ביום חמישי נאם נשיא סין שי ג'ינפינג בפני הליגה הערבית בקהיר. הנאום הראשון של מנהיג סיני מעל במה זו ב-12 השנה האחרונות נישא בזמן ששיתוף הפעולה בין שני קצותיה של יבשת אסיה התרחב מאד. שי שיבץ בנאומו פתגמים ערביים וסיניים והזכיר את הקשרים העתיקים והמודרניים בין המדינות ואת מעמדן המשותף כמדינות שהשתחררו מהקולוניאליזם.
נשיא סין דיבר בנאומו על שיתופי פעולה כלכליים בהווה, על חילופי אקדמיה ותרבות ועל תכניות גדולות עוד יותר לעתיד. אך יותר מזה, הוא הציע מעין חזון אלטרנטיבי למה שמציעים מנהיגים מערביים, ברטוריקה שעשויה להישמע מושכת מאד למנהיגים ערביים.
בתחילת דבריו הזכיר שי את השאלה הפלסטינית. הוא הדגיש כי "אסור שהנושא הפלסטיני יהפוך לשולי או ייזנח", וחזר על עמדתה המסורתית של סין כי יש להקים מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967 שבירתה ירושלים. הוא לא הזכיר את שמה של ישראל והבטיח סיוע בסכום צנוע למדי לפלסטינים – 50 מיליון יואן (7.6 מיליון דולר) לפרויקטים של אנרגיה סולארית.
אולם שי נמצא בקהיר בראש ובראשונה כדי לקדם את תכנית "החגורה והדרך" שלו, שמכונה לפעמים גם "דרך המשי החדשה": בניית דרכים וקשרים כלכליים לכל רוחבה של אסיה ואל אירופה ואפריקה, כאשר סין פורשת את השפעתה הרחק מגבולותיה באמצעות בניית תשתיות והסכמים כלכליים.
בניגוד לחזון הדמוקרטיזציה שמנהיגים אמריקאים מביאים עמם למזרח התיכון (אפשר להיזכר בנאום קהיר של הנשיא אובמה ב-2009), שי הדגיש כי לדעתו אין דרך התפתחות אחת שמתאימה לכל מדינה, וכי כל חברה צריכה למצוא לעצמה את ההסדרים המתאימים לה. "הסיבה למהומה במזרח התיכון היא חוסר פיתוח, והפתרון יהיה בפיתוח שישפיע על הכבוד האנושי ועל איכות החיים של כל תושבי האזור", הדגיש.
גם בהמשך דבריו הציב שי את סין כאלטרנטיבה הגונה יותר למעורבות העכשווית וההיסטורית של מעצמות אחרות: "במקום לחפש פרוקסי במזרח התיכון, אנחנו מעודדים שיחות שלום; במקום לחפש מרחב השפעה, אנחנו קוראים לכל הצדדים להצטרף למעגל הידידות של יוזמת החגורה והדרך; במקום לנסות למלא את הוואקום, אנחנו בונים רשת של שיתוף פעולה ושותפויות שתועיל לכולם".
