בשבועות האחרונים מתרבים הדיווחים על כוונותיהן של מדינות המפרץ הפרסי לרכוש מערכות הגנה ישראליות נגד טילים איראנים. האיום הבליסטי האיראני מדאיג מאוד את מדינות המפרץ הפרסי הערביות, מחשש למרכזי האוכלוסייה אך לא פחות מכך מחשש לשדות הנפט, מתקני הזיקוק הענקיים ונמלי הנפט שכלכלתן תלויה בהם לחלוטין. הארסנל הגדל והולך של הטילים מהסוגים השונים, והצהרותיהם של מנהיגי איראן על יכולותיהם ונכונותם להשתמש בנשק נגד "אויבי המהפכה והאסלאם" – שבשיח האיראני העכשווי מזוהים יותר ויותר עם המשטרים הערביים של המפרץ, מחדדים את הצורך של מדינות המפרץ להיערך לאיום.
קולונל אדוארד בוקס מחיל האוויר האמריקאי טען, בשנת 2013, בעקבות ההתמודדות המוצלחת של מערכת כיפת ברזל הישראלית עם ירי הרקטות מעזה, כי טוב תעשינה מדינות המפרץ הערביות אם תשקולנה באופן רציני את רכישת המערכת ואף סוללות של "שרביט קסמים" ושל מערכת החץ. לדעתו, פריסת מערכות הגנה מפני טילים לאורך המפרץ עשויה להפחית עד מאוד את האיום התמידי מכיוון איראן, המאלץ חלק ממדינות המפרץ לקבל את תכתיביה או להימנע מהצטרפות פומבית למערכה הכוללת שמנהלת ערב הסעודית נגד איראן ברחבי המזרח התיכון כולו.
שוויה של עסקה כזו עשוי לנוע בין כמה עשרות מיליארדי דולרים לכמה מאות מיליארדי דולרים לאורך שנים לא מעטות. תרומתה לכלכלה הישראלית יכולה להיות לא פחותה מההכנסות הצפויות ממאגרי הגז. אולם מעבר לכך, פריסת מערכות הגנה ישראליות במפרץ הפרסי תחולל שידוד מערכות מדיני-צבאי במזרח התיכון.
מההיבט המדיני תיווצר קואליציה ברורה ולאור היום בין ישראל לאמירויות הנפט, כולל ערב הסעודית. מדינות אלה הן המשפיעות והיציבות ביותר כיום בעולם הערבי, וכמובן העשירות ביותר. מדינות מפתח כמו מצרים וירדן תלויות בהן מבחינה כלכלית, ומדינות אחרות כמו סוריה ועיראק מכירות היטב את המעורבות המפרצית העמוקה במלחמות האזרחים המשתוללות בהן. עתידן של תימן ולבנון כיישויות מדיניות מתפקדות תלוי יותר בתהליכי קבלת ההחלטות בריאד ובדוחא מאשר בצנעא ובביירות. מעל הכל, מדינות המפרץ משקיעות משאבים עצומים מבחינה מדינית, כלכלית וצבאית כדי לבלום את התפשטות ההשפעה האיראנית/שיעית ברחבי המזרח התיכון.
מערכות הנשק הללו הן הגנתיות ולא התקפיות, מה שעשוי להקל מאוד על מדינות ערביות לרכוש אותן מישראל. תרומה ישראלית משמעותית להגנת המפרץ הערבי מפני האיום האיראני עשויה ליצור תלות מתמשכת בין טכנולוגיות צבאיות ישראליות לבין יציבותן ואולי אף קיומן העתידי של המדינות החזקות ביותר בעולם הערבי כיום. ברית האינטרסים הזו תתרום להרתעה האזורית של איראן ואף תסייע לישראל להתמודד עם איומי ארגוני הטרור הנתמכים על-ידי איראן מבלי לחשוש יתר על המידה מתגובה אזורית חריפה. היא יכולה לכלול גם פתרון של הסכסוך הישראלי-פלסטיני במסגרת "עסקת חבילה" שממנה נהנים כל השחקנים המעורבים.
אלא שבשלב זה נראה כי אילוצים מדיניים ימנעו ממדינות המפרץ לרכוש את מערכות ההגנה הללו מישראל. גורם בכיר במפרץ הפרסי טען לאחרונה כי "אם נתניהו היה עושה פחות בלגאן והיה נוהג יותר כמו אנואר סאדאת היינו שמחים לקנות את הטילים ישירות מישראל". במילים אחרות, מדינות המפרץ אינן מתכוונות להסתכן ברכש גלוי של מערכות צבאיות ישראליות כל עוד הסכסוך עם הפלסטינים עומד בעינו.
