נדמה שהבחירות לרשויות המקומיות שהתרחשו ב־27 בפברואר, ארבעה חודשים מהתאריך המקורי, נבלעו בצל החדשות על המלחמה. ד"ר אמטנס שחאדה פרסם נייר עמדה במרכז המחקר מדא אל־כרמל ובו הוא סקר את המאפיינים הבולטים של הבחירות לרשויות המקומיות הערביות ובחן איך ועד כמה השפיעה המלחמה על דפוסי ההצבעה וההשתתפות בבחירות המקומיות של החברה הערבית בארץ.
שחאדה מציין שלושה מאפיינים משמעותיים לבחירות השנה, ששיעור ההשתתפות בהן עמד על 80% והיה נמוך משיעור ההצבעה בבחירות ב־2018, אז עמד על כ־85%: הפוליטיקה הארצית כמעט שלא הורגשה בתחרות על ראשות המועצות; מכסת הייצוג לנשים במועצות הייתה דלה מאוד ונעדרה לחלוטין בתחרות על ראשות המועצות; והופיע שחקן מרכזי חדש – הפשע המאורגן.
שיעור הצבעה גבוה ברשויות הערביות
הכותב מציין כי כצפוי, שיעור ההשתתפות בהצבעה בבחירות לרשויות מקומיות בחברה הערבית הוא גבוה מאוד בהשוואה להצבעה ברשויות היהודיות ולהצבעה בבחירות לכנסת. התחרות על הנהגת הרשויות המקומיות חורגת מעבר לנושאים כמו שיפור השירותים המוניציפליים, ונושאת בחובה תחרות בין חמולות שמגייסת לשם כך קבוצות שונות. זאת מכיוון שזכייה בבחירות מבטיחה שליטה על מוקדי ההשפעה והמשאבים של הרשות המקומית, כגון תקציבים ומשרות, שהם מקור ההשפעה היחיד הזמין לאזרחים הפלסטינים בישראל.
על פי נתוני משרד הפנים, שיעור ההצבעה במועצות הערביות הגיע לכדי 80% בהשוואה לשיעור של 55% בבחירות האחרונות לכנסת ב־2022, ובהשוואה ל־49% בכל הארץ. ברוב הערים והיישובים הערביים היה שיעור ההצבעה גבוה. ב־10 ערים ויישובים אחוזי ההצבעה היו מעל 90%.
שיעור ההצבעה הנמוך ביותר היה בנצרת, שם הוא הגיע ל־48% והיה אינדיקציה לאי־שביעות רצון ולתסכול בקרב הציבור בשל המצב הקשה השורר בעיר. אחוז ההצבעה הנמוך מבטא חוסר אמון בבחירות שהתחרו בהן שני מועמדים בלבד: ראש העירייה המכהן עלי סלאם אל מול מועמד חד"ש שריף זועבי. גם באום אל־פחם הגיע שיעור ההצבעה ל־51% משום שלא הייתה תחרות רצינית, והתוצאה הוכרעה מראש לטובת ראש העירייה המכהן ד"ר סמיר חאמיד.
בכפר יאסיף שיעור ההצבעה עמד על 54% בשל החרמת הבחירות על ידי מפלגות מתחרות ואחד המתמודדים על ראשות העיר. הכול קרה על רקע מעשי האלימות שקדמו לבחירות והירי לעבר בתי מתמודדים על ראשות העירייה.
זכייה בבחירות מבטיחה שליטה על מוקדי ההשפעה והמשאבים של הרשות המקומית, כגון תקציבים ומשרות, שהם מקור ההשפעה היחיד הזמין לאזרחים הפלסטינים בישראל
מרכזיות המשפחה
מגמת ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות לא השתנתה. היא נשארה משפחתית וחמולתית ברוב הרשויות הערביות. המשפחות הגדולות כרתו ביניהן בריתות כדי להשיג יתרון בהתמודדות מול הרשימות המתחרות. אפילו בערים הערביות כגון שפרעם, השיקול העדתי עדיין קיים ויש לו השפעה חזקה, פרט לנצרת ולאום אל־פחם. במספר מועצות תמכו המפלגות הארציות במועמד מסוים לרשות המועצה כדי להגביר את סיכויי בחירתו (למשל בערים סח'נין, טמרה ועראבה).
כדי להסביר את דפוסי ההצבעה החמולתיים הכותב מצטט את החוקר מוהנד מוסטפא שניתח את הבחירות לרשויות המקומיות ב־2018: "יש לבחירות לרשויות המקומיות הערביות ממד חמולתי יותר מאשר פוליטי, אף שממד זה אינו נטול משמעות פוליטית. הסיבה לכך היא העדר משאבים של ממש להתחרות עליהם והמדיניות הישראלית שמבקשת לשמר את המבנה המסורתי הישן של החברה הערבית בדרכים שונות. גם מעמד הביניים חש העדר אופק לשחרור מהמבנה המסורתי. זה מסביר גם את אחוזי ההשתתפות הגבוהים בבחירות המקומיות ואת היעדרותן של המפלגות הערביות בתחרות על ראשי הרשויות המקומיות".
היעדרותן של המפלגות הערביות נובעת מאמונה של הפוליטיקאים הערבים שאופן ההצבעה בבחירות המקומיות שונה מההצבעה בבחירות הארציות. למרות זאת, בתחרות על חברות במועצה, הרשימות המפלגתיות או אלה שכרתו ברית עם רשימות מקומיות זכו להצלחה ברשויות מקומיות רבות.
מעורבות הפשע המאורגן בבחירות המקומיות
הכותב מציין כי השפעתם ונוכחותם של גורמי הפשע שצמחו כתוצאה מהתעלמות המשטרה והממסד ניכרות בבחירות האחרונות. דוח שהכין העיתונאי דיאא חאג' יחיא והתפרסם בהארץ לפני הבחירות, מראה את מידת המעורבות וההשפעה של ארגוני הפשע המאורגן על הבחירות לרשויות המקומיות בהסתמך על דיווחי משטרת ישראל המצביעים על עלייה משמעותית במקרי האלימות נגד נבחרים ונגד עובדי רשויות בחודשיים שלפני הבחירות. הוא מוסיף כי "סוכל מספר לא קטן של ניסיונות של ארגוני הפשע להשפיע על תוצאות הבחירות, ובוצעו מעצרים לפני 7 באוקטובר בטמרה, נצרת, כפר כנא, כפר יאסיף ולקייה על רקע ניסיונות של ארגונים אלה להתערב בבחירות לרשויות המקומיות." ארגונים אלה חותרים להשתלט על המקורות הכספיים של הרשויות המקומיות בצל המצב הכלכלי הרעוע.
המידע שברשות השב"כ הצביע על כך שמועמדים נבחרים או פקידים ב־20-15 רשויות מקומיות ערביות נתונים לאיום של ארגוני הפשע
נתוני ועדת החירום למלחמה באלימות ובפשיעה של הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות, מראים כי מאז מאי 2023 התרחשו לא פחות מ־18 מקרי ירי, מעשי חבלה ותקיפות קשורות לבחירות במישרין או בעקיפין נגד נבחרי ציבור או פקידים ברשויות המקומיות. על פי ראש הוועד עו"ד ראוויה חנדקלו, מעשי האלימות ואיומים הקשורים לבחירות המקומיות "אינם מובאים לידיעת המשטרה בשל אי־אמון בה שהיא תגן על חייהם ועל חיי משפחותיהם".
השב"כ התריע בשנה שעברה מפני ניסיונות של ארגוני הפשע להשתלט על כמה רשויות מקומיות. מספר שרים הציעו בישיבת הממשלה שהתקיימה באוגוסט אשתקד לבחון את האפשרות לדחות את הבחירות ברשויות הערביות כדי להיאבק בארגוני הפשע. היועצת המשפטית ושר הפנים התנגדו להצעה זו. המידע שברשות השב"כ הצביע על כך שמועמדים נבחרים או פקידים ב־20-15 רשויות מקומיות ערביות נתונים לאיום של ארגוני הפשע.
ועדת המשנה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית בראשות בנימין נתניהו דנה בהצעות אלה בישיבה מיוחדת בתחילת ספטמבר 2023. השב"כ והמשטרה הציגו לוועדה רשימה שכללה 12 רשויות ערביות וטענו שנציגים של ארגוני פשע עלולים לזכות בראשות של רשויות אלה, או שמועמדים יהיו נתונים לאיומי ארגונים אלה הפועלים כדי להשתלט על הרשויות המקומיות. הוועדה המליצה שצוותים מקצועיים ידונו באפשרות לדחות את הבחירות ברשויות אלה או למנות ועדות מטעם משרד הפנים שינהלו את הבחירות כדי לא לאפשר לארגוני הפשע להשתלט עליהן.
יום לפני מועד הבחירות לרשויות המקומיות התפרסמו דיווחים שלפיהם הזהיר השב"כ שוב את שר הפנים מפני השתלה או השתלטות של גורמי פשע על שבע רשויות בחברה הערבית ותפיסת עמדות מפתח בהן. נציגי הארגון התריעו שארגוני פשע אלה פועלים כדי להשפיע על הבחירות. בהסתמך על מידע זה המליץ השב"כ לבטל את הבחירות ברשויות אלה, אולם שר הפנים משה ארבל דחה המלצה זו.
עמדת השב"כ פירושה כניעת המוסדות הממשלתיים לכללי המשחק שארגוני הפשע המאורגן כופים והפיכתם לעובדה מוגמרת ביישובים הערביים תחת העין הפקוחה של הממסד הביטחוני. במקום שגורמי הביטחון יציעו תוכניות ואמצעים להתמודדות עם תופעה זו ויישמו אותם בפועל, הם ממליצים על ענישה קולקטיבית של יישובים ערביים אחדים על ידי שלילת זכותם הדמוקרטית הבסיסית לבחור ולהיבחר. הם מנצלים מציאות זו כדי להגביר את השליטה על הרשויות המקומיות הערביות. זהו פן נוסף המצביע על הקשר בין המערכת הביטחונית וארגוני הפשע.
ייצוג הנשים
שחאדה מראה כי חוסר הייצוג של נשים ערביות ברשימות למועצות הרשויות לא השתנה לעומת שנים קודמות. בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו ב־2018 הצליחו 18 נשים להיבחר למועצות הרשויות מתוך 700 חברי המועצות. על פי נתוני עמותת כייאן בבחירות הנוכחיות זכו 21 נשים בלבד שהתמודדו בבחירות במסגרת רשימות מפלגתיות או עצמאיות. למרות עלייה זעומה זו נותר הייצוג הנשי חלש מאוד. מציאות זו היא תוצאה של חסמים מבניים בחברה הערבית ושל התנגדות להשתתפות נשים בפעילות בתחום המוניציפלי יותר מאשר להשתתפותן בפעילות פוליטית בכלל.
הבחירות המקומיות כמבוא לתחרות פוליטית על ראשות הוועד הארצי
למרות הנוכחות החלשה של המפלגות הפוליטיות בבחירות לרשויות המקומיות והיעדר הדיון הפוליטי, ועל אף שהמלחמה והשפעתה על החיים של הפלסטינים בתוך הקו הירוק נעדרו לחלוטין מהשיח, דומה כי התחרות על תפקיד ראש הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות ועל מזכירות הוועד תהיה גולת הכותרת ועומדת לשאת אופי מפלגתי ופוליטי.
מאז 2018 מודר יונס, ראש המועצה המקומית עארה-ערערה, מכהן כיו"ר ועד ראשי הרשויות. לפניו כיהן בתפקיד מאזן גנאים, שהיה ראש עיריית סח'נין. שניהם היו מועמדים עצמאיים. לאחר שנבחר שוב כראש עיריית סח'נין, הצהיר גנאים על כוונתו להתמודד על ראשות ועד הרשויות. הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית הודיע שהוא יתמוך במועמדתו. במקביל לכך, הצהיר ד"ר סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל־פחם והמקורב לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שגם הוא יתמודד על התפקיד.
אנו עדים לכך שהמעמד של ועד הרשויות השתנה בשנים האחרונות ותפקידיו ומשימותיו התרבו, במיוחד בתחום המגעים והעבודה מול המשרדים והמוסדות הממשלתיים
הוועד הארצי לרשויות המקומיות הערביות הפך בשנים האחרונות לשחקן רציני בתחום המדיניות הארצית. במיוחד בתקופה שבה אימצה ממשלת ישראל ב־2015 את תוכנית החומש לחברה הערבית, החלטה מספר 922. הוועד מילא תפקיד בשרטוט התוכניות ובהוצאתן לפועל והפך לכתובת עבור משרדי הממשלה בקשריהם עם החברה הערבית. שחאדה סבור כי ממשלת ישראל ניסתה בכך לעקוף את ועדת המעקב ואת המפלגות הערביות ולשים את הדגש על צורכי היום־יום על חשבון הדרישות הלאומיות הקולקטיביות.
נוסף על כך, בשנים האחרונות החל הוועד הארצי לרשויות המקומיות למסד את פעילותו, אם כי בצורה צנועה, על ידי הקמת ועדות עבודה מקצועיות בכמה תחומים ובהם: פיתוח כלכלי, מלחמה בפשיעה ובאלימות וחינוך. לכן, אנו עדים לכך שהמעמד של ועד הרשויות השתנה בשנים האחרונות ותפקידיו ומשימותיו התרבו, במיוחד בתחום המגעים והעבודה מול המשרדים והמוסדות הממשלתיים. מכאן נובעת החשיבות של זהות ראש הוועד ושל חברי המזכירות, נטיותיהם הפוליטיות ויחסם לעבודה מול הממשלה ומשרדיה השונים.
התחרות על הוועד לרשויות המקומיות שהפלג הדרומי של התנועה האסלאמית משתתף בה, נועדה לפי שחאדה להגביר את השפעתו על הוועד ולשפר את מעמדו בקרב החברה הערבית במסגרת תוכניתו להשתלב במוסדות הישראליים. מנגד, המפלגות הערביות האחרות מנסות להכשיל זאת בשל התחרות הפוליטית וחילוקי הדעות עם התנועה האסלאמית.
יתר על כן, הוועד הארצי של הרשויות המקומיות הוא מרכיב עיקרי בוועדת המעקב של הציבור הערבי. חברי המזכירות של ועד הראשים, שהם 17 במספר, הם חלק מהמועצה המרכזית של ועדת המעקב ובעלי זכות לבחור את ראש ועדת המעקב. לכן הזהות של ראש הוועד הארצי ושל חברי המזכירות תשפיע על בחירתו של יו"ר ועדת המעקב. מוחמד ברכה, המכהן בתפקיד זה, הודיע שהוא עומד לפנות את מקומו.
בוועד זה מצטרפים יחד כמה אינטרסים: ניהול הקשרים של האזרחים הערבים עם המוסדות הרשמיים ועם משרדי הממשלה ופיתוח הפן האזרחי הקשור לחיי היום־יום של האזרחים כגון תקציבים, תוכניות ופרויקטים גדולים, שמשתלבים יחד עם הפן הפוליטי-קיבוצי של הפלסטינים אזרחי ישראל. מכאן, בחירת ראש הוועד הארצי והמזכירות היא בעלת צביון פוליטי ומפלגתי מובהק.
בדומה לבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנים עברו, התקיימו הבחירות האחרונות בחברה הפלסטינית בישראל ללא שיח ציבורי מעמיק כפי שהיה צריך להיות. מגמה זאת ניכרת בצל המלחמה ומדיניות סתימת הפיות והרדיפה הננקטת נגד החברה הערבית בישראל. זאת לצד ניסיונות הממסד לשנות את כללי המשחק הפוליטי ולהגביל את המעמד של החברה הערבית ובכלל זה את המעמד של הרשויות המקומיות הערביות.