בשנת 1996 התפצלה התנועה האסלאמית בישראל, אותה ייסד השיח' עבדאללה נמר דרוויש (שהלך לעולמו לפני כחודשיים), על רקע חילוקי דעות סביב ההשתתפות בבחירות לכנסת.
הפלג הצפוני, בהנהגתם של השיח' ראא'ד סלאח והשיח' כמאל ח'טיב, פנה להשקעת מאמצים בשחרור מסגד אל-אקצא ולקידום כלכלה אוטרקית שתספק את צרכיה של האוכלוסייה הערבית. הפלג הדרומי, בהנהגת השיח' דרוויש ואבראהים צרצור, בחר להשתלב בזירה הפרלמנטרית הישראלית. מאז הפילוג הקפידו מנהיגי הפלג הדרומי היושבים בכנסת ישראל שלא להפר את חוקי המדינה. מנהיגי הפלג הצפוני, לעומת זאת, לא החמיצו אף הזדמנות לבקר בארס את מוסדות המדינה ולעתים אף להפר את חוקיה.
לא נראה שהפללתו של הפלג הצפוני השיגה את מטרתה. התעמולה של הפלג ממשיכה להדהד בשיח הציבורי הערבי בישראל; אם בעבר היא הופצה מעל דפי העיתון "סות אל-חק ואל-חוריה" ובאתר האינטרנט "פלסטיניו 48", כיום היא מופצת באתר אינטרנט חלופי בשם "דיילי 48". האתר הושק ביוני 2016 בלונדון, יחד עם דף פייסבוק וטוויטר, ואלה מנוצלים על ידי סלאח וח'טיב להתססת מוסלמים בישראל ובעולם, ובעיקר לדחוק בהם לסכל את תכניותיה של ישראל כביכול להחלת ריבונותה על מסגד אל-אקצא ולביטול מוסד הווקף בהר הבית.
בכירי הפלג מקדמים את משנתם גם בערוצים אחרים. הם עוברים ממסגד למסגד, בימי חול ומועד, מצוידים בחדית'ים ובפסוקי קוראן, ומבטיחים לתומכיהם כי הכיבוש הישראלי יחלוף מן העולם ובמקומו תיוסד הח'ליפות האסלאמית שבירתה ירושלים.
ח'טיב קורא למאמיניו להתעודד נוכח הניצחונות הצבאיים האסלאמיים שהושגו לאורך ההיסטוריה ומהלל את החרב האסלאמית השלופה, שהביסה אומות רבות. הוא מותח ביקורת קשה על שיתוף הפעולה של בית המלוכה הסעודי עם ארצות הברית וישראל, ומבטיח למאמיניו כי העתיד שייך לחייליו ולממשיכי דרכו של הנביא מוחמד, ולא לטראמפ ולשודדי האדמה והכבוד הערביים.
לצדו קורא סלאח לחסידיו להקריב את נפשם למען מסגד אל-אקצא ולמען עקרונותיהם הלאומיים והדתיים. הוא מפציר בהם להיות נכונים למאסר ולהפוך את הכלא הישראלי לגן עדן, בית ספר ובית תפילה. בדרשות שנשא לרגל עיד אל-פיטר האחרון באום אל-פחם, מעוז הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, הוא קרא לסוחרי הסמים והנשק לחדול מהפשע ומהאלימות, לחזור בתשובה ולהפנות את כוחם להגנה על מסגד אל-אקצא.
קריאה זו, שהופנתה לאוכלוסייה בעלת נגישות לאמצעי לחימה, עלולה לעודד טרור במתחם הר הבית, דוגמת פעולת הטרור האחרונה שבוצעה בידי שלושה צעירים מאום אל-פחם. סלאח התבטא בעבר בזכות מות קדושים במתחם המקודש, ובתקליטור שנקרא "מסגד אל-אקצא קורא לעזרה" הוא נשמע מבטיח לאחמד ח'טיב, פעיל הפלג הצפוני שנהרג בפעולת טרור בעיר העתיקה, כי מות הקדושים שלו משול למותם של חמש מאות שהידים.
חמישה חודשים בלבד לאחר הוצאתו של הפלג הצפוני אל מחוץ לחוק הכריזה על עצמה מפלגת הנאמנות והרפורמה החדשה כעצמאית. לא ניתן להתעלם מהדמיון בינה ובין הפלג הצפוני, הן בהרכב חבריה הן במאפייני השיח וביחסי הגומלין בינה לבין חברי הפלג. חלק ממייסדי המפלגה החדשה השתייכו לפלג הצפוני, בהם שיח' חוסאם אבו-ליל, סגנו השני של סלאח, זאהי נג'ידאת, היועץ המשפטי של הפלג, חסן סונעאללה ואחרים. דף הפייסבוק של המפלגה מסקר את פעילותם השוטפת של סלאח וח'טיב, ובמקביל זוכה המפלגה לסיקור תקשורתי נרחב באתר "דיילי 48".
השיח של מפלגת הנאמנות והרפורמה דומה מאוד לזה של הפלג הצפוני ומתרכז במסגד אל-אקצא, בהתנגדות לייהוד ירושלים, בזכות השיבה ובשחרור האסירים. חברי המפלגה משקיעים מאמצים בהסברה נרחבת במסגרת קמפיין "אל-אקצא בסכנה", שנועד להניע את הפלסטינים בישראל ובשטחים הכבושים לצאת ולהגן על המסגד.
בכירי הפלג הצפוני ממשיכים להסתופף בצל קורתה של ועדת המעקב העליונה של הערבים בישראל. הם משתתפים בישיבותיה וחברים בשתי ועדות חשובות, ועדת החירויות והאסירים והוועדה למאבק באלימות, המאפשרות להם לבסס את הלגיטימציה שלהם.
סלאח, המרכז כיום את ענייני הוועדה למאבק באלימות, פועל להקמת ועדות להשכנת שלום בתוך החברה הערבית במטרה לרתום את בתי הספר, דרשני המסגדים והמתנ"סים לביעור האלימות, לפיוס ולסובלנות בחברה הערבית. עד כה הוקמו למעלה מארבעים ועדות וגויסו אנשי דת, נכבדים ואקדמאים, האמורים לשתף פעולה עם חברי ועדות הסולחה הוותיקות ביישוב סכסוכים מקומיים וארציים.
למרות שחשוב לרתום את סוכני החִבְרוּת המרכזיים (משפחה, אנשי חינוך ודת) כדי לחולל תמורה חברתית ותרבותית יסודית בחברה מסורתית, לא נראה כי סלאח מכוון לשם. תפיסת עולמו הבדלנית, אי הכרתו בלגיטימיות של מוסדות המדינה והתנגדותו לשיתוף פעולה עם המיזם המשטרתי להגברת כוח השיטור בישובים הערביים עלולות להביא לכך שהוועדות החדשות ינוצלו דווקא להעמקת משבר אי-האמון בין האוכלוסייה הערבית לבין רשויות האכיפה, ויציבו אותן כחלופה חתרנית ומתריסה למוסדות המדינה.
על אף הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק, מנהיגיו מצליחים לשמור על הגחלת באמצעות גורמי חברה אזרחית ערביים. מנהיגי הפלג הם הרוח החיה המזינה את האש המתפשטת לעבר מוסדותיה הפוליטיים והחברתיים של החברה הערבית, והמדינה עומדת בפני השאלה הקשה כיצד להתמודד עם האתגר הזה ביעילות.
