בעקבות המהפכה האסלאמית בשנת 1979 הפסיקה רשת המזון המהיר הגדולה בעולם, מקדונלד'ס, את פעילותה באיראן, ומאז נאלצו אזרחי המדינה להסתפק בחיקויים מקומיים לרשת האמריקאית, כגון רשת המסעדות "מש-דונאלד" שחלה לפעול בערים מרכזיות ברחבי המדינה בשנות התשעים.
בחודש שעבר, ימים ספורים לאחר החתימה על הסכם הגרעין בין איראן למערב, דֻווח כי מקדונלד'ס מעוניינת לקבל רישיון לפתיחת סניפים באיראן. חרף הכחשות מצד מקדונלד'ס הזדרזו באיראן להגיב על השמועות. יו"ר התאחדות סוחרי המזון בטהראן הצהיר כי אם הרשת האמריקאית מעוניינת לפעול באיראן עליה לקבל אישור לכך מרשויות המנהל וממשרד ההכוונה האסלאמית. ראש ארגון המזון והתרופות ציין כי פעילות הרשת מותנית בקבלת רישיון ממשרד הבריאות ובהקפדה על הלכות השחיטה המוסלמית.
אולם נראה כי המוטרדים הראשיים משיבתה של מקדונלד'ס לאיראן הם אנשי הממסד הדתי והשמרני, שכמה מהם הביעו התנגדות נחרצת לכניסתו של "סמל התרבות האמריקאית" לאיראן. איש הדת השמרני הבכיר, רזא תקאוי, העומד בראש מועצת קביעת המדיניות של דרשני תפילות יום השישי במסגדים, הזכיר כי אמריקה נותרה האויב מספר אחת של איראן והצטער על כך שאיראנים מעוניינים בפתיחת סניפים של מקדונלד'ס במדינה טרם הובהר עתיד הסכם הגרעין.
היומון השמרני "כיהאן" תקף בחריפות את התקשורת הרפורמיסטית המפיצה, לטענתו, ידיעות על המבורגים וצ'יפס מתוצרת מקדונלד'ס כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מהבטחותיה של הממשלה לפתרון כל בעיותיה של איראן בזכות הסכם הגרעין. האתר "משרק ניוז", מצדו, הדגיש את התנגדותו של המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, לחדירתן של חברות מערביות לאיראן, אשר נועדה לקדם את תרבות הצריכה המערבית ולהביא להרס התרבות האיראנית. בדומה לאימוץ לבוש מערבי, שעלול להוביל לשינוי התנהגותי, גם אימוץ מזון מערבי עלול להביא בהדרגה לשינוי בהתנהגותם של הצעירים. האתר הזכיר כי ח'אמנהאי כבר פסק בעבר נגד יבוא מוצרי צריכה מערביים לאיראן ואסר על כניסת מקדונלד'ס לאיראן.
אתר שמרני נוסף טען כי לא ניתן לראות בכוונתה של מקדונלד'ס לפתוח סניפים באיראן עניין כלכלי גרידא. ההיסטוריה של הרשת, ושל חברות אמריקאיות אחרות כמו קוקה קולה, מוכיחה כי מטרתן היא לקדם את האמריקניזציה בעולם ולהפיץ את סגנון החיים האמריקאי ואת ערכי התרבות המערבית לשם ביסוס השליטה האמריקאית בעולם. האתר הזכיר כי בעבר ניסתה ארצות הברית להשתמש במקדונלד'ס ובמכנסי הג'ינס כדי לשכנע את דעת הקהל בברית-המועצות לנטוש את הקומוניזם ולאמץ את ערכי המערב. מעבר לכך, נטען באתר, מקדונלד'ס תומכת במדינת ישראל, בין היתר באמצעות השקעת כספים במוסדות ציוניים.
העיתון הרפורמיסטי "קאנון" הגיב לטענותיהם של השמרנים בסאטירה לעגנית. הרפורמיסטים, נכתב בעיתון, אכן ניסו במשך שנים לבטא את התנגדותם הפוליטית באמצעות תמיכה באומלט עם בצל, פיצת שום וסטייקים. לכן כדאי לאזרחים להפגין מול התאחדות בעלי המסעדות במחאה על ה"פרויקט האמריקאי" ולאכול בתגובה מאכלים פרסיים אותנטיים, כגון שיפודי קבב. ברשתות החברתיות התגובות היו מעורבות, ולצד ציפיה להחלפת הפלאפל במקדונלד'ס היו שטענו כי המזון האיראני המקומי עדיף בהרבה על המזון המעובד באיכות ירודה מתוצרת הרשת. בעקבות הסערה הודיע סגן שר התעשיה האיראני, מוג'תבא ח'וסרו-תאג', כי לא הוגשה כל בקשה מצד הרשת לחידוש פעילותה באיראן וממילא לא הוענק לה כל אישור מצד הרשויות.
התגובות החריפות לכניסתה האפשרית של מקדונלד'ס לאיראן מעידות על החשש בקרב הממסד הדתי השמרני מפני ההשלכות הצפויות מחידוש פעילותן של חברות מערביות באיראן. לצד החשש מהשפעותיה הכלכליות של פעילות מסחרית זרה על סוחרים ואנשי עסקים מקומיים, עיקר החשש הוא מפני חדירה תרבותית מערבית שתתלווה לחדירה הכלכלית. חדירה זו עלולה להגביר את השפעת תרבות הצריכה המערבית על החברה האיראנית, במיוחד על בני הדור הצעיר, ולהאיץ תהליכי שינוי חברתיים שעלולים, בראיית המשטר, לסכן את יציבותו בטווח הארוך.
