למלחמות ולהפיכות כמו אלה שעוברות על תימן בשנים האחרונות ישנן השלכות רבות וארוכות טווח. התקשורת עוסקת בדרך כלל בחוסר היציבות השלטונית, הפגיעה האנושה בכלכלה וכמובן האבדות בנפש, אך בכתבה שפורסמה במגזין האלקטרוני העצמאי דרג' בחרה הכותבת להציג את סיפורו של הכפר בית באוס שליד צנעא, שברחובותיו טמונה פיסת היסטוריה עתיקה ביותר שהמלחמה מאיימת להשכיח.
את סיפורו של הכפר העתיק פותחת העיתונאית התימנייה עביר מוחסן בתיאור מצבם העגום של המתגוררים בו כיום. היא מביאה את דבריו של ילד תושב הכפר: "אנחנו שבעה אנשים ויש לנו רק שלוש שמיכות שלא מספיקות לנו ולא מגינות עלינו מהקור". הילד מוסיף ומספר כי הלילות בכפר קרים, וכי אימו זקוקה להליך רפואי דחוף שאין ביכולת משפחתו לממן.
תושביו הקודמים של הכפר עזבו אותו ברובם, מכיוון שהבתים בו נעשו לא ראויים למגורים. כמו כן, בשל המלחמה באזור, הדרכים משובשות מאוד ולא מאפשרות מעבר של אספקה ושל מוצרים חיוניים אל הכפר. כיום חיות בבתים הנטושים כ־33 משפחות פליטים שברחו מאזורי קרבות. חלק מהבתים נזקקו רק לשיפוץ שטחי, ואילו אחרים נהרסו כליל או שאינם ראויים למגורים. למשפחות הפליטים אין ברירה אלא לקבל את הבתים כפי שהם ולהתגורר בהם בתנאים הקשים הללו. על פי נתוני האו"ם, בתימן יש כיום כ־4 מיליון פליטים במדינתם, שנאלצו לעקור ממקום מגוריהם עקב המלחמה.
הכפר בית באוס, מתארת מוחסן, מקושר על פי הסיפורים ליהודים, ומקורות שונים מצביעים על כך שהוא נקרא על שם יהודי בשם ד'ו באוס בן סחר בן שרחביל, שהיה ממקימי הכפר. תושבי הכפר המקוריים החלו לעזוב אותו כאשר מקור המים היחיד שלהם שנקרא סכר כומראן החל להתייבש. בהמשך, האימאם אל־האדי הציע לתושבי המקום לקנות מהם את אדמותיהם ולהעביר אותם לערים גדולות יותר, שם יחיו בקהילות יהודיות, וכך יתאפשר להם לקיים את מנהגי דתם.
המצודה בבית באוס היא אחת העדויות לקיומן של ציביליזציות עתיקות באזור. הכפר נמצא באזור הררי מדרום מערב לבירה צנעא, ובנייתו מתוארכת למאה ה־18 לפני הספירה. בכפר יש כ־200 בתים נמוכים הבנויים מאבן אדומה. הכפר בנוי במעלה ההר ומאבני ההר עצמו, כך שהעמק נשאר מקום לחקלאות – דבר המעיד ככל הנראה על חדשנות אדריכלית בזמנו. למרות עתיקותו של הכפר, ניכר בו תכנון מרשים של המרחב העירוני, והשווקים שבו מעידים על היותו אזור שהיה מפותח כבר בשלב מוקדם. דוגמה לאחד האוצרות ההיסטוריים שנמצאים בכפר היא אוצר שהתגלה על ידי כלבו של שגריר גרמני בסיור שנערך לו בכפר לפני כ־20 שנה. הכלב המאומן חשף תכשיטים ואבני חן עתיקות בתוך אחד הבתים.
המלחמה שמתחוללת בתימן זה 5 שנים מהווה סכנה חמורה לכפר זה. השווקים שעמדו על תילם שנים ארוכות נחרבו לפני שנה, בשל התעלמות הרשויות אשר אפשרה לגורמים עוינים לפגוע באזור היסטורי זה. המלחמה פגעה בכפר פעמים נוספות, בין היתר כאשר מטוסים של הברית הערבית הפציצו את האזור משום קרבתו למחנה צבאי. זאת אף שמדינות אלה חתומות על החלטת האו"ם הקובעת כי על הצדדים הלוחמים לא לנקוט במכוון פעולות שיכולות להסב נזק לאתרי מורשת היסטוריים שנמצאים בשטחו של הצד השני.
הפליטים שמתגוררים כעת בכפר מספרים למוחסן על הרס המקום, כולל ההפצצות על השווקים. המדינה לא מתעניינת באזור כבר מאות שנים. הכפר בית באוס נזנח ונשכח, למרות העניין ההיסטורי שהוא מספק לחוקרים רבים, כמו החוקר העיראקי פאדל א־רביעי, שפרסם מחקרים מקיפים לגבי הקשר של היהודים באזור לחצי האי ערב ובפרט לתימן. מחקר זה מתבסס על התורה ועל מקורות היסטוריים, ואף מציע את הטענה כי ירושלים המקראית היא למעשה בית באוס שבתימן.
ההיסטוריה העשירה של הכפר בית באוס ושל מקומות רבים נוספים, עומדת כעת בפני סכנת היעלמות, ואיש אינו פוצה פיו.
