שידור נאום נסראללה בשכם. צילום: פלאש 90
שידור נאום נסראללה בשכם. ייתכן שמניעת מלחמה עם חזבאללה קשורה ביחסים עם הפלסטינים? צילום: פלאש 90
Below are share buttons

האם ישראל יכולה להרתיע את חזבאללה?

הפרשנית אנצ'ל ווהרה טוענת כי גם בתרחישים מרחיקי לכת - הציבור הלבנוני לא יפנה נגד הארגון השיעי החמוש, שנתמך על ידי קהילה רחבה. במאמר חדש היא מתארת את מאזן הכוחות המורכב בלבנון לאור האפשרות של פלישה ישראלית

גם לאחר התגובה של חזבאללה ב־25 באוגוסט על ההתנקשות במפקדו הבכיר הצבאי פואד שֻכר, אין שקט בקו הכחול – הגבול הבין־לאומי בין ישראל ללבנון. שגרת הלחימה שהתבססה מאז ה־8 באוקטובר – ירי טילי נ"ט, רקטות וכטב"מים מצד חזבאללה ובעלי בריתו והפגזות ארטילריות ותקיפות מהאוויר מצד ישראל – נמשכת ואף מתעצמת מיום ליום.

העימות היום־יומי הזה גובה מחיר כבד בהרוגים, פצועים, בנזק ובפגיעה נפשית גם מתושבי הצפון וגם מתושבי דרום לבנון. בצל העימות ובעת שהחשש ממלחמה רחבה הורגש בכל מקום (אם כי לאחרונה נרגע מעט), פרסמה אנצ'ל ווהרה (Anchal Vohra), כתבת שטח במזרח התיכון לשעבר ופרשנית ותיקה למדיניות חוץ באתר Foreign Policy, מאמר ב־19 באוגוסט שמטיל ספק באסטרטגיה הישראלית מול האיום מצפון.

סטטוס קוו: בין שקט יחסי למתיחות

ווהרה מתארת חשש אמיתי ממלחמה בקרב הלבנונים, איסוף מצרכים לקראת מחסור, עומס אדיר בשדה התעופה של ביירות והסכמה כללית שהמדינה נמצאת ברגע הקרוב ביותר למלחמה כוללת מול ישראל מאז 2006. עם זאת, לטענתה, מלחמה כוללת אינה בהכרח האסטרטגיה המומלצת לישראל אם מטרתה להרתיע לאורך זמן את חזבאללה מלתקוף אותה. ווהרה טוענת כי הסטטוס קוו בין ישראל לחזבאללה שלפני ה־7 באוקטובר היה המצב הטוב ביותר האפשרי עבור ישראל, אז הגבול היה ברובו שקט מאז 2006.

חשוב לומר שזו טענה שנויה במחלוקת שכן עוד לפני המלחמה, החריפה המתיחות בין ישראל וחזבאללה עוד ועוד בשנים האחרונות. החל באיומי חזבאללה לתקוף את אסדת הגז "כריש", דרך הפיגוע בצומת מגידו, שנטען כי בוצע בהנחיית חזבאללה, וכלה באוהל שהקימו פעילי חזבאללה בשטח ישראל בהר דב, נעשו העימותים הישירים בין חזבאללה לישראל נפוצים יותר ויותר. ואף על פי כן, הגבול אכן היה שקט ברובו בהשוואה למצב כיום.

ההתנגדות לחזבאללה מתוך לבנון התעצמה בעקבות התערבותו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, שהוטרד מהידוק הברית בין חזבאללה לאיראן

פרט לכך, ווהרה טוענת כי ההתנגדות לחזבאללה מתוך לבנון התעצמה בעקבות התערבותו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, שהוטרד מהידוק הברית בין חזבאללה לאיראן (באירועים כמו זה). סעודיה, מהמשקיעות הגדולות ביותר בלבנון ומקורבת לפוליטיקאים לבנונים שונים כדוגמת ראש הממשלה לשעבר סעד אל־חרירי, פעלה כדי להשפיע על דעת הקהל במדינה. כמו כן, הפיצוץ בנמל ביירות, שרבים האשימו בו את חזבאללה, הוביל לכעס ציבורי רב על הארגון.

בהמשך למגמה זו, ווהרה טוענת כי ישראל פועלת באסטרטגיה שתגביל את הלחימה ואת הפגיעה לאזורים שבשליטת חזבאללה – דרום לבנון, בקעת הלבנון והדאחייה, הפרבר הדרומי השיעי של ביירות. זאת במטרה לדחוק משם את הציבור השיעי ולהגביר את התסיסה במדינה, וכך לחזק את מתנגדי חזבאללה המקומיים שיצטרפו למאבק בארגון. כראיה לכך, היא מצטטת את ערן לרמן, בכיר לשעבר במל"ל, שטוען כי ישראל לא תתקוף תשתיות בלבנון ותנסה לעבוד עם מתנגדים מקומיים לחזבאללה.

לרמן גם מזכיר כי חזבאללה הרג אלפי סונים בלחימה בסוריה, מה שמעצים את ההתנגדות לו בקרב הסונים הלבנונים, ומדגיש שלישראל אין שום יריבות עם העם הלבנוני ככלל אלא רק עם הארגון.

איך תשפיע פלישה ישראלית על מאזן הכוחות בלבנון?

עם זאת, ווהרה מפקפקת בתפיסה שלפיה פלישה ישראלית אכן תחזק את מתנגדי חזבאללה, ומסבירה כי אומנם התעצמה בשנים האחרונות ההתנגדות לחזבאללה בצל המשברים הפנימיים, אך אין נתונים ברורים שיכולים לאמת את עומק ההתנגדות לארגון. כמו כן, לטענתה הסתמכות על התנגדות פנימית לחזבאללה עלולה להיכשל אם מלחמה מול ישראל תאחד את הלבנונים מאחורי חזבאללה, הארגון המקומי, נגד פולש זר.

סיבה נוספת שווהרה מעלה לחולשתה של גישה זו היא מאזן הכוחות בין הגורמים הפוליטיים בלבנון, שנוטה באופן מוחלט לטובת חזבאללה. הארגון חמוש לעייפה ותומכיו רבים, נחושים ומחויבים. לדוגמה, במהלך המחאות בביירות נגד השחיתות של הממסד שהחלו בשנת 2019, לצד שלטים נגד פוליטיקאים מושחתים אחרים, הונפו גם שלטים נגד חסן נסראללה. בתגובה מיידית, יצאו מאות צעירים המזוהים עם חזבאללה להפגין תמיכה בארגון ובמנהיגו, שנמהלה באיום כלפי מי שיעז לצאת ברחובות נגד הארגון.

ג'ורג' עוכייס, חבר פרלמנט מטעם מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית-מרונית, שלל לחלוטין מלחמת אזרחים מהסיבה הפשוטה – שחזבאללה הוא הגוף החמוש היחיד

כך גם מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית-מרונית, שמובילה את הגוש המתנגד לחזבאללה ובעבר הפעילה מיליציה במלחמת האזרחים, נוהגת בזהירות מול חזבאללה. נציגיה, ובראשם היו"ר סמיר ג'עג'ע, אומנם אינם מהססים לבקר בפומבי את ההתנהלות של לבנון במלחמה, אך הסיכוי למאבק פיזי בינם לבין חזבאללה אפסי. ווהרה מצטטת את ג'ורג' עוכייס, חבר פרלמנט מטעם המפלגה, ששלל לחלוטין מלחמת אזרחים מהסיבה הפשוטה – שחזבאללה הוא הגוף החמוש היחיד.

מעבר לכך, כוחו של חזבאללה נובע לא רק מאנשיו החמושים, שמונים בין 20,000 (לפי הערכות של חוקרים) לבין 100,000 (כפי שנסראללה טען בעבר), אלא מהקהילה הרחבה שהארגון מוקף בה הכוללת את מרבית השיעים בלבנון, ורואה בנסראללה את מנהיגה. בעת מלחמה גם אחרים יתייצבו מאחורי חזבאללה. הפרשן הפוליטי סמיר נאדר, שווהרה מצטטת, טוען שבניגוד לעבר, כעת חזבאללה עומד לצד חמאס ואנשי עזה הסונים, מה שמביא גם את הסונים בלבנון לתמוך בו.

מקור כוח נוסף של חזבאללה הוא רשת הסייענים והמרגלים החשאית שלו. רוב לוחמי חזבאללה אינם מזוהים ככאלה בגלוי, אלא עוסקים בעבודות אחרות ונטמעים באוכלוסייה ובקהילות שלהם. ווהרה מספרת כיצד ב־2020 היא ביקרה בכפר שיעי בגבול סוריה-לבנון בעקבות מידע שקיבלה על מאגרי נשק של חזבאללה, ושם עוכבה ונחקרה בכביש בידי נהג מקומי. יומיים לאחר מכן היא קיבלה שיחת טלפון ממנגנון הביטחון הלבנוני ובה הוזהרה שלא לשוטט. האירוע מראה כיצד אזרחים תמימים לכאורה מסייעים לארגון, שנמצא בקשר אינטנסיבי עם הממסד הביטחוני בלבנון.

שיחות שלום מול הפלסטינים ישללו מחזבאללה את הסיבה שבגללה מלכתחילה תקף את ישראל

לא רק אוסף חמושים

ווהרה מזכירה כי חזבאללה אינו רק אוסף של חמושים, אלא נתמך על ידי קהילה שלמה. בשל כך, הפצצות מסיביות של ישראל לא ימוטטו אותו אם ישראל לא תכבוש את השטח הלבנוני ולא תשמיד אוכלוסיות שלמות, אסטרטגיה שעשויה רק לגרור את ישראל לעימות רחב וארוך יותר.

ווהרה גם מצטטת את אליאס פרחאת, לשעבר גנרל בצבא לבנון, שטוען כי במקרה של פלישה ישראלית, יעבור חזבאללה לצורה של לחימה א־סימטרית ממנהרות וממקומות מסתור תוך גרימת נזק רב לערים הגדולות בישראל ואולי אף תוך חדירה לגליל. ועם זאת, ווהרה חוזרת ללרמן שמזהיר כי למרות המחירים הפוטנציאליים, ללא נסיגת חזבאללה לליטני והפסקת הירי לישראל, תיאלץ ישראל לפתוח במתקפה בלבנון.

ועדיין, ווהרה מצליחה לשרטט מוצא. היא מזכירה כי חזבאללה הגיב עד עתה בצורה שקולה (רושם שמתחזק לאחר התגובה המוגבלת להתנקשות בפואד שכר, המפקד הבכיר ביותר של הארגון, בלב ביירות). הארגון לדעתה זקוק ללגיטימציה כדי להמשיך את אחיזתו בשלטון בפועל בלבנון, ובשל כך כבר הצהיר שאינו מעוניין במלחמה כוללת ושיפלוש לישראל רק אם תיכפה עליו מלחמה, אך ימשיך את מתקפותיו עד להפסקת אש בעזה.

הפתרון לגישתה של ווהרה, בדומה לרוב המנהיגים ולפרשנים רבים במערב, הוא שישראל תפתח בשיחות שלום מול הפלסטינים (לאחר הפסקת אש), מה שישלול מחזבאללה את הסיבה שבגללה מלכתחילה תקף את ישראל.

גם לאחר התגובה של חזבאללה ב־25 באוגוסט על ההתנקשות במפקדו הבכיר הצבאי פואד שֻכר, אין שקט בקו הכחול – הגבול הבין־לאומי בין ישראל ללבנון. שגרת הלחימה שהתבססה מאז ה־8 באוקטובר – ירי טילי נ"ט, רקטות וכטב"מים מצד חזבאללה ובעלי בריתו והפגזות ארטילריות ותקיפות מהאוויר מצד ישראל – נמשכת ואף מתעצמת מיום ליום.

העימות היום־יומי הזה גובה מחיר כבד בהרוגים, פצועים, בנזק ובפגיעה נפשית גם מתושבי הצפון וגם מתושבי דרום לבנון. בצל העימות ובעת שהחשש ממלחמה רחבה הורגש בכל מקום (אם כי לאחרונה נרגע מעט), פרסמה אנצ'ל ווהרה (Anchal Vohra), כתבת שטח במזרח התיכון לשעבר ופרשנית ותיקה למדיניות חוץ באתר Foreign Policy, מאמר ב־19 באוגוסט שמטיל ספק באסטרטגיה הישראלית מול האיום מצפון.

סטטוס קוו: בין שקט יחסי למתיחות

ווהרה מתארת חשש אמיתי ממלחמה בקרב הלבנונים, איסוף מצרכים לקראת מחסור, עומס אדיר בשדה התעופה של ביירות והסכמה כללית שהמדינה נמצאת ברגע הקרוב ביותר למלחמה כוללת מול ישראל מאז 2006. עם זאת, לטענתה, מלחמה כוללת אינה בהכרח האסטרטגיה המומלצת לישראל אם מטרתה להרתיע לאורך זמן את חזבאללה מלתקוף אותה. ווהרה טוענת כי הסטטוס קוו בין ישראל לחזבאללה שלפני ה־7 באוקטובר היה המצב הטוב ביותר האפשרי עבור ישראל, אז הגבול היה ברובו שקט מאז 2006.

חשוב לומר שזו טענה שנויה במחלוקת שכן עוד לפני המלחמה, החריפה המתיחות בין ישראל וחזבאללה עוד ועוד בשנים האחרונות. החל באיומי חזבאללה לתקוף את אסדת הגז "כריש", דרך הפיגוע בצומת מגידו, שנטען כי בוצע בהנחיית חזבאללה, וכלה באוהל שהקימו פעילי חזבאללה בשטח ישראל בהר דב, נעשו העימותים הישירים בין חזבאללה לישראל נפוצים יותר ויותר. ואף על פי כן, הגבול אכן היה שקט ברובו בהשוואה למצב כיום.

ההתנגדות לחזבאללה מתוך לבנון התעצמה בעקבות התערבותו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, שהוטרד מהידוק הברית בין חזבאללה לאיראן

פרט לכך, ווהרה טוענת כי ההתנגדות לחזבאללה מתוך לבנון התעצמה בעקבות התערבותו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, שהוטרד מהידוק הברית בין חזבאללה לאיראן (באירועים כמו זה). סעודיה, מהמשקיעות הגדולות ביותר בלבנון ומקורבת לפוליטיקאים לבנונים שונים כדוגמת ראש הממשלה לשעבר סעד אל־חרירי, פעלה כדי להשפיע על דעת הקהל במדינה. כמו כן, הפיצוץ בנמל ביירות, שרבים האשימו בו את חזבאללה, הוביל לכעס ציבורי רב על הארגון.

בהמשך למגמה זו, ווהרה טוענת כי ישראל פועלת באסטרטגיה שתגביל את הלחימה ואת הפגיעה לאזורים שבשליטת חזבאללה – דרום לבנון, בקעת הלבנון והדאחייה, הפרבר הדרומי השיעי של ביירות. זאת במטרה לדחוק משם את הציבור השיעי ולהגביר את התסיסה במדינה, וכך לחזק את מתנגדי חזבאללה המקומיים שיצטרפו למאבק בארגון. כראיה לכך, היא מצטטת את ערן לרמן, בכיר לשעבר במל"ל, שטוען כי ישראל לא תתקוף תשתיות בלבנון ותנסה לעבוד עם מתנגדים מקומיים לחזבאללה.

לרמן גם מזכיר כי חזבאללה הרג אלפי סונים בלחימה בסוריה, מה שמעצים את ההתנגדות לו בקרב הסונים הלבנונים, ומדגיש שלישראל אין שום יריבות עם העם הלבנוני ככלל אלא רק עם הארגון.

איך תשפיע פלישה ישראלית על מאזן הכוחות בלבנון?

עם זאת, ווהרה מפקפקת בתפיסה שלפיה פלישה ישראלית אכן תחזק את מתנגדי חזבאללה, ומסבירה כי אומנם התעצמה בשנים האחרונות ההתנגדות לחזבאללה בצל המשברים הפנימיים, אך אין נתונים ברורים שיכולים לאמת את עומק ההתנגדות לארגון. כמו כן, לטענתה הסתמכות על התנגדות פנימית לחזבאללה עלולה להיכשל אם מלחמה מול ישראל תאחד את הלבנונים מאחורי חזבאללה, הארגון המקומי, נגד פולש זר.

סיבה נוספת שווהרה מעלה לחולשתה של גישה זו היא מאזן הכוחות בין הגורמים הפוליטיים בלבנון, שנוטה באופן מוחלט לטובת חזבאללה. הארגון חמוש לעייפה ותומכיו רבים, נחושים ומחויבים. לדוגמה, במהלך המחאות בביירות נגד השחיתות של הממסד שהחלו בשנת 2019, לצד שלטים נגד פוליטיקאים מושחתים אחרים, הונפו גם שלטים נגד חסן נסראללה. בתגובה מיידית, יצאו מאות צעירים המזוהים עם חזבאללה להפגין תמיכה בארגון ובמנהיגו, שנמהלה באיום כלפי מי שיעז לצאת ברחובות נגד הארגון.

ג'ורג' עוכייס, חבר פרלמנט מטעם מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית-מרונית, שלל לחלוטין מלחמת אזרחים מהסיבה הפשוטה – שחזבאללה הוא הגוף החמוש היחיד

כך גם מפלגת הכוחות הלבנוניים הנוצרית-מרונית, שמובילה את הגוש המתנגד לחזבאללה ובעבר הפעילה מיליציה במלחמת האזרחים, נוהגת בזהירות מול חזבאללה. נציגיה, ובראשם היו"ר סמיר ג'עג'ע, אומנם אינם מהססים לבקר בפומבי את ההתנהלות של לבנון במלחמה, אך הסיכוי למאבק פיזי בינם לבין חזבאללה אפסי. ווהרה מצטטת את ג'ורג' עוכייס, חבר פרלמנט מטעם המפלגה, ששלל לחלוטין מלחמת אזרחים מהסיבה הפשוטה – שחזבאללה הוא הגוף החמוש היחיד.

מעבר לכך, כוחו של חזבאללה נובע לא רק מאנשיו החמושים, שמונים בין 20,000 (לפי הערכות של חוקרים) לבין 100,000 (כפי שנסראללה טען בעבר), אלא מהקהילה הרחבה שהארגון מוקף בה הכוללת את מרבית השיעים בלבנון, ורואה בנסראללה את מנהיגה. בעת מלחמה גם אחרים יתייצבו מאחורי חזבאללה. הפרשן הפוליטי סמיר נאדר, שווהרה מצטטת, טוען שבניגוד לעבר, כעת חזבאללה עומד לצד חמאס ואנשי עזה הסונים, מה שמביא גם את הסונים בלבנון לתמוך בו.

מקור כוח נוסף של חזבאללה הוא רשת הסייענים והמרגלים החשאית שלו. רוב לוחמי חזבאללה אינם מזוהים ככאלה בגלוי, אלא עוסקים בעבודות אחרות ונטמעים באוכלוסייה ובקהילות שלהם. ווהרה מספרת כיצד ב־2020 היא ביקרה בכפר שיעי בגבול סוריה-לבנון בעקבות מידע שקיבלה על מאגרי נשק של חזבאללה, ושם עוכבה ונחקרה בכביש בידי נהג מקומי. יומיים לאחר מכן היא קיבלה שיחת טלפון ממנגנון הביטחון הלבנוני ובה הוזהרה שלא לשוטט. האירוע מראה כיצד אזרחים תמימים לכאורה מסייעים לארגון, שנמצא בקשר אינטנסיבי עם הממסד הביטחוני בלבנון.

שיחות שלום מול הפלסטינים ישללו מחזבאללה את הסיבה שבגללה מלכתחילה תקף את ישראל

לא רק אוסף חמושים

ווהרה מזכירה כי חזבאללה אינו רק אוסף של חמושים, אלא נתמך על ידי קהילה שלמה. בשל כך, הפצצות מסיביות של ישראל לא ימוטטו אותו אם ישראל לא תכבוש את השטח הלבנוני ולא תשמיד אוכלוסיות שלמות, אסטרטגיה שעשויה רק לגרור את ישראל לעימות רחב וארוך יותר.

ווהרה גם מצטטת את אליאס פרחאת, לשעבר גנרל בצבא לבנון, שטוען כי במקרה של פלישה ישראלית, יעבור חזבאללה לצורה של לחימה א־סימטרית ממנהרות וממקומות מסתור תוך גרימת נזק רב לערים הגדולות בישראל ואולי אף תוך חדירה לגליל. ועם זאת, ווהרה חוזרת ללרמן שמזהיר כי למרות המחירים הפוטנציאליים, ללא נסיגת חזבאללה לליטני והפסקת הירי לישראל, תיאלץ ישראל לפתוח במתקפה בלבנון.

ועדיין, ווהרה מצליחה לשרטט מוצא. היא מזכירה כי חזבאללה הגיב עד עתה בצורה שקולה (רושם שמתחזק לאחר התגובה המוגבלת להתנקשות בפואד שכר, המפקד הבכיר ביותר של הארגון, בלב ביירות). הארגון לדעתה זקוק ללגיטימציה כדי להמשיך את אחיזתו בשלטון בפועל בלבנון, ובשל כך כבר הצהיר שאינו מעוניין במלחמה כוללת ושיפלוש לישראל רק אם תיכפה עליו מלחמה, אך ימשיך את מתקפותיו עד להפסקת אש בעזה.

הפתרון לגישתה של ווהרה, בדומה לרוב המנהיגים ולפרשנים רבים במערב, הוא שישראל תפתח בשיחות שלום מול הפלסטינים (לאחר הפסקת אש), מה שישלול מחזבאללה את הסיבה שבגללה מלכתחילה תקף את ישראל.

Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה