עם שיבתו של ארגון הטליבאן לשלטון באפגניסטן באוגוסט 2021, הפכה המדינה בן לילה למבודדת – אף מדינה לא מכירה באופן רשמי במשטר השולט בה, ומנהיגיו נאבקים כדי לזכות בלגיטימציה ובהכרה מצד הקהילה הבין-לאומית, בצל התמודדותה של מדינתם עם לחצים ועם אתגרים כלכליים וביטחוניים הולכים וגוברים.
לאחרונה פרסם מכון המחקר של ערוץ אל־ג'זירה מאמר פרי עטו של החוקר האפגאני וכתב אל-ג'זירה באפגניסטן חמיד אללה מוחמד שאה. המאמר סוקר את מצבה המדיני של אפגניסטן תחת שלטון הטליבאן, את יחסיה עם מדינות האזור ועם המעצמות ואת הדרישות המוצבות בפני מנהיגי הטליבאן בתמורה להכרה במשטרם.
מוחמד מסביר כי מנהיגי הארגון מנסים לפתוח ערוצים דיפלומטיים עם מדינות שונות ברחבי העולם, לזכות בהכרה בין-לאומית במשטרם ואף במושב באו"ם, אך ללא הועיל. בקאבול פועלות כיום כעשר שגרירויות זרות בלבד – בין היתר של איראן, רוסיה, סין וקטאר – אולם אין בכך משום הכרה רשמית בלגיטימיות של המשטר הנוכחי, הוא מדגיש. נוסף על כך, בשנה החולפת החריפה המתיחות בגבול עם שכנותיה, ונרשמו כחמש עשרה התנגשויות סמוכות גבול בין כוחות אפגאניים לבין כוחות של פקיסטן ואיראן. כמו כן, סכומי כסף רבים ונכסים של הטליבאן המופקדים בבנק המרכזי בארצות הברית הוקפאו מאז חזרתם לשלטון, וכ-135 ממנהיגי הארגון עדיין נכללים ברשימות שחורות בין-לאומיות, ובהם סגן ראש הממשלה ושר החוץ של אפגניסטן, מה שמונע מהם לצאת לביקורים רשמיים ברחבי העולם.
במהלך מאמרו סוקר מוחמד שאה את היחס לאפגניסטן מצד המעצמות ומצד המדינות השכנות לה מאז שיבת הטליבאן לשלטון. הוא פותח בכך שבקרב המעצמות ומדינות האזור שורר חשש מפני הואקום שנוצר באפגניסטן מאז נסיגת הכוחות האמריקניים משטחה, העלול להוביל לכך שאפגניסטן תהפוך שוב לחממה לטרוריסטים ולארגוני טרור.
מסיבה זו, מסביר מוחמד שאה, רוסיה וסין – ששמחו על יציאת האמריקאים מהאזור – דורשות ממשטר הטליבאן לכל הפחות לשמור על היציבות ועל השקט במדינתם, גם אם יבוא הדבר על חשבון שמירה על זכויות אדם, על דמוקרטיה ועל הקמת ממשלה רחבה שתייצג את כלל העם האפגאני לגווניו. ממשלת הטליבאן אומנם מתחייבת כי מדינתם לא תשמש בסיס לפעולות נגד שכנותיה, אולם חששותיהן של מדינות האזור נותרים בעינם. למרות זאת, מוחמד שאה מציין כי בין רוסיה והטליבאן שוררים יחסי ידידות יחסיים מאז שנת 2007, אז החלה רוסיה לקיים קשר ישיר עם הארגון. הוא מוסיף כי משטר הטליבאן התחייב בפני רוסיה ובפני מדינות מרכז אסיה כי יפעל להצרת צעדיהם של ארגוני טרור באזור כמו שלוחת הארגון בטג'יקיסטן, התנועה האסלאמית של אוזבקיסטן ודאעש, שבו נאבקות גם שכנותיה. רוסיה וסין – ששמחו על יציאת האמריקאים מהאזור – דורשות ממשטר הטליבאן לכל הפחות לשמור על היציבות ועל השקט במדינתם, גם אם יבוא הדבר על חשבון שמירה על זכויות אדם
באשר לסין, רבים העריכו שבייג'ינג תמהר למלא את הואקום שנוצר לאחר נסיגת האמריקאים, תכיר במשטר החדש במדינה, ותזרים אליה השקעות. אלא שסין מציבה בפני משטר הטליבאן מספר תנאים לטובת כך, מסביר מוחמד שאה, ביניהם: התנגדות ללוחמים האויגורים המוסלמים, שרבים מהם מצאו מקלט בשטחה של אפגניסטן, הקמת ממשלה רחבה במדינה והתרחקות מארצות הברית.
רוסיה וסין – ששמחו על יציאת האמריקאים מהאזור – דורשות ממשטר הטליבאן לכל הפחות לשמור על היציבות ועל השקט במדינתם, גם אם יבוא הדבר על חשבון שמירה על זכויות אדם
באשר לארה"ב ולאירופה המערבית – מנהיגיהן מצפים מהטליבאן לכבד את זכויות האדם ואת זכויות הנשים במדינתם, ולהקים ממשלה רחבה ומייצגת יותר. כמו כן, האמריקאים, שחוששים משיבתם של פעילי אל-קאעדה לשטחה של אפגניסטן, גם דורשים מהטליבאן לעמוד בכל ההתחייבויות של הסכם השלום בדוחה שנחתם ביניהם בפברואר 2020. מדינות אירופה המערבית חוששות מגל של פליטים אפגאנים שעשויים לברוח לשטחן – מה שמשמש את שלטון הטליבאן כמנוף לחץ עליהן בדרך להכרה בשלטונם, טוען מוחמד שאה.
באשר למדינות השכנות לאפגניסטן – נראה כי היחסים של משטר הטליבאן עימן הולכים ומידרדרים ככל שהזמן עובר. פקיסטן, השכנה מדרום, סייעה לטליבאן במאבק נגד האמריקאים ונגד הממשלה האפגאנית הקודמת, אולם עם שוב הטליבאן לשלטון, הלכו והידרדרו היחסים בין המדינות: אפגניסטן נפתחה לעבר הודו, מסביר מוחמד שאה, שעימה יש לפקיסטן מערכת יחסים מתוחה, ופקיסטן מצידה אפשרה לכטב"מים אמריקאיים לפעול במרחב האווירי שלה – בין היתר במהלך התקיפה שבה חוסל מנהיג אל-קאעדה איימן א-זוואהירי ביולי האחרון.
עם איראן מאידך משטר הטליבאן מקיים יחסים נורמליים יחסית, והיא בין המדינות היחידות בעולם שהשלימו עם קיומו של משטר הטליבאן באפגניסטן – ותעיד על כך העובדה כי איראן היא מהמדינות היחידות בעולם המחזיקות שגרירות פעילה בקאבול – הגם שלא הכירה רשמית במשטר הטליבאן. עם זאת, המשטר האיראני חושש מגל של פליטים ומהגרים בלתי-חוקיים שינסו להבריח את הגבול בין שתי המדינות, וכן מהאפשרות שדאעש יפעל משטחה של אפגניסטן. ולמרות זאת, נראה כי כמה ממדינות האזור השלימו בפועל עם משטר הטליבאן – כמו אוזבקיסטן, טורקיה וקטאר, שאף מתווכות בינו לבין הקהילה הבין-לאומית, אף שגם הן לא הכירו בו רשמית. הבידוד שממנו אפגניסטן סובלת כיום נובע במידה רבה מיחסו של משטר הטליבאן לזכויות אדם ולנשים ומקשריו עם ארגוני טרור כמו אל-קאעדה. מוחמד שאה מסכם כי אם הטליבאן יצליח להוכיח לשכנותיו שהוא מסוגל לבלום את האיומים חוצי הגבול המטרידים אותן, יוכל הדבר לשמש כקלף מיקוח בדרך להכרתן בשלטונו. אין זה תרחיש מופרך לגמרי, ולראיה, בשנות התשעים, לאחר שהטליבאן סילק את הסובייטים מאפגניסטן וכונן במדינה משטר אסלאמיסטי רדיקלי, כמה ממדינות האזור עדיין הכירו במשטרו, ולאפגניסטן אף היה מושב קבוע באו"ם – עד פיגועי ה-11 בספטמבר, המקלט שהעניקה לאוסאמה בן לאדן ופלישת ארצות הברית לשטחה.
