החרם הכולל שהטילה "הרביעייה הערבית" (ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, בחרין ומצרים) על קטר נמשך כבר ארבע שנים. זהו ביטוי נוסף לחשדנות ולעוינות רבת השנים בין הצדדים, השואבת את כוחה מאינטרסים מתחרים, מיריבות אישית, ואף ממחלוקות טריטוריאליות שעדיין לא באו על פתרונן. המשבר הנוכחי הוא עליית מדרגה בהשוואה למשברים קודמים; הוא מטיל צל כבד על רעיון "האחדות המפרצית", שנזרע עוד לפני קבלת עצמאותן של כמה מהמדינות ועמד בבסיס הקמתה של "המועצה לשיתוף פעולה במפרץ" (משפ"מ).
סעודיה, איחוד האמירויות ובחרין סבורות כי דרישותיהן מקטר עולות בקנה אחד עם ייעוד "האיחוד המדיני" המופיע באמנת המשפ"מ. קטר, לעומת זאת, רואה בהן תכתיב שנועד להכפיף את מדיניות החוץ שלה לזו של שלוש המדינות האלה. למרות האתגרים המשותפים לכל המונרכיות במפרץ, ובראשם הסוגיה האיראנית ומחויבותה של ארצות הברית לביטחונן, הקושי שלהן להציג חזית אחידה גדול מאי פעם. כמה מהן אף חשות כי אינן מחויבות עוד למסגרת הארגונית שהקימו לפני קרוב ל־40 שנה, שהיא המסגרת האפקטיבית ביותר בעולם הערבי.
היסטוריה של משברים
המשבר הנוכחי התפתח ממשברים קודמים ביחסי המדינות. הזרעים להידרדרות נטמנו עם תפיסת השלטון בקטר על ידי חמד אל־ח'ליפה ב־1995 מידי אביו, והקמת רשת אל־ג'זירה ב־1996, שופרה של המדיניות הקטרית העצמאית. קטר ביקשה לאזן בין חששה מעימות עם איראן לבין רצונה להגביל את הדומיננטיות הסעודית במשפ"מ. מאז דווח על ניסיונות סעודיים להביא להפיכה בקטר, והסעודים אף מטפחים בשטחם בגלוי אופוזיציה לאמיר הנוכחי, שיח' תמים.
במרץ 2014 ניתקו ערב הסעודית, איחוד האמירויות ובחרין את יחסיהן עם קטר, בטענה שלא עמדה בתנאי "הסכם ריאד" מנובמבר 2013, שבו התחייבה להפסיק את "התערבותה בענייניהן הפנימיים [של המדינות המוזכרות לעיל]", דהיינו המשיכה לתמוך באחים המוסלמים ולבקר את יריבותיה ברשת אל־ג'זירה. הסכם חדש שאליו הגיעו המדינות בנובמבר 2014, כלל התחייבות של דוחה ליישם את "הסכם ריאד", ואפשר את חזרת השגרירים לקטר ויישור הדורים זמני.
המשבר האחרון פרץ מיד לאחר ביקור שערך נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בערב הסעודית במאי 2017. טראמפ התעלם מעמדותיו של הדרג המקצועי בממשלו והביע הזדהות פומבית עם טענותיה של "הרביעייה הערבית" כלפי קטר. הוא אף האשים את המדינה בעידוד טרור וקיצוניות.
החרם הלכה למעשה
בתחילת המשבר האחרון, ועם רוח גבית מטראמפ, דרשו המדינות מקטר לחדול מתמיכתה בתנועת האחים המוסלמים, להגביל את קשריה עם איראן וטורקיה ולסגור את אל־ג'זירה. דווח שריאד ואבו דאבי איימו לעשות שימוש בכוח צבאי, ואף לפלוש לתחומה של קטר. אולם העץ שעליו הן טיפסו היה גבוה. קטר עמדה בלחצים והדרישות רוככו.
כאשר הוטל החרם היה נדמה שמנהיגי מדינות המפרץ יצליחו לגשר על הפערים ביניהן במהירות יחסית, כפי שעשו במשברים הקודמים. אולם פתרון המשבר בושש להגיע למרות ניסיונות תיווך, בעיקר מצד אמיר כווית והממשל האמריקאי, שאף מינה שליח מיוחד מטעמו (הגנרל לשעבר אנתוני זיני, שפרש מתפקידו מאז). למרות תקוות חולפות לפשרה הביאו אירועים שונים להחרפת המשבר. ביוני השנה האשים שר החוץ הקטרי את "מדינות המצור" בניסיון לחולל הפיכה בקטר. הוא הזכיר את קמפיין הדיסאינפורמציה בטוויטר חודש קודם לכן, שבו דווח על ניסיון הפיכה בתוך בית המלוכה הקטרי.
סוד עמידותה של קטר הוא עושרה הרב בזכות היותה יצואנית הגז הטבעי (LNG) הגדולה בעולם. קטר מצאה בקלות תחליפים לסחורות ולשירותים שייבאה משכנותיה, החלה לבסס יכולת ייצור עצמית וגייסה תמיכה בעמדותיה. בה בעת היא הענישה את מדינות החרם בהפסקת תמיכתה בקואליציה בהובלת ערב הסעודית בתימן, וב־2019 אף עזבה את ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק). יחסיה עם ארצות הברית הם מקור כוח נוסף; בין השתיים שורר הסכם שיתוף פעולה ביטחוני מ־1992, ובשנת 2018 הן התניעו "דיאלוג אסטרטגי". כדי לחזק את היחסים מממנת קטר את שדרוג בסיס הענק האמריקאי אל־עודייד בשטחה, וכן האיצה את רכישות הנשק מארצות הברית.
האם תיתכן פשרה?
ככל שנמשך המשבר במפרץ נראה שהמחיר שמשלמת ערב הסעודית בגינו עולה על התועלת שביקשה להשיג. חוסר יכולתה לכופף למרותה מדינה "סוררת" אך זעירה כקטר פוגע במעמדה וביחסיה עם מדינות מוסלמיות מרכזיות, כמו פקיסטאן ומרוקו, בשל עמדתן הניטרלית במשבר. מנגד סייע המשבר לשליט קטר, השיח' תמים, לחזק את הלגיטימציה הפנימית שלו על ידי ליבוי רגשות לאומניים.
יתר על כן, לא רק שקטר לא ציננה את יחסיה עם איראן ועם טורקיה, אלא אף העמיקה אותם, והיא נשענת עליהן כפיצוי על נזקי החרם. טורקיה הידקה את שיתוף הפעולה הכלכלי והצבאי–ביטחוני עם קטר, ואיראן מסייעת לה בסחורות ובציוד. למעשה, מיד לאחר פרוץ המשבר חידשה קטר את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן, ומאז מטוסיה עושים שימוש במרחב האווירי האיראני.
עם זאת, למעשה, החרם נשחק עם השנים. אנשי מקצוע קטרים עדיין פעילים במוסדות המשפ"מ, חיילים קטרים השתתפו בתמרון הצבאי "מגן המפרץ" המשותף לשש המדינות, הגז הקטרי מיוצא כסדרו לאיחוד האמירויות ("פרויקט דולפין"), איחוד האמירויות חידשה בעת האחרונה את שירות הדואר לקטר, כדורגלנים משני הצדדים שיחקו יחדיו, וראש ממשלת קטר אף השתתף בפסגת המשפ"מ השנתית בריאד בדצמבר 2019.
המשבר במפרץ פוגע, בין היתר, במאמציה של ארצות הברית לחזק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מדינות המשפ"מ וביניהן ולבסס קואליציה מפרצית חזקה נגד איראן. בשנים האחרונות אף גולש המשבר מחוץ לגבולות המפרץ ומתדלק יריבויות ועימותים מזוינים במרחב במעורבות הצדדים הנצים במפרץ, בראש ובראשונה בלוב ובתימן. בעת האחרונה דווח כי ארצות הברית ניסתה לפתוח את המרחב האווירי הסעודי בפני קטר כדי שזו לא תשתמש במרחב האווירי של איראן. אולם סעודיה, שלאורך המשבר הפגינה גמישות גדולה יותר מזו של אבו דאבי, מתעקשת שלא לשמוט מידיה את קלף המיקוח האחרון.
ההתפתחויות בין ישראל לאמירויות
נראה שתהליך הנורמליזציה שהחל בין ישראל לאיחוד האמירויות הפתיע את ההנהגה הקטרית. התקשורת בקטר גינתה את המהלך, לעיתים במילים קשות, ותקפה את שליט האמירויות מוחמד בן־זאיד על זניחת הפלסטינים. עם זאת, עד כה לא הגיבה קטר לנורמליזציה תגובה רשמית, משום שאינה רוצה לפגוע ביחסיה עם ארצות הברית.
הנורמליזציה עם איחוד האמירויות מסבכת את ישראל בסכסוך בין מדינות המפרץ. מדיניותה של קטר התאפיינה לאורך השנים בפרגמטיות ניכרת, לעיתים על חשבון עמדתה האידיאולוגית שבמרכזה תמיכה באסלאם הפוליטי על גווניו. קטר היא צינור להעברת מסרים בין ישראל לחמאס ולהעברת סיוע הומניטרי הכרחי לעזה, סיוע המרחיק, בין היתר, את סכנות התלקחותו של עימות. לאיחוד האמירויות, לעומת זאת, חסרים מנופי השפעה בזירה הפלסטינית משום שהיא רואה בחמאס אויב, ובינה לבין הנהגת הרשות הפלסטינית שורר נתק מתמשך בשל תמיכתה במוחמד דחלאן.
לישראל יש אינטרס מובהק בהפשרת היחסים בין מדינות המפרץ, ובראש ובראשונה בין ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לבין קטר. תהליך כזה יפגע במעמדה האזורי של טורקיה ויצמצם את הסיוע הכלכלי הזורם מקטר לטורקיה ולתנועות האחים המוסלמים. ההסכם עם האמירויות, ויחסיה הטובים של ישראל גם עם סעודיה וקטר, מאפשרים לה לבחון את כדאיותה של משימת התיווך בין מדינות המפרץ.
יואל גוז'נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב
