שיחות הגרעין בין איראן למעצמות, שהתחדשו בחודש שעבר בציריך, לא הצליחו לגשר על הפערים בין הצדדים. מקור מדיני ישראלי בכיר העריך בסוף ינואר כי עדיין נותרו פערים משמעותיים בין איראן למערב וכי יהיה קשה לגשר עליהם בזמן הקרוב. סגן שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הצהיר בראשית השבוע כי שיחות הגרעין הגיעו למצב רגיש וכי עדיין קיימים חילוקי דעות בין הצדדים. הקשיים בשיחות מעמידים בסימן שאלה גדול את האפשרות להגיע להסכם מסגרת בין איראן למערב עד לתאריך היעד ב-24 במרס, אף כי בקרב ראשי הממשל האיראני שוררת תחושה של דחיפות להגיע להסכם כזה, במיוחד לנוכח המהלכים בקונגרס האמריקאי להטלת סנקציות נוספות על טהראן במידה ולא יושג הסכם עד סוף החודש הבא.
על רקע כל זאת גוברת המתיחות הפנימית בין ממשל רוחאני ליריביו הפוליטיים בימין השמרני. רוחאני, שעתידו הפוליטי תלוי במידה רבה ביכולתו להשיג הסכם, מבין היטב שהתקדמות בחקיקה האמריקאית תקשה עליו עוד יותר לשכנע את המנהיג ח'אמנהאי לתמוך בהסכם המתגבש. לתחושת הדחיפות האיראנית תורמת גם הירידה החדה במחירי הנפט, המחייבת את ממשלת איראן להחלטות כואבות בנוגע לקיצוצים משמעותיים בתקציב השנה הבאה. גם הבחירות הצפויות למג'לס האיראני בראשית 2016 מחייבות את רוחאני להציג כבר בחודשים הקרובים הישגים משמעותיים שיסייעו לו במאמציו לקדם את מקורביו במחנה המתון לקראת הבחירות.
זהו הרקע למתקפה החריפה של רוחאני ושל שר החוץ שלו, מוחמד-ג'ואד זריף, מן הימים האחרונים, נגד יריביהם הפוליטיים בסוגיית הגרעין. בנאום שנשא ב-31 בינואר שיבח הנשיא את צוות המו"מ הגרעיני וטען כי אלה המבקרים את אופן ניהול המו"מ פוגעים באינטרסים הלאומיים לשם הפקת רווח פוליטי. ימים ספורים לאחר מכן תקף גם שר החוץ זריף את מבקריו וטען כי קיימים גורמים בתוך איראן ומחוצה לה המתנגדים להסרת הסנקציות משום שהדבר משרת את האינטרסים שלהם. הרמז שלו כּוּוַן למשמרות המהפכה, שהסנקציות ביססו את כוחם הכלכלי במדינה. הצהרותיהם של רוחאני וזריף עוררו ביקורת חריפה בעיתונות השמרנית. היומון "סיאסת-י רוז" תבע משר החוץ לחשוף את שמות המתנגדים מבית להסרת הסנקציות, והעיתון "וטן אמרוז" האשים את זריף בהטעיית דעת הקהל בסוגיית הגרעין. לטענת העיתון, שר החוץ מפנה אצבע מאשימה כלפי המסרבים לסגת מזכויותיה הגרעיניות של איראן, במקום ליידע את הציבור בנוגע לנכונותם של מנהלי המו"מ להסכים לפשרות מרחיקות לכת גם ללא הסרה מוחלטת של הסנקציות.
לביקורת בסוגיית המו"מ הצטרפו גם בכירים בממסד הדתי ובמשמרות המהפכה. מזכיר "מועצת שומרי החוקה" ודרשן תפילות יום השישי בטהראן, איתוללה אחמד ג'נתי, הצהיר בדרשתו האחרונה כי אין לסמוך על ארצות-הברית בכל הקשור להסרת הסנקציות. בהתייחסות מרומזת לנשיא ציין איש הדת הרדיקלי הבכיר כי יש כאלה הסבורים שניתן להשיג צמיחה כלכלית באמצעות הסכם עם ארצות-הברית שיוביל להסרת הסנקציות, אך ניסיון העבר הוכיח כי המערב לא פעל מעולם למען איראן, וכי הדרך היחידה לשיפור המצב הכלכלי היא באמצעות אימוץ "כלכלת התנגדות". נציג המנהיג העליון במשמרות המהפכה, עלי סעידי, קרא אף הוא למנהלי המו"מ לפעול בהתאם לאסטרטגיה שהתווה המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, ומבוססת על "כלכלת התנגדות", שכן אויבי איראן פועלים בנחישות לחיסול האסלאם.
הימין השמרני אינו מסתפק בהצהרות, ומגביר את מאמציו "לחשק" את הנשיא לקראת כישלון אפשרי במו"מ. ב-3 בפברואר אישר המג'לס בקריאה ראשונה הצעת חוק הקובעת כי במקרה של הטלת סנקציות נוספות מצד ארצות-הברית תחויב הממשלה לבטל את הסכם הביניים שנחתם בז'נבה, ולחדש את כלל פעילויות הגרעין שהושעו מתוקף ההסכם. עוד קובעת ההצעה כי הסרה מיידית ומוחלטת של כל הסנקציות היא תנאי לכל הסכם כולל בין איראן למערב. אף כי להצעה זו אין תוקף מעשי, הרי שיש בה משום איתות ברור לממשלת רוחאני לקראת אפשרות של כישלון השיחות.
על אף הביקורת הגוברת מבית ממשיכים רוחאני ומנהלי המו"מ מטעמו ליהנות בינתיים מגיבוי מצד המנהיג העליון, אף שזה נותר ספקן ביחס לסיכויים להגיע להסכם קבע עם המערב. בנאום שנשא בראשית ינואר שב וציין ח'אמנהאי כי אינו מתנגד לניהול המו"מ, אך הדגיש שאינו סומך על המערב וסבור שעל מנהלי השיחות להימנע מאשליות ביחס לתוצאות השיחות.
מאבקי הכוחות הפנימיים בין בכירי הממשל ליריביו מבית צפויים להימשך ואף להחריף ככל שיתקרב תאריך היעד להסכם. בשלב זה נראה כי הן לאיראן הן למערב אין אינטרס להכריז על פיצוץ השיחות ועל כישלון המו"מ. עם זאת, החרפת הביקורת הפנימית באיראן עלולה להגביר את מערכת הלחצים בפניהם ניצב הנשיא רוחאני, וליצור דינמיקה של הסלמה שתקשה עוד יותר על השגת הסכם. זאת, במיוחד בהעדר נכונות מצד המנהיג להתגמש בעמדותיו ולהסכים לויתורים משמעותיים הדרושים על מנת לאפשר הסכם קבע בין איראן למערב.