יותר ממאה שנה של סכסוך פלסטיני-ישראלי, והקהילה הבין־לאומית אינה מצליחה להציג חזון פוליטי המבוסס על הכרה הדדית בין העם הפלסטיני והישראלי על בסיס פתרון שתי המדינות. עד כה לא הוצע אף פתרון מקיף שיקדם שלום אמיתי בין שני העמים, המבוסס על החלטות העבר שקיבלה מועצת הביטחון של האו"ם בנוגע לסוגיה הפלסטינית.
יותר מחמש מלחמות, האינתיפאדה הראשונה והשנייה והכיבוש הישראלי של הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים, הביאו להמשך שפיכות דמים בין ישראלים לפלסטינים והגבירו את מספר ההרוגים משני הצדדים בצורה ניכרת בשלושים השנים האחרונות. לאחר השבעה באוקטובר, נהרגו אלפים רבים של ישראלים ופלסטינים, ועזה נהרסה לחלוטין.
כעת, כאשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני נמצא בשיא מדמם, מציאת פתרון מדיני צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. על פתרון זה, שיוביל להכרזה רשמית על הפסקת המלחמות ושפיכות הדמים בין הישראלים לפלסטינים, להתבסס על עקרון שתי המדינות ולהוביל להקמת מדינה פלסטינית שתתמקד בפיתוח, דמוקרטיה, בחירות ומיגור האלימות בחברה הפלסטינית.
ועל אף שהמלחמה הראתה שהמשך ניהול הסכסוך ללא חתירה לפתרון מדיני הוא מצב שאינו בר־קיימה ויוביל לאסון, יוצא אלינו הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ עם הצעה דמיונית, לא־מציאותית ולא־הגיונית לגרש ולהגלות את כל תושבי עזה לצמיתות ולהפוך את עזה לאתר נופש, כאילו מדובר בנכס פרטי בבעלותו בניו יורק. עזה אינה למכירה, ותושביה ימשיכו להיאחז בכל גרגר מאדמתה ולבנותה מחדש.
תוכנית טראמפ משקפת את אותו פגם שקיים בכל מיני הצעות ישראליות לעתיד עזה. היא נעדרת מחשבה אסטרטגית ושאיפה לחזק גורמים מתונים בצד השני
יש להגיד בפה מלא כי הצעת טראמפ לגירוש תושבי עזה מאדמתם כמוה כקריאה מפורשת לטיהור אתני בעזה ויש בה משום הפרה של המשפט ההומניטרי הבין־לאומי. בהתאם לכך, היא מציבה סכנה גדולה למדינת ישראל, שכן ישראל נושאת מול בית הדין הבין־לאומי לצדק באחריות המשפטית לגירוש הפלסטינים מאדמתם.
ברמה הפרקטית, סביר להניח שניסיונות הגירוש של הפלסטינים לא יצלחו נוכח העמדה הנחרצת של נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי ושל מלך ירדן עבדאללה השני, וכן בשל ההתנגדות העממית הפלסטינית הברורה לפרויקט זה. כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת הצעות לגירוש וליישוב מחדש של הפלסטינים בסיני, בדרום לבנון או בירדן כשלו כולן.
החזרה שאנו עדים לה של תושבי עזה מדיר אל־בלח בדרום אל ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיא בצפון רצועת עזה מצביעה על ההיאחזות של הפלסטינים בקרקע ועל כך שתוכנית טראמפ מועדת לכישלון. יותר מחצי מיליון פלסטינים חזרו לבתיהם ההרוסים ולאזוריהם ההרוסים כהבעת אחיזה באדמתם ובזהותם הלאומית.
מדוע הפלסטינים מסרבים לעזוב את אדמתם למרות ההרס הכבד של הרצועה? מרבית תושבי הרצועה הם פליטים פלסטינים שהוריהם גורשו ונעקרו מהערים ומהכפרים הפלסטיניים במהלך הנכבה הראשונה ב־1948. הם גדלו על הסיפורים של דורות ההורים והסבים שלהם, ועל כן יסרבו לעזוב שוב את ביתם ואת אדמתם כי הם יודעים שאם יעזבו הם לא יוכלו לשוב עוד.
גירוש הפלסטינים אל מחוץ למולדתם יחזק את האיבה כלפי ישראל ויעודד אותם להצטרף לארגונים האיסלאמיסטים הג’יהאדיסטיים שפועלים בחו"ל, וכך תימשך מגמת ההקצנה
מעבר לרמה המוסרית, תוכנית טראמפ משקפת את אותו פגם שקיים בכל מיני הצעות ישראליות לעתיד עזה. היא נעדרת מחשבה אסטרטגית ושאיפה לחזק גורמים מתונים בצד השני. אני סבור כי תוכנית זאת תגביר את האלימות, הלחימה ושפיכות הדמים, שכן גירוש הפלסטינים אל מחוץ למולדתם יחזק את האיבה כלפי ישראל ויעודד אותם להצטרף לארגונים האסלאמיסטיים-הג’יהאדיסטיים שפועלים בחו"ל, וכך תימשך מגמת ההקצנה.
המרחב החברתי והפוליטי במצרים יאפשר לפלסטינים להשתלב במהירות בתוך תנועות אלה. כך שאם יגורשו העזתים למצרים, הדבר עשוי דווקא להוות סכנה לישראל ולישראלים בעתיד. העם המצרי, שתמיד תמך בסוגיה הפלסטינית, עשוי בעקבות כפייה של טרנספר העזתים למצרים לפעול בצורה אקטיבית לתמיכה בפלסטינים. בתרחיש כזה האליטות הפוליטיות, האקדמיות, הצבאיות ואפילו צבא מצרים ינתבו את עצמם לתמיכה משמעותית מאוד בעניין הפלסטיני באופן שישראל אינה צופה.
לפיכך, על נתניהו לחשוב היטב על עתידה של ישראל ועל עתיד ילדיה, שכן גירוש הפלסטינים מעזה עלול להוביל לפרוץ מחודש של מלחמה, לעליית מספר ההרוגים בשני הצדדים, ואף עלול להביא לאינתיפאדה שלישית בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.
על הנשיא טראמפ לחשוב על פתרון מציאותי והגיוני לסיום הסכסוך הפלסטיני-ישראלי בדרכים של שלום וחזרה לשולחן המשא ומתן על בסיס החלטות האו"ם, במקום להציע הצעות שמבוססות על הסלמה, אלימות ושנאה נצחית בין הפלסטינים לישראלים.
לסיום, אבקש לפנות ישירות לעם הישראלי, שעליו לדחות את תוכנית טראמפ לא רק מטעמים מוסריים אלא גם מתוך מחשבה אסטרטגית ומחושבת של תמיכה במשא ומתן לפתרון מדיני לסיום הסכסוך בין שני העמים. התוכנית לגירוש תושבי עזה תביא להמשך הסכסוך הפלסטיני-ישראלי ולהמשך שפיכות הדמים בין ישראלים לפלסטינים.