אירוע מרגש מתרחש לנגד עינינו. הוא יגרום לכל אדם להזיל דמעה, יותר מרימוני גז מדמיע לפיזור הפגנות, אף יותר מכל הסדרות המצריות, הטורקיות וההודיות גם יחד: המהלכים האמיצים הננקטים בזירה הערבית והאזורית – לרבות בטורקיה – לפיוס עם משטרו של בשאר אל־אסד. היש דבר מסעיר ומרגש יותר מאשר לראות את כל אותם השליטים נוהרים בזה אחר זה לביקורים בדמשק ומזמינים את הקצב של העם הסורי לבקרם?
אין זה מקרי, כמובן, שהמשטר הניצב בראש שיירת הפיוס והחיבוקים עם המשטר הסורי הוא זה שניצב בראש שיירת הנורמליזציה עם המדינה הציונית, הלוא הוא אביר "הסכמי אברהם", שבשמם כמו ביקשו להזכיר לנו שאנו ובנימין נתניהו ודומיו אחים, צאצאי ישמעאל ויצחק. המשטר המוביל את תהליך הפיוס עם משטר אל־אסד שמר על קשר איתו לאורך כל הדרך; הוא אירח את בני משפחת אל־אסד, ששולטים בסוריה זה למעלה מחצי מאה, על פי מיטב כללי האירוח הערבי, וחיכה בסבלנות עד שיבשילו התנאים לגרור את שאר מדינות ערב להתפייס עימו בנשיקות על הלחיים, כמיטב המסורת.
היו כאלה שהתנגדו למאמצים שהובילה איחוד האמירויות בתמיכתה של מצרים, שותפתה בהפצת האהבה על פני האדמה. אחת משכנותיה של "האחות" סוריה התנגדה להשלמת מגמת הפיוס עם המשטר הסורי ולבקשתו לשוב לשולחן הליגה הערבית, והציבה תנאי יסוד אחד כדי שזה יקרה. שמא היה תנאי זה הדחתו של בשאר אל־אסד מכס השלטון והעמדתו לדין על הפשעים המזוויעים שהוא אחראי להם, על החרבת ארצו ועל גירוש למעלה ממחצית מתושביה מבתיהם וכרבע מהם מחוץ למדינה? לא ולא. אלה הם עניינים שבשגרה בליגה הערבית, הכוללת מספר ראוי לציון של חברים שידיהם מגואלות בדם, והתחרות היחידה שבה כולם מצטיינים היא מספר הקורבנות שהם גובים.
התנאי היחיד המעיב על השלמת תהליך הפיוס עם המשטר הסורי קשור לנושא שנחשב לחמור מכל הכתוב לעיל בעיני כמה משליטי מדינות ערב: הפצת סמים, ענף מסחרי שהמשטר הסורי מתמחה בו זה עשרות שנים
התנאי היחיד המעיב על השלמת תהליך הפיוס עם המשטר הסורי קשור לנושא שנחשב לחמור מכל הכתוב לעיל בעיני כמה משליטי מדינות ערב: הפצת סמים, ענף מסחרי שהמשטר הסורי מתמחה בו זה עשרות שנים, וליתר דיוק, מאז שהשתלט על לבנון, שאליה פלש כדי לחסל את ההתנגדות הפלסטינית ואת בעלי בריתה הלבנונים בשנת 1976 עד לנסיגת כוחותיו משטחה בשנת 2005. במשך כל אותן שנים פיקח המשטר הסורי על גידול הסמים באדמת לבנון ועל הברחתם, ופעל כמו ארגון פשע מאורגן יותר מאשר כמו צבא סדיר, אפילו באמת המידה הנמוכה מלכתחילה של צבא כובש. הדבר היחיד שהשתנה במשך השנים הוא סוג הסמים: המשטר הסורי עבר מפיקוח על סחר בחשיש לייצור ולהפצה של קפטגון בכל רחבי האזור ובסעודיה במיוחד. והינה לפנינו סיפור על מאפיה של ממש: משטר שמפיץ סמים וסוחט את שכניו בשיטות עברייניות כדי שהם יאפשרו לו לשוב לחיק הכנופיה שממנה סולק.
אשרי המתפייסים עם אל־אסד ועם להקת זאביו. מי ייתן וישמרו לעד על הקשר שלהם עם משטרו, ולא יצרו את צעדיה של המהפכה הסורית באמצעות המימון שהם מספקים לקבוצות דתיות רדיקליות. הם הרגו מהפכה בעלת סממנים דמוקרטיים, שהוקיעה מקרבה את העדתיות, ומילאו את שורותיה בכנופיות עדתיות שהצליחו, ממש כמו כנופיות המשטר, לחסלה ולהפיץ במקומה אלימות ובריונות. הפתגם הנודע "אלוהיי, שמור אותי מאוהביי, מאויביי אשמר בעצמי" נאמר על מהפכות, שכן לא אחת קורה ש"אוהביהן" מסוכנים עבורן לא פחות מאויביהן.
ג'ילבר אשקר הוא פובליציסט וסוציולוג לבנוני. המאמר המלא התפרסם ב־2 במאי 2023 ביומון אל־קודס אל־ערבי היוצא לאור בלונדון. גרסה עברית זו מתפרסמת בחסות פרויקט אופק המשותף למכון ון ליר, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם. הפרויקט מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מעובד מאתרי תקשורת, ממגזינים, ממרכזי מחקר ומידע ומכתבי עת אקדמיים בערבית. מערבית: און דהן
