בשלהי מרץ הודה המשטר הסורי בפעם הראשונה בשגם בסוריה נמצאה חולת קורונה. מאז עלה מספר החולים הרשמי שלושה מהם נפטרו. להערכת אפידמיולוגים, לנוכח מספר הנפטרים שלא ביקרו מחוץ לסוריה (שניים), מן ההכרח ש מספר החולים במדינה גדול יותר. עד כה מספר החולים בסוריה אינו גדול ובתי החולים אינם מוצפים. עם זאת, ראיונות עם רופאים ועם עובדים בארגוני סיוע רפואיים ברחבי המדינה מעידים כי מערכת הבריאות הסורית אינה מסוגלת בעליל להתמודד עם המגפה.
הרשויות השונות השולטות במדינה המשוסעת נקטו שורה של צעדים, כמו סגירת בתי ספר, איסור על התקהלויות, ואף סגירת מסגדים (למעט באידליב שבשליטת המורדים). עם זאת, יכולתן לספק שירותי בריאות ראויים לאוכלוסייה לא הייתה קרובה לסף הנדרש עוד לפני פרוץ המגפה, וסורים רבים נפטרו מפציעות לא חמורות וממחלות כרוניות אשר ברגיל יש להן טיפול. בחודשים הקרובים יסבלו סורים ברחבי המדינה מהשפעת ההרס הנרחב של מערכת הבריאות הסורית, ומי שהחיים באזורים שמחוץ לשליטת המשטר יאלצו להישען על מערכת בריאות רעועה במיוחד: באידליב שבשליטת המורדים הופצצו מרבית בתי החולים על ידי רוסיה וכוחות המשטר, ובאזורים בשליטת כוחות סוריה הדמוקרטית בצפון־מזרח המדינה הוזנחה מערכת הבריאות במשך עשורים, וכעת היא תלויה בסיוע בין־לאומי שצריך לקבל את אישור המשטר הסורי, וזה מצידו מגביל בכוונה את הסיוע שמגיע לאזורים שמחוץ לשליטתו. נוסף על כך, הסיוע המגיע ממעבר הגבול עם כורדיסטן העיראקית מוגבל אף הוא בשל הסגר שהוטל באזור לנוכח המגפה.
ניהול המשבר על ידי המשטר הסורי מעיד כי דמשק ממשיכה להעדיף את האינטרסים הצרים שלה, הממוקדים באחיזה בכיסא השלטון, גם על חשבון בריאות הציבור. כמה החלטות שקיבל המשטר פגעו ביכולתם של אנשי המקצוע בתחום הרפואה להתמודד עם המגפה וביכולתם של אזרחים להגן על עצמם מהווירוס. החלטות אלו הן, למשל, אי־עצירת הטיסות מאיראן, שהיא מרכז התפרצות של המגפה; אי־ מניעת כניסתם של אנשי מיליציות שבתמיכת איראן מעיראק ומלבנון ושל יועצים איראנים הבאים במגע עם חיילים, עם לוחמי מיליציות ועם מדענים סורים; הענקת סמכויות נרחבות למשטרה החשאית בניהול המשבר, מה שמרתיע אזרחים מלפנות לעזרה רפואית; הסירוב לאפשר לארגון הבריאות העולמי להקים מעבדה ובה מכשיר PCR לבדיקת הווירוס בצפון־מזרח סוריה, מה שפגע פגיעה קשה ביכולת לאתר במהירות חולים ואת מי שבאו במגע עימם; ויצירת/הפצת מסרים המרתיעים את התושבים מלדווח על מקרים או להיות מוכנים להיבדק בעצמם.
מערכת הבריאות הסורית נהרסה במהלך שנות המלחמה. כ־70% מהרופאים, ובמיוחד המוכשרים ביותר, נסו מהמדינה במהלך שנות המלחמה. חילות האוויר הרוסי והסורי החריבו את מרבית בתי החולים הציבוריים במדינה, ויש מחסור חמור בתרופות ובמכשור רפואי. מספר האמבולנסים מוגבל אף הוא, ומחסור זה מקשה על נגישות האזרחים לטיפול רפואי, בעיקר בערים וכפרים המרוחקים ממרכזים עירוניים.
מומחים ורופאים העוסקים בסוריה חוששים כי המגפה תתפשט בסוריה במהירות בשל הצפיפות הגבוהה, המספר הנמוך של בדיקות לווירוס, חוסר היכולת של רשויות הרפואה לאתר עם מי באו החולים במגע לפני שאובחנו, וקשיי נגישות למערכת הבריאות. גם אם יתייחסו הסורים למגפה ברצינות (ורבים מהם אינם עושים זאת), חלק ניכר מהתושבים חייבים לעבוד מדי יום כדי לשרוד ולפרנס את משפחתם, ולכן עצירה ממושכת של הכלכלה אינה מציאותית.
מספר הרופאים שנותרו בסוריה ומסוגלים להתמודד כראוי עם מקרים קשים של קורונה מוגבל. דיווחים ומחקרים על יכולותיהן של סוריה ושל מדינות אחרות להתמודדות עם המגפה מתמקדים במספר המיטות במחלקות לטיפול נמרץ ובמספר מכונות ההנשמה, אך נראה שצוואר הבקבוק האמיתי הוא מחסור חמור ברופאים המסוגלים להפעיל את מכונות ההנשמה. "חולים מונשמים זקוקים לרופא מיומן מאוד. הגוף שלהם הפסיק לעבוד, החיים שלהם תלויים לחלוטין ברופא", הסביר ד"ר עומר אל־חראכי, העובד בבית החולים באב אל־הווא באידליב. ההדרכה הנחוצה כדי לאפשר לרופאים להשגיח על חולים מונשמים מורכבת. לדברי שווגר קווק (Şevger Kevok), רופא מתמחה ברפואת חירום מבריטניה, המתנדב בצפון־מזרח סוריה, "אי אפשר להגדיל את הצוות הרפואי מהר. אי אפשר ללמד זאת במהירות. אפשר ללמוד טריאז' (מיון ראשוני) וטיפול בפציעות מלחמה בתוך כמה ימים, ועשינו זאת במהלך פלישת אוקטובר (2019) של טורקיה, אבל לא ניתן ללמד כך טיפול בחולים מונשמים".
נראה שגם עם התפשטות הווירוס מספר החולים הרשמי בסוריה נמוך בהרבה מהמספר האמיתי. למגפה עלולה להיות השפעה הרסנית וארוכת טווח על מערכת הבריאות בסוריה, משום שמעט הרופאים שנותרו במדינה יאלצו לטפל בחולים ללא ציוד מגן ראוי, ויכולתם לסייע למקרים הקשים תהיה מוגבלת מאוד. אם אנשי צוות רפואיים ידבקו וימותו בהמוניהם בסוריה לעוד שנים ארוכות.
המשטר הסורי התמודד עם אתגרים כלכליים חסרי תקדים עוד לפני פרוץ המגפה, והסגירה החלקית של החיים הכלכליים בחודש האחרון רק החמירה את המשבר. קשה לשער כיצד יראה היום שלאחר המגפה אפילו במדינות דמוקרטיות יציבות[?] ואחראיות, כך שכן בסוריה. בחודשים הקרובים הסורים צפויים לשלם מחיר כבד על השחיתות, על הקיפאון ועל החרבת תשתיות הבריאות במדינה על ידי המשטר הסורי, האמור לנסות כעת להגן על האוכלוסייה מהשפעת המגפה על מיליוני התושבים שבשליטתו. לנוכח משבר הדורש תגובה מתואמת וקוהרנטית הנשענת על אנשי מקצוע מיומנים, נראה שהסולידריות הקהילתית והאלתור היצירתי של סורים, שאפשרו להם לשרוד שנים תחת שלטונות דכאניים ולא מתפקדים, לא יוכלו להספיק.
מאמר זה הוא גרסה מקוצרת של סקירת עומק באנגלית של יכולת ההתמודדות של מערכת הבריאות הסורית עם מגפת הקורונה.
