סרי לנקה ציינה השבוע שש שנים להכרעת ארגון "הנמרים הטמילים". במהלך 30 שנות המלחמה של הרוב הסינהאלזי (בודהה) במיעוט הטמילי (הינדו) מצאו את מותם למעלה ממאה אלף בני אדם, מאות אלפים נעקרו מבתיהם, ורבים נוספים נחטפו ונעלמו.
מאז נראה כי המדינה צועדת בכיוון הנכון. בבחירות לנשיאות שהתקיימו בראשית השנה השתתפו כמעט 80% מבעלי זכות הבחירה במדינה, ועשר שנות נשיאותו של מהינדה רג'פקסה הגיעו לסיומן כאשר שר הבריאות במפלגתו, מייטריפלה סיריסנה, ערק במפתיע לאופוזיציה והציג אלטרנטיבה רצינית לרג'פקסה. סיריסנה נישא על גלי הסלידה הציבורית נגד רג'פקסה נוכח מקרי השחיתות והנפוטיזם שיוחסו לו, טשטוש ההבחנה בין המשטר למדינה והתגברות מעשי האלימות נגד מוסלמים ונוצרים באי.
כחלק ממצע הבחירות ביקש סיריסנה, וקיבל, את הסכמת חברי הפרלמנט ל-100 ימי חסד לביצוע רפורמות. מאז הוא רשם מספר הישגים: הוא מינה את ראניל ויקרמסינגה, אישיות בעלת יחסים טובים עם הודו והמערב, לראש ממשלה, ובכך אותת על מדיניות חוץ פרו-מערבית ועל התרחקות מסין, על אף ההשקעות וההלוואות הנכבדות שהעניקה לסרי לנקה בתקופת רג'פקסה. בהמשך העביר סיריסנה את התיקון ה-19 לחוקה, שעיקרו צמצום הכוח של מוסד הנשיאות בהגבלת כהונותיו של הנשיא לשתיים בלבד ובביטול סמכותו לפזר את הפרלמנט כראות עיניו. סיריסנה הצליח גם להעביר בפרלמנט תקציב ידידותי יותר לאזרחים, אשר הוריד את מחירי המזון והעלה את השכר הממוצע של עובדי הציבור.
עם היבחרו לנשיא הפתיע סיריסנה בהכרזה כי "זו הכהונה הראשונה והאחרונה שלי". שבוע לאחר מכן הגיע האפיפיור פרנציסקוס לביקור בקולומבו, והדגיש את הצורך בריפוי הפצעים שגרמה מלחמת האזרחים ובפיוס אמיתי בין הקהילות השונות. סיריסנה נפרד ממדיניותו של קודמו, התחייב ל"פיוס דתי ואתני" בעדיפות הראשונה, וממשלתו שידרה כי לא תנצל את נצחון הרוב הסינהאלזי לדיכוי חופש הביטוי. אכן, יום השנה השישי להכרעת "הנמרים הטמילים" צוין השבוע כ"יום זיכרון" ולא כ"יום נצחון", כפי שהיה בחמש השנים האחרונות. הממשלה אמנם הודיעה כי היא אוסרת את קיומם של אירועי הנצחה רשמיים להרוגים מקרב "הנמרים הטמילים", אולם אפשרה למשפחות השכולות לציין את זכר יקיריהן באופן פרטי.
ממשלת סיריסנה אף הדיחה את מושלי הפרובינציות הצפונית והמזרחית, גנרלים שמונו בידי רג'פקסה, והחליפה אותם בפקידי ציבור ותיקים ומוערכים. מאוחר יותר שוחררו עצורים טמילים כמחווה, וחלק מהאדמות בצפון האי הושבו לבעליהן. למרות שהצבא טרם נסוג מהצפון, נוכחותו פחות מורגשת מבעבר והוא צמצם את התערבותו בענייני היומיום של האזרחים הטמילים.
אולם צלה של סרי לנקה ממשיך לרדוף אותה. המלחמה השנויה במחלוקת הובילה ארגוני זכויות אדם בין-לאומיים, בהובלת מועצת זכויות האדם של האו"ם, לתבוע חקירה יסודית ומקיפה. במרץ 2014 אימצה המועצה החלטה על פתיחה ב"חקירה מקיפה להפרות זכויות האדם והחוק הבין-לאומי וביצוע פשעי מלחמה לכאורה בידי ממשלת סרי לנקה וארגון 'הנמרים הטמילים', בשלבים האחרונים ללחימה". נאבי פילאי, נציבת המועצה היוצאת, ביקרה בסרי לנקה בקיץ שעבר והאשימה את הממשלה בחקירה מוּטה ולא אמינה של פשעי המלחמה שביצעה.
עד כה העבירה מועצת זכויות האדם של האו"ם שלוש החלטות נגד סרי לנקה, ובמרץ האחרון הייתה אמורה לעבור החלטה נוספת. תוצאות הבחירות האחרונות ומגמתה המסתמנת של ממשלת סיריסנה הניעו מהלך אמריקאי ל"הנמכת הטון" נגד סרי לנקה באו"ם במטרה לאפשר לממשלה החדשה בסרי לנקה להתייצב. סיריסנה, מצויד ברוח גבית של מדינות המערב והאו"ם, קיבל מהמועצה זכויות האדם של האו"ם ארכה של שישה חודשים שבמהלכה אמורה ממשלתו לשכנע את הקהילה הבין-לאומית ברצינות כוונותיה בחקר פשעי המלחמה.
נפילת ממשלת רג'פסקה, מהלכיה של הממשלה החדשה וביקורו של האפיפיור עשויים לבשר את תחילתו של עידן חדש בסרי לנקה. בכל אלה יש כדי לעודד שחקנים במרחב הציבורי והפוליטי, כמו גם מנהיגים דתיים וקהילות של טמילים ברחבי העולם, לפעול לפיוס ולדו-קיום בקרב הקהילות באי. עם זאת, פיוס אמיתי באי השסוע ומוכה הטראומה מחייב פעולה אמיצה של הממשלה להכרה בעוול הנורא שנגרם לטמילים ולמיעוטים אחרים, במהלך המלחמה ואחריה, ולתיקונו.
שלומי יאס הוא בעל תואר שני בלימודי ביטחון וטרור ומתמחה בתוכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
