ב־26 ביוני 2020 התקיימה פסגת חירום מקוונת ביוזמת האיחוד האפריקאי. את הפגישה כינס סיריל רמפוזה, נשיא דרום אפריקה ויו"ר האיחוד האפריקני, כדי לדון בחזרה למשא ומתן בנוגע לסכר התחייה. במפגש הפסגה הזה השתתפו סיריל רמפוזה, נשיאי קניה, מאלי והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, וכן נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, ראש ממשלת סודאן, עבדאאלה חמדוכ, וראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד.
במפגש הסכימו מנהיגי מצרים, סודאן ואתיופיה לחדש את המשא ומתן התקוע ביניהן ולהרכיב ועדה של מומחים טכניים ומשפטיים ממצרים, מסודאן, מאתיופיה, מקניה, ממאלי, מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ומדרום אפריקה, ושיהיו בה משקיפים מארצות הברית ומהאיחוד האירופי, כדי להגיע בשבועות הקרובים להסכם סופי שיחייב את שלוש המדינות. כמו כן הסכימו מנהיגי שלוש המדינות שאתיופיה לא תמלא את הסכר לפני שיושג הסכם, וכי כל ההסכמות שיוסכמו במפגש יועברו לעיונה של מועצת הביטחון של האו"ם, שתקיים דיון בנושא סכר התחייה ב־29 ביוני.
למוחרת, ב־27 ביוני 2020, הצהיר משרד ראש ממשלת אתיופיה שמשך הזמן שבמהלכו הסכימו מצרים, סודאן ואתיופיה לנסות להגיע להסכם מחייב בנוגע לסכר הוא השבועיים הקרובים. בהצהרה זו נאמר גם כי "אתיופיה מתכננת להתחיל למלא את הסכר בשבועיים הקרובים, שבמהלכם תימשך יתרת עבודת הבנייה. בתקופה זו הסכימו שלוש המדינות להגיע להסכם סופי בנוגע לכמה סוגיות התלויות ועומדות".
לסיכום הזה קדם שבוע שבמהלכו הסלים המאבק על מילוי סכר התחייה בעקבות התבטאותו של שר החוץ האתיופי, גדו אנדרגצ'או (Gedu Andargachew), ב־19 ביוני שאתיופיה מתכוונת להתחיל למלא את סכר התחייה עם תחילת העונה הגשומה בחודש הבא, בין שתגיע להסכם עם מצרים וסודאן בין באופן חד־צדדי.
התבטאות זו באה בעקבות סיומו של עוד סבב שיחות בין שרי ההשקיה של שלוש המדינות בנוגע לסכר התחייה, שהחל ב־9 ביוני והסתיים ב־17 ביוני 2020 ללא הסכמות. אומנם שר ההשקיה הסודאני, יאסר עבאס, ציין ששרי ההשקיה הגיעו להסכמות על "90 או 95 אחוזים מהסוגיות הטכניות", אך בהצהרת משרד המים וההשקיה האתיופי נאמר שאף שהסוגיות הטכניות יושבו, יש עדיין להבטיח את "הזכות הקבועה של אתיופיה על הנילוס הכחול". שר ההשקיה המצרי, מוחמד עבד אל-עאטי, מצידו, אמר שבשיחות הושגה התקדמות מעטה והאשים את אתיופיה בהכשלת השיחות בשל דחיית הצעה להחזיר את הדיונים לדרג ראשי הממשלות. יצוין כי לסבב השיחות האחרון קדם סבב שיחות שהתקיים בוושינגטון והסתיים בפברואר 2020, מאחר שאתיופיה החליטה לטרפד את ההסכם ולכן לא נכחה בטקס החתימה והאשימה את ממשל טראמפ בכך שהוא אינו מתווך הוגן אלא ניצב לצד מצרים.
בעקבות העמדה האתיופית הנחרצת והבלתי מתפשרת, החליטה מצרים להרוויח זמן וב־19 ביוני הגישה בקשה רשמית למועצת הביטחון להתערב ולמנוע מאתיופיה את מילוי הסכר לפני שיושג הסכם. במכתב הבקשה הזהירה מצרים שמילוי הסכר בלי הסכם "היא סכנה ברורה ומיידית למצרים ומלווה בהשלכות המאיימות על השלום והביטחון הבין־לאומיים". בהמשך לכך אמר שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי, ב־21 ביוני ש"במהלך שש השנים האחרונות לא הזכירה מצרים מעולם אפשרות של פעילות צבאית נגד אתיופיה. אולם אם מועצת הביטחון של האו"ם לא תוכל להביא את אתיופיה חזרה לשולחן המשא ומתן ואתיופיה תתחיל למלא את הסכר, נמצא את עצמנו במצב שנהיה חייבים להתמודד איתו. כאשר זמן זה יגיע נהיה ברורים מאוד בנוגע לפעילות שננקוט". חשוב להזכיר שמילוי הסכר צפוי להפחית את אספקת המים למצרים בכ־10% במשך שש שנים, ובשל כך תיתכן פגיעה בחקלאות ובמשק המים המצרי, השרוי גם כך במשבר.
גם סודאן, מצידה, מרגישה מאוימת ממילוי הסכר בלא הסכם. שר ההשקיה הסודאני, יאסר עבאס, הזהיר ב־24 ביוני שמילוי סכר התחייה לפני הגעה להסכם עלול לסכן את הסכרים הסודאניים, ובמיוחד את סכר אל־רוזיריס, הנמצא רק 25 ק"מ מגבול סודאן–אתיופיה, וביטחונו קשור במישרין לפעילות סכר התחייה. באותו היום הגישה סודאן מכתב רשמי למועצת הביטחון, ובו ביקשה "למנוע מכל הצדדים נקיטת פעולות חד־צדדיות, כולל תחילת מילוי הסכר טרם הגעה להסכם".
בעקבות הפנייה המצרית קיימו חברות מועצת הביטחון שיחת ועידה ב־22 ביוני, אך סיימו אותה בלא הכרעה, משום שדרום אפריקה וניז'ר, שתי חברות לא קבועות במועצת הביטחון, התנגדו לבקשת מצרים בטענה שהמשא ומתן בין שלוש המדינות עדיין נמשך ושנושא זה לא צריך להידון במסגרת מועצת הביטחון. הן טענו שבנושא הזה צריך להיות לאיחוד האפריקני תפקיד גדול יותר מלמועצת הביטחון. סין תמכה בעמדה זו, ואילו ארצות הברית עומדת מאחורי מצרים ותובעת מפגש פומבי. כאמור, מועצת הביטחון תתכנס לדיון בנושא ב־29 ביוני ותתבקש לעיין בהסכמות שאליהן הגיעו מנהיגי שלוש המדינות בתיווך האיחוד האפריקני במפגש הפסגה ב־ 26 ביוני.
לצד ניסיונה לערב את מועצת הביטחון כדי להחזיר את שלוש המדינות לשולחן המשא ומתן לפני תום החודש, מצרים מטילה צנזורה כבדה על אמצעי התקשורת ועל הרשתות החברתיות ואסרה עליהם לעסוק בנושא הסכר. נוסף על כך, במהלך השבוע האחרון גלשה המתיחות בין שתי המדינות גם לתחום הסייבר. האקרים מצרים התקיפו כמה אתרים אתיופיים ממשלתיים ואיימו על אתיופיה במלחמה ובקללה פרעונית.
כמו כן, מצרים מתכוננת לעתיד באמצעות פיתוח מקורות מים נוספים מלבד הנילוס, כדי לספק את הביקוש הגדל והולך למים בעקבות תחילת מילוי הסכר בעתיד הקרוב. מצרים מקימה 47 מתקני התפלה בעלי קיבולת כוללת של 2.44 מיליון מטר מעוקב מים ליום בעשרה מחוזות.
בסיכומו של דבר, לעת עתה הצליחה מצרים להרוויח זמן עד מועד מילוי הסכר. עם זאת, קשה לדעת מה יקרה אם שלוש המדינות לא תגענה להסכם סופי ומחייב בשבועיים הקרובים ואתיופיה תתחיל למלא את הסכר ללא הסכמה. ימים יגידו.
