ח'ליפה חפתר, מפקדו של ארגון צבאי בשם "הצבא הלאומי הלובי" השולט בחלקים נרחבים בדרום מזרח לוב ונתמך בידי ארצות־הברית, רוסיה, צרפת, מצרים, סעודיה והאמירויות, פתח ב־4 באפריל 2019 במתקפה על טריפולי הבירה במטרה לכבוש אותה. העיר ומרבית שטחי מערב לוב נשלטות על ידי ממשלה בראשותו של פאיז א־סראג', שהוכרה על ידי האו"ם ונתמכת על ידי קטר ותורכיה. העיתונאי הלובי רידא עיסא פרסם בעיתון אל־ערבי אל־ג'דיד מאמר שסוקר את המערכה התודעתית שמנהלים כוחותיו של חפתר במטרה לגייס תמיכה למתקפה על טריפולי. עיסא מתבסס על דברים ששמע מעיתונאים וחוקרים לוביים ובינלאומיים ומפעילים בתחום התקשורת במדינה.
מאמרו של עיסא נפתח בהצגת תחקיר שערך לורנצו מָרינוֹנֵה מהמרכז למחקרים בינלאומיים (CESI), מכון מחקר איטלקי. מרינונה ניתח פרסומים אינטרנטיים מראשית אפריל שעוסקים במבצע הצבאי של חפתר. תחילה זיהה מרינונה שישה אתרי אינטרנט בניהולו של אדם אחד, סעודי שזהותו לא התבררה. במהלך התקופה הנבדקת יצרו האתרים הללו ידיעות חדשותיות בערבית, העתיקו אותן מאתר אחד למשנהו וכך הציפו את הרשת בכ־15,000 פרסומים. לדעת מרינונה, מטרת הדבר הייתה לדחוק לשוליים מידע מתחרה: חיפוש בגוגל של מילות מפתח הקשורות למערכה של חפתר, למשל, היה מעלה בראש ובראשונה את הידיעות המגמתיות. הסיקור החדשותי בידיעות הללו אוהד את חפתר. לפי הנרטיב המרכזי שלהן חפתר הוא האיש החזק בלוב, שנלחם בדאעש ובאל־קאעדה ומגן על המדינה מפני הטרור. בידיעות נעשה שימוש אינטנסיבי במילה "לאומי", במטרה לשוות לכוח הצבאי של חפתר צביון כלל־לובי א־פוליטי. את המסרים הללו, מסביר מרינונה, שאפו מפעילי הקמפיין להנחיל בקרב הציבור דובר הערבית בלוב ובכלל.
מרינונה מצא גם פעילות מקבילה של הפצת מסרים דומים באנגלית ובצרפתית, שהועתקו בין חשבונות טוויטר במטרה להשפיע על דעת הקהל הבינלאומית. בריאיון לעיסא מתאר מרינונה תופעה נוספת: חשבונות טוויטר חדשים שמתיימרים לייצג שגרירויות של מדינות אירופה בלוב צברו באפריל ובמאי 2019 עשרות אלפי עוקבים, אף שלפי קריטריונים שונים ניכר כי אינם שייכים לשגרירויות הללו. מרינונה טוען כי אותם חשבונות הם כלים רדומים פרי יצירתם של גורמים במחנה חפתר, שנועדו להשפיע על שיח הלובי בטוויטר בשעת הצורך.
הפרשן הפוליטי הלובי עבדאללה אל־כביר, ששוחח גם הוא עם עיסא, מציג רעיונות דומים. כמו מרינונה, גם אל־כביר סבור שהכוחות של חפתר מנהלים לוחמה תודעתית במקביל לפעילותם הצבאית, מתוך הבנה כי בהיעדר השפעה על התודעה אין משמעות להישגים בשטח. התעמולה היעילה שמנהל מחנהו של חפתר מקנה לו תמיכה רחבה, אף שבעיני אל־כביר הלגיטימיות שלו מוטלת בספק מבחינה פוליטית ומוסרית. גם אל־כביר סבור כי ערב הסעודית היא שמנהלת את המערכה הזאת עבור חפתר, שכן התשתית הטכנולוגית מספקת כלים שיכולים להדהד מסרים ברשתות החברתיות.
בנקודה זו עיסא פונה לתאר מקרים שבהם אתרים הופעלו לא בידי מפעיל עלום אלא על ידי כלי תקשורת לוביים מרכזיים התומכים בחפתר, שסילפו דברים של עיתונאים וחוקרים כדי לתמוך באג'נדות של חפתר ולהפיץ מסרים מתאימים: כפי שחשף עמאד באדי, חוקר במכון המחקר הבריטי צ'טהאם האוס, מאמר שלו העוסק בלוב תורגם לערבית באופן מסולף, הושמטו ממנו קטעים כך שישרת את האג'נדה של חפתר, והגרסה המסולפת פורסמה באתר חדשות לובי נאמן לאותה אג'נדה.
עיתונאית רשת סקיי ניוז, אלכס קרופורד, סיפרה לעיסא כי העיתון הלובי אל־מרסד היוצא לאור בירדן פרסם ריאיון שערכה עם פאיז א־סראג' לאחר שניסח אותו מחדש באופן מוטה לטובת חפתר. קלאודיה גזיני, אנליסטית בכירה ומומחית ללוב ממכון המחקר International Crisis Group, סיפרה שריאיון שהעניקה לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP זכה לטיפול דומה: גם הוא נערך באופן מוטה ופורסם באתר החדשות הלובי אל־חדת' תחת הכותרת "ארגון Crisis Group טוען כי מצב הקיפאון בלוב נובע מהתמיכה שתורכיה וקטר מעניקות לממשלת א־סראג'". את המאמר הזה ציטטה אחר כך רשת סקיי ניוז בערבית, שבסיסה במדינת האמירויות, וכך זכה המסר המסולף לתפוצה רחבה מאוד.
לאחר מכן מביא עיסא את דבריו של מוסטפא אל־מג'עי, מבכירי הדוברות של ממשלת א־סראג', המונה כמה ערוצי תקשורת לוביים שפועלים כ"זרועות תעמולה" של חפתר. הוא טוען כי ערוצים אלו מסקרים באהדה את המבצע של חפתר לכיבוש טריפולי, אינם שומרים על אתיקה עיתונאית ופועלים בשירות המדינות שתומכות בחפתר. כאשר עיסא מנסה במסגרת תחקירו לברר מול ערוצי המדיה הללו מה מקורות המימון שלהם, הוא לא נענה. האשמות בדבר סילוף המציאות וגיוס עיתונות לצרכים פוליטיים מעלה גם מנהל המרכז הלובי לחופש העיתונות, מוחמד א־נאג'ם, המספר שגוף צנזורה השייך למחנה חפתר הזהיר עיתונאים לבל ישתפו פעולה עם ערוצים שמביעים עמדות המתנגדות לחפתר, ואף פעל לסגירת הערוצים הללו. את המאמר חותמת טענתו של א־נאג'ם כי הפעולות הללו יאפשרו לחפתר להמשיך באין מפריע את המערכה להשמדת טריפולי.
מן הראוי לציין כי במאמרו של עיסא מובלע מסר של התנגדות לחפתר; גם כשאיננו מצטט מרואיינים, הוא משתמש במונחים בעלי קונוטציה שלילית לתיאור פעילותם של חפתר ושל כוחותיו. אין זה מפתיע, שכן מאמרו של עיסא מתפרסם בעיתון אל־ערבי אל־ג'דיד – גוף תקשורת שנמצא בבעלות תאגיד המדיה הקטרי פדאא'את; יוזכר כי קטר תומכת בגלוי בממשלת א־סראג' ובמאבקה נגד חפתר.
