הודעתה של מצרים על ניתוק יחסיה עם קטר בתחילת החודש פורסמה בארבע וחצי לפנות בוקר על פי שעון קהיר, וההערכה הייתה כי היא הותאמה ל"שעון האמריקאי". זאת לאחר שהנשיא א-סיסי, יחד עם מנהיגי סעודיה, איחוד האמירויות ובחרין שאבו עידוד מנחישותו של טראמפ לבנות קואליציה של מדינות סוניות, שתאבקנה במשותף באיראן ובטרור הסוני. אולם חילוקי הדעות בממשל האמריקאי בעניין זה, והמאמצים לקדם פתרון דיפלומטי מצד גורמים בינלאומיים, מעידים כי המשבר רחוק מפתרון.
המתיחות בין קטר לבין שכנותיה במפרץ ומדינות ערביות נוספות החלה לפני למעלה מעשרים שנה. ה"מדיניות העצמאית" של קטר, שאחד משיאיה היה התמיכה באירועי ה"אביב הערבי" נגד המשטרים האוטוקרטים (תוך התעלמות מהמתרחש בקטר עצמה) עוררה את מורת רוחם של המשטרים הערבים באזור. אף שהמהפכות פסחו על המשטרים המלוכניים בעולם הערבי, יש להניח כי הלקחים נלמדו, ובפרט בקרב משפחות המלוכה במפרץ.
כישלון המאמצים לפתור את "משבר החזרת השגרירים" בשנת 2014 הזין את מלחמת התעמולה בין קטר לבין יריבותיה. במסגרת זו פרסמו האחרונות, בתדירות גבוהה, מסמכים, תמלילי שיחות טלפון, סרטוני וידאו ועוד במטרה ל"הוכיח" את מעורבותה של קטר בענייניהן הפנימיים, לרבות מזימות להפלת משטרים. קטר, כמובן, לעגה להאשמות ה"מפוברקות" הללו.
יש המדמים את השתלשלות המשבר לסדרת טלוויזיה טיפוסית לחודש רמדאן בשל תפקידן של הנשים בתהליכי קבלת ההחלטות בקטר, בראשן השיח'ה מוזה, אמו של השליט ואשת אביו המודח. מוזה תרמה לעיצוב תדמיתה של קטר כנסיכות עצמאית המלהטטת בין המערב לבין האחים המוסלמים והאסלאם הרדיקלי תוך ניצול משאביה הכלכליים העצומים.
השיח'ה מוזה אחראית לשתי ה"הפיכות הלבנות" שהתחוללו בקטר בשני העשורים האחרונים. היא בתו של נאצר אל-מסנד, יריב ותיק של משפחת המלוכה אאל ת'אני, שנישאה במסגרת הסדר פיוס בין שתי המשפחות לחמד, יורש העצר של האמיר ח'ליפה, שהיה שליט נוח ורצוי לכל שליטי המפרץ. מוזה שכנעה את בעלה להדיח את ח'ליפה מכסאו כאשר שהה באירופה לרגל חופשת הקיץ בשנת 1995. שמונה עשרה שנה לאחר מכן היא סייעה לבנה, תמים, להדיח את אביו, בעלה, מכסאו, לאחר שעל פי המדווח החלה לפקפק בכישוריו המנטליים של האב.
העיתונאים הצרפתים מלברונו (Malbrunot) ו-שנו (Chesnot) פרסמו פרטים רבים על הפרשות הללו בשני ספרים, "קטר וסודות הכספת" ו"האמירים המאוד יקרים שלנו". הספרים הללו שימשו בין היתר בסיס לתחקירים עיתונאיים על "מלחמת העולם" בין שתי הנשים החזקות של קטר: השיח'ה מוזה והשיח'ה נוף.
בשנים האחרונות נראה כי מתארגנת אופוזיציה לשיח'ה מוזה בבית המלוכה, שבראשה השיח'ה נוף בת אחמד אאל ת'אני. נוף, ושותפיה המתגוררים בז'נבה (בהם גם שר ההגנה לשעבר וקצינים שהודחו מתפקידיהם בשנה האחרונה), מאשימים כי חדירת האחים המוסלמים לקטר היא כה עמוקה עד שגנרל טורקי מונה למפקד צבא קטר, וצבא טורקיה ומשמרות המהפכה האיראנים הצליחו לחדור למוקדי כוח בנסיכות.
בחשבון הטוויטר הפרטי שלה קראה נוף לקהילה הבינלאומית לסייע בהדחתו של תמים על רקע "תמיכה בטרור" והודיעה על הקמת ממשלת הצלה לאומית. לטענתה, שלטונות קטר החליטו בתגובה לשלול ממנה את אזרחותה. למרבה העניין, גורמים בתקשורת התימנית הצטרפו למלחמת התעמולה האזורית ופרסמו מסמכים ה"מוכיחים" את תמיכתה של השיח'ה מוזה באופוזיציה בסעודיה ובכווית.
התקשורת הערבית, ובעיקר הסעודית והמצרית, מציגה את החרם האזורי על קטר כלגיטימי. על פי תפיסה זו, החרם מיועד נגד משטר תמים, ומטרתו לאלצו לשנות את דרכיו. העם הקטרי אינו אויב, ולכן לא מדובר ב"מצור" כפי שמציגה זאת קטר. בפועל נראה כי מדינות ערב מפעילות לחץ על אזרחי קטר במטרה להביא להפלתו של השליט. מזכיר משהו?
