ב-25 בינואר פרסם מרכז המחקרים של הפרלמנט האיראני (המג'לס) דו"ח מפורט המנתח את הבעיות המרכזיות המעכבות השקעות זרות באיראן. מחברי הדו"ח מדגישים כי הון זר חיוני לפיתוחה הכלכלי של איראן בעידן שלאחר הסרת הסנקציות, ומתריעים כי התנאים הנוכחיים אינם מעודדים השקעות זרות. בדו"ח מפורטים שלל כשלים חקיקתיים, כלכליים, ניהוליים ופוליטיים המעכבים השקעות זרות במדינה.
המחברים מצביעים על העדר תוכנית אסטרטגית לקידום השקעות זרות באיראן בהיבטים בסיסיים כמו הגדרת התעשיות הרלוונטיות, המשאבים הדרושים לכך ועוד. החוק האיראני, הם טוענים, נעדר שקיפות ולכידות בנוגע להשקעות זרות, והתהליכים לקבלת אישורים ורשיונות חיוניים להשקעות בשוק ההון האיראני מסורבלים מאוד. בין היתר, משקיעים זרים ייתקלו בבעיות בעניינים פשוטים כמו פתיחת חשבונות בנק, המרות מטבע, מגבלות על הוצאת הון, מגבלות על אחזקת מניות והעדר ערבויות ממשלתיות מספקות.
משקיעים זרים יגששו באפילה גם בנוגע לאפשרויות ההשקעה באיראן, ויתקשו למצוא חומר באנגלית על תנאי השוק, החברות הפועלות באיראן והתשתית המשפטית במדינה. יתר על כן, קשה לפתח שיתופי פעולה בין איראן לבין גופים פיננסיים, כלכליים ומסחריים במזרח התיכון ובעולם, הן מסיבות פוליטיות הן בשל חוסר התאמתה של התשתית החוקית הפיננסית והכלכלית במדינה לתקנים הנדרשים על ידי ארגונים בין-לאומיים.
מחברי הדו"ח מצביעים עוד על כשלים מבניים בפעילותה של הבורסה האיראנית: העדר הפרדה ראויה בין בעלות של חברות לבין ניהולן, אשר מעודד שחיתות ומנהל לא תקין, אי-הקפדה על פרסום דו"חות כספיים, פיקוח לקוי על חברות הנסחרות בבורסה, ומעורבות גדולה מדי של גופים ממשלתיים וממשלתיים למחצה בהתנהלותן של חברות כלכליות גדולות (לרבות מינוי מנהלים). שוק ההון האיראני, התריעו המחברים, הוא חלש, מספר החברות הפרטיות בו מצומצם, וערך המניות הנסחרות בו דל אף במושגים אזוריים.
חוקרי המרכז מציעים גם פתרונות לבעיות שאיתרו. אלה כוללים, בין היתר, שינויי חקיקה, גיבוש אסטרטגיה לשוק ההון, תקינה מחמירה ביחס לניהול חברות, קידום המאמצים לצירוף איראן למוסדות כלכליים בין-לאומיים, חיזוק עצמאותה של הבורסה, העסקת חברות ייעוץ לעניין שוק ההון והחברות ועידוד המגזר הפרטי להרחיב את פעילותו בשוק ההון.
דו"ח מרכז המחקרים של המג'לס מתפרסם בשעה שהממשל האיראני משקיע מאמצים ניכרים למשוך השקעות זרות לאחר הסרת הסנקציות. מאמצים אלה בלטו במהלך ביקוריו האחרונים של הנשיא רוחאני באיטליה ובצרפת, שם נפגש עם אנשי עסקים, עודדם להשקיע בכלכלה האיראנית והדגיש כי איראן אינה מעוניינת בפיתוח הסחר עם אירופה בלבד, אלא בעיקר בהשקעות-הון ובהעברת טכנולוגיות.
הנשיא רוחאני בפגישה עם שרי החוץ והכלכלה של צרפת ועם ראשי חברות צרפתיות במהלך ביקורו בפאריס, 28 בינואר 2016 (דף הפייסבוק של הנשיא רוחאני)
לצד החתירה לקידום השקעות זרות ניכרת הכרה מצד מומחים ובכירים איראנים בצורך לטפל בשורת כשלים מבניים מהם סובלת כלכלת המדינה, אשר עלולים להרתיע משקיעים זרים. כשלים אלה אופייניים למדינות מתפתחות, בין היתר במזרח התיכון, ועליהם ניתן למנות שחיתות, העדר שקיפות, מגזר פרטי חלש ומעורבות גדולה של גופים ממשלתיים למחצה, בהם משמרות המהפכה. ראש הרשות השופטת, איתואללה סאדק לאריג'אני, אף הדגיש בנאום שנשא בסוף החודש שעבר את הצורך בשינויי חקיקה שיסירו חסמים ביורוקרטיים ויגבירו את השקיפות הכלכלית, לטובת יצירת סביבה נוחה להשקעות זרות.
הסרת הסנקציות והזרמת עשרות מיליארדי דולרים לאיראן יסייעו לממשלה להיענות לציפיותיהם של האזרחים לשיפור מצבם הכלכלי. הנשיא רוחאני, שעתידו הפוליטי תלוי במידה רבה בהתאוששות הכלכלה, מבין כי שיפור משמעותי ארוך טווח, הכולל צמיחה כלכלית וצמצום ממדי האבטלה, מחייב השקעות זרות. השאלה היא עד כמה יוכל הנשיא לקדם את יעדיו, במיוחד לנוכח העובדה שדרוש לו שיתוף פעולה עם מוקדי כוח מרכזיים שאינם בשליטתו, כמו המג'לס, הרשות השופטת ומשמרות המהפכה.
