונים, מכי מתייחסת להשלכות שיש לכל השינויים הללו על חייהם ועל בריאותם של תושבי לבנון ועל כלכלת מדינתם. לפי משרד הסביבה של לבנון, שינויי האקלים עתידים להאט את הצמיחה הכלכלית החלשה גם כך של לבנון ולגרום לצניחה של 14% בערך התוצר המקומי הגולמי עד שנת 2040 – ירידה הצפויה לגדול עד לכדי 32% בשנת 2080. מכי מציינת כי קבוצות האוכלוסייה העניות ביותר הן אלה הצפויות לסבול מכך בצורה הדרמטית ביותר.
לאחר מכן, מכי מתייחסת לתחום הבריאות, שהוא אחד התחומים הראשיים הנפגעים בשל שינויי האקלים בכל רחבי העולם, כשמדי שנה כ-13 מיליון איש מתים בשל גורמים סביבתיים. מכי כותבת כי במצב הקיים, על פי דוח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2021, מספר מקרי המוות הנגרמים מדי שנה בשל עליית הטמפרטורות במדינה צפוי לעלות מ-2,483 כיום ל-5,254 בשנת 2050.
גם מגזר החקלאות צפוי להיפגע קשות בשל שינויי האקלים, היא מוסיפה. נכון להיום, כ-60% מהלבנונים מתפרנסים מחקלאות, אולם כ-80% ממצרכי המזון שהמדינה זקוקה להם מיובאים מבחוץ, וחלקה של התוצרת החקלאית בתל"ג של לבנון הוא כ-5.5% בלבד. כשזה המצב, אם תימשך העלייה בטמפרטורות במדינה, תקטן כמות המשקעים, ותגדל כמות המינים המזיקים והנגעים השונים הפוגעים בתוצרת החקלאית. כתוצאה מכך, ייאלצו החקלאים להשתמש בחומרי הדברה רבים יותר מאשר כיום ובכמות מים רבה יותר להשקיה, כך שהעלויות החקלאיות יגדלו.
לכך מכי מוסיפה את הסכנה הנשקפת למגזר החקלאות בשל עליית מפלס מי הים, הנגרמת מעליית הטמפרטורות בכדור הארץ. לפי דוח של משרד הסביבה הלבנוני משנת 2021, כ-60% מאדמותיה החקלאיות של לבנון שוכנות לאורך רצועת החוף והמישור הדרומי של המדינה. לאדמות חקלאיות אלה נשקפת סכנה ממשית אם תימשך עליית מפלס מי הים, שתגרום לצמצומן וכן לחדירה אפשרית של מי ים מלוחים למקורות המים המתוקים, מה שיגביר את מליחות האדמה ויפגע בפוריותה.
כל הפגעים הללו כבר גרמו לירידה של אחוזים ניכרים בהיקפי התוצרת החקלאית של גידולי התירס והחיטה, שרק עלולה להחמיר. כתוצאה מכך עלולה להירשם גם התייקרות של מחירי המזון, הגבוהים גם כך, בכ-12% עד שנת 2040 ובכ-44% עד שנת 2080.
