המהפכה הדיגיטלית מזמנת לנו חצית גבולות וירטואלית ללא תיווך. כך קרה גם לי, כאשר פגשתי בפייסבוק עיראקים שמפרגנים ליהודים ואף מעזים לדרוש שהללו יקבלו את הרכוש שנושלו ממנו. קשה להאמין, בין היתר משום שממשלת ישראל עצמה לא עמדה על כך. אולם הערגה והגעגועים ליהודי עיראק, הניכרים גם במאמריהם של כותבים עיראקים באתרים בערבית, אינם וירטואליים בלבד. הם נוכחים בעצמה גם במפגשים פנים אל פנים.
מסעי האחרון ללונדון לצורך הקרנת "צל בבגדד", סרטו הדוקומנטרי של דוקי דרור, במסגרת פורום מאיר בצרי ובחסות מרכז תרבות עיראק, זימן לי שיחות מרתקות והפגיש אותי מחדש עם מנגינות אהובות. הסרט עוסק בחיפוש אחר אבי, שנעלם בבגדד בתחילת שנות ה-70 אחרי שברחתי עם אחי מעיראק. עמדתי משתאה מול קהל גדול של עיראקים מוסלמים, בחלקם פליטים מארצם, שהזדהו עם מר גורלו של אבי וראו בו סיפור רווח מתקופת משטר הדמים של הבעת' בעיראק. חמלה נמסכה בקולו של הצופה העיראקי שברך אותי על החשיפה האמיצה ואמר: "זו זעקתם של עשרות אלפי עיראקים שגורלם הצטלב עם גורלו של אביך". בהפסקה ניגש אלי רופא עם אשתו ובתו, שנולדה בבריטניה, וחיבק אותי. "גרמת לנו לבכות", אמר, וסיפר כי בתו סירבה ללכת הביתה לפני שתראה את הסרט במלואו.
יאמרו המקטרגים: אלה חיים כבר שנים בלונדון ואינם עוד עיראקים. אני מסכימה, אולם הקולות הללו נשמעים עתה בפרהסיה וללא חשש.
אנו חיים במנותק מההתפתחויות בעולם הערבי הסובב אותנו. כל אימת שגבולותינו וחיינו מאויימים אנו מתעוררים בבהלה, אולם איננו ערים לתמורות חיוביות וחשובות שתהיה להן השפעה בטווח הרחוק.
חוקרים וסופרים עיראקים מרבים לעסוק בשנים האחרונות ביהודי עיראק. הדבר מתמיה, אם מביאים בחשבון את קריסתה של המדינה ואת התפרקותה למרכיביה האתניים. ההסבר טמון אולי בפתגם היהודי האומר "כשעצוב לך זכור את ימי חתונתך".
באתר וַנַלְתַקִי (ניפגש) בערבית, שבו אני פעילה יחד עם שותפים ערבים מהאזור, הסביר מנהל המרכז העיראקי לרב-תרבותיות, גית' א-תמימי, כי השיבה אל הנושא היהודי נעוצה בדומיננטיות של זכרון היהודים בתודעה הקולקטיבית העיראקית, ובכך שהתהפוכות הפוליטיות בעקבות נפילת משטר סדאם מעלות מחדש לדיון ציבורי את הסוגיה היהודית, שמרכיבים רבים בה מתחברים למתרחש בעיראק כיום: שלילת האזרחות, הרכוש המנושל, והדרך ליישר את ההדורים, לשקם את הקרבנות ולשלבם מחדש בחברה העיראקית.
ד"ר ח'אלדה חאתם, שפרסמה ספר על הסופרים היהודים העיראקים, מזכירה כי היהודים היו חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי, הכלכלי והתרבותי של עיראק המודרנית (החל משנות העשרים של המאה העשרים). דברים אלה מצאו הד בכתבה שהתפרסמה בעיתון המוביל א-שרק אל-אוסט, היוצא לאור בלונדון, שבה נטען כי היעלמותם של יהודי עיראק ונישולם מנכסיהם היא רלבנטית ביותר להתפתחויות העכשוויות במזרח התיכון: הגזל והטרנספר שהם מנת חלקם של מיעוטים במזרח התיכון כמו הנוצרים והיזידים.
