הסוגיה שעל הפרק נראית שולית ולא חשובה, אולם ייתכן מאד שזו נקודת מפנה קריטית בשלטונה של מפלגת הצדק והפיתוח בטורקיה. ככל הנראה החליטה הממשלה לסגור את המכינות לבחינות הכניסה לתיכון ולאוניברסיטה, וסגירתן עלולה להוביל למאבק קשה וחסר פשרות עם אחד הארגונים החזקים ביותר בטורקיה.
המכינות הללו דומות במקצת למכוני ההכנה לפסיכומטרי בישראל, אולם בשונה מהמצב בישראל, בטורקיה בוחנים בעיקר ידע בסדרה של מקצועות, ובחינות הכניסה דומות יותר לבחינות בגרות. הבחינות זהות לכל התלמידים המעוניינים להירשם לאשכול לימודים מסוים (מדעי החברה או מדעים מדויקים למשל), ובסופן יודע כל אחד מהתלמידים מה מקומו במדרג הארצי.
מכיוון שמתקיימת תחרות קשה על כל מקום בתיכונים היוקרתיים ובאוניברסיטאות הטובות יותר, שולחים מיליוני הורים את ילדיהם, בעיקר בסופי השבוע, למכינות הללו הקרויות בטורקית dershane (דֶרסַאנֶה) ומשלמים במיטב כספם כדי להכשיר את ילדיהם לבחינות.
במהלך השנים ביסס ארגונו של איש הדת פֶתהוּללה גוּלֶן (Gülen), ארגון המכונה בפי חבריו 'השירות' (Hizmet), את שליטתו על חלקים נרחבים מרשת המכינות. 'השירות' הקים מכינות מעולות, המקפידות על משמעת ועל איכות ההוראה, ובמקביל גם מזרימות הרבה כסף לקופתו ומשמשות, כך נטען, כר פורה לגיוס מועמדים צעירים ומוכשרים שיצטרפו בבוא הזמן לארגון רב הכוח.
בקדנציות הקודמות של מפלגת הצדק והפיתוח נכרתה ברית שקטה בינה ובין 'השירות'. המנהיג הדתי הכריזמטי ברך על עלייתה של המפלגה לשלטון ותמך בארדואן כראש הממשלה. אולם במשך השנים התגלעו מתחים בין שתי הקבוצות. מפלגת השלטון חששה מעוצמת 'השירות,' שאנשיו חדרו לתוך מערכת המשפט והמשטרה, והגיעו אף למשרות בכירות מאד בשירות הציבורי. בשלב כלשהו החל השלטון בפעולה שקטה באמצעות מנגנוני הביטחון להרחיק את אנשי הארגון ממוקדי הכוח. אנשי גולן, מצידם, ניסו במהלך לא-חכם לפגוע בראש המוסד הטורקי, הַקאן פִידאן, ולהביאו למשפט בטענה שהוא נפגש בחשאי עם מחבלים כורדים. המהלך נבלם במהירות על ידי ארדואן, ובעקבותיו החליט ככל הנראה לסגור חשבון עם גוּלן, בעל בריתו לשעבר.
מהלך סגירת המכינות נועד בעיקר לפגוע בעורק החיים של 'השירות', הן לבלום את הכנסותיו הגבוהות, והן לנתקו ממאגרי כוח האדם הפוטנציאליים שלו. ראש הממשלה ארדואן הציג את המהלך כחלק מרפורמה כוללת במערכת החינוך, שבמסגרתה יתוכננו הבחינות מחדש, תשופר ההוראה בבתי הספר, והתלמידים לא יזדקקו יותר למכינות. במחווה שלטונית הוא גם הציע סיוע ופטור חלקי ממיסים לאלה שירצו להפוך את המכינות לבתי ספר מן השורה, אולם עד כה לא נעשה דבר מלבד ההכרזה על הכוונה לסגור את המכינות.
מבקרי הממשלה, גם אלה שאינם חסידים גדולים של גולן וארגונו, טוענים בצדק שזוהי התערבות גסה בכוחות השוק ובחירויות הפרט. אם הממשלה מעוניינת לבצע רפורמה שתייתר את המכינות, היא צריכה לגשת לעניין בראיה מעשית – לשנות את מערך הבחינות, להוסיף מורים ושעות לימוד, לחזק את בתי הספר החלשים יותר, ולהציע מגוון גדול יותר של תיכונים טובים שיצמצם את התחרות. הפעולות הללו בפני עצמן יהפכו את המכינות למיותרות. אין לממשלה במדינה דמוקרטית זכות לומר להורים מה מותר להם להשקיע בילדיהם לצד לחינוך שהמדינה מציעה.
מעבר לכל זה, במישור הפוליטי, מעריכים פרשנים רבים שביציאתה הגלויה נגד 'השירות' עלתה מפלגת הצדק והפיתוח על נתיב התנגשות עם ארגון חזק המושרש עמוקות דווקא בתוך הציבור המסורתי, קבוצת הבוחרים הקלאסית של ארדואן ואנשיו. אם ימשיכו אנשיו של ארדואן במהלך ויוציאו את המכינות אל מחוץ לחוק הם עלולים לאבד לקראת הבחירות הבאות מגזר משמעותי של תומכים. לא מדובר רק בבוחרים אלא גם, ואולי בעיקר, באנשים בעלי עמדות השפעה בתקשורת, בעסקים ובציבור, שיעברו ממחנה תומכי הממשלה למחנה המתנגדים לה.
