אם חשבנו שהקורונה תביא עימה בשורה לניסיונות הפיוס הפנים־פלסטיני ותשכך את היריבות בין הרשות הפלסטינית ברמאללה לשלטון חמאס בעזה – התבדינו. במסריו המדודים והקצרים לתקשורת לא טרח יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס להבליט את אתגר וירוס הקורונה בחזית העזתית, וגם לא יצא מגדרו, לפחות ברמה הרטורית, כדי להעלות את המורל לחציו השני של העם הפלסטיני היושב בעזה.
יו"ר הרשות נקט מהלכי חירום מהירים וחיוניים להתמודדות עם משבר הקורונה בגדה. עניין זה כשלעצמו יירשם לזכותו כהישג מרשים, במיוחד בתקופה שבה הוא הורגל לספוג חבטות מדיניות ונאלץ לראות איך מפעל חייו להגשמת חלום המדינה הפלסטינית חומק מבין ידיו, בד בבד עם מהלכיו של הנשיא טראמפ, ששיאם בפרסום עסקת המאה. עם זאת, בעוד שעבאס הגיב בתושייה רבה לדרמת הקורונה המתפתחת ופעל לבלימת התפשטותה בצורה שהוכחה כנבונה ואחראית בשטחי הגדה על כל מחוזותיה, נעדרה עזה כמעט כליל מהאסטרטגיה שלו לניהול האירוע.
בעזה הורמו לא מעט גבות לאחר הבינו כי מחמוד עבאס אינו מודיע על צעדי סיוע משמעותיים לתושבי הרצועה, על רקע החשש הגובר מפני התפרצות הנגיף והשלכותיו ההומניטריות, הכלכליות והחברתיות המסוכנות. בבסיס הביקורת עמדה הציפייה שיו"ר הרשות הפלסטינית ינקוט הקלות של ממש ויבטל את צעדי הענישה שהטיל על עזה במסגרת מדיניות הסנקציות שלו על חמאס. ככל שיופעל יותר לחץ על חמאס, כך ייאות הארגון העזתי להתפשר ויזחל בהכנעה להליך הפיוס הפנים־פלסטיני לפי התנאים שתציב רמאללה – זה פחות או יותר ההיגיון שהנחה את אבו מאזן, אלא שחמאס הוכיחו שהם עובדים לפי היגיון אחר לחלוטין, והפיוס התרחק והלך.
אחד הסעיפים המרכזיים והרגישים בהקשר זה הוא שכר הפקידים ברצועה. כמה עשרות אלפי פקידים אינם משתכרים משכורות מלאות, וממשיכים לקבל מדי חודש בחודשו תשלום חלקי בלבד, כ־60% משכרם, בשל הסנקציות המתמשכות של אבו מאזן. התקווה שהוא יכריז על מחוות בסוגיה זו המשיכה להעסיק חלקים בציבור העזתי, ואף גברה עם החרפת התפשטות נגיף הקורונה בשבועות האחרונים. חמאס מצידם ראו במשבר הקורונה קרקע פורייה להעלות שוב את קריאתם לרשות לחדול מיד ממדיניות הענישה הזאת, כדי "לחזק את החזית הפנימית ואת יכולת העמידה של העם הפלסטיני מול האתגר המתעצם", לשון הודעת חאזם קאסם, דובר תנועת חמאס בעזה.
"אנחנו יודעים שגם בגדה יש בעיות עכשיו בגלל הקורונה, אבל לא ביקשנו הרבה", אומר תושב הרצועה. "חשבנו שיהיו דברים קטנים שהרשות הפלסטינית תעשה, או לפחות תודיע על כוונה של רצון טוב לעשות אותם, אם זה להעלות את המשכורות או לשלוח סיוע רפואי ומומחים לבתי החולים בעזה. כולם מבינים שעזה לא תעמוד בלחץ ובתי החולים לא יוכלו לקלוט לטיפול חולי קורונה אם תהיה הידבקות חסרת שליטה כי מערכת הבריאות פה גם ככה במצב גרוע […] אנחנו יודעים שרוב הדברים בעזה אינם בידיים של אבו מאזן, אבל נראה שלרשות לא ממש אכפת ממה שקורה פה כי אם היא הייתה דואגת לעזה, אז לפחות הייתה עוזרת להפנות אליה משאבים, אבל גם את המינימום הזה לא נראה שהם עושים".
המתווכת: רוסיה
ברשות הפלסטינית הודיעו על צפי לירידה של כ־50% מההכנסות בשל ההאטה בצריכה וביבוא, מה שאומר שכספי המיסים שהרשות נסמכת עליהם ידולדלו, וקופת האוצר ברמאללה תצומצם. למרות ההשלכות הקודרות, הודיע ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתיה כי לא תהיה פגיעה בתשלום משכורותיהם של פקידי הציבור, ובהם אנשי מנגנוני הביטחון של הרשות. כן הכריז אשתיה על צעדי תמיכה לחיזוק הכלכלה הפלסטינית, ובהם הורדת הריבית על הלוואות לעסקים קטנים.
פקידי פתח ברצועת עזה, שקיוו לשמוע בשורה מפיו של ראש הממשלה הפלסטיני, התאכזבו לגלות כי הסנקציות לא בוטלו וכי ימשיכו לקבל משכורות חלקיות בלבד. הבטחתו של אשתיה לבטל את הוצאתם הכפויה לפנסיה של הפקידים בעזה החל בחודש הבא נתפסת ברצועה כמס שפתיים ולא כמהלך משמעותי המעיד על שינוי אסטרטגי במדיניות אבו מאזן כלפי עזה.
מנהיג חמאס אסמאעיל הניה שוחח עם יו"ר הרשות מחמוד עבאס בשלבים הראשונים של התפרצות המגיפה, ועוד לפני כן שיגר לרשות דרך רוסיה נייר עמדה ובו כמה הצעות לחידוש שיחות הפיוס. אולם במצב שבו החשדנות וחוסר האמון בשיאם, לא הצליחו הצדדים להסכים אפילו על מועד להגעת משלחת של פתח לרצועת עזה. גם שאלת קיומן של הבחירות נדחקה הצידה.
הבידול בין שתי הישויות השלטוניות בלט כבר בתחילת משבר הקורונה, עם הכרזת הרשות הפלסטינית על מצב חירום. ברצועת עזה סירבו להחיל בשטחם את הנחיות משרד הבריאות ברמאללה, והחלו לפעול בערוץ נפרד. בעוד שבשטחי הגדה הודיעו על החמרת צעדים, ובהם הגבלות של ממש על תנועת תושבים בין המחוזות, בעזה הסתפקו בתחילה בהנחיות הדרגתיות וחמורות פחות, שנומקו במספר המועט יחסית של חולי קורונה ברצועה בהשוואה לגדה.
בפן התקשורתי, מסיבות עיתונאים ותדרוכים נפרדים נערכים בעזה וברמאללה, ובעוד שהרשות הפלסטינית מקיימת קשר רציף עם ישראל באמצעות הוועדה המשותפת שהוקמה לטיפול בקורונה, ושבמסגרתה צוותי רפואה פלסטינים מקבלים הכשרות והדרכה מגורמי מקצוע ישראליים, בחמאס נשארים במידה רבה מחוץ למשחק.
"אנשים בעזה בפחד גדול", אומר אחד התושבים. "אחרי שהתחילו להתגלות עוד מקרים של חולי קורונה ברצועה, אנשים שואלים את עצמם למה חמאס אינם מחמירים את ההנחיות ובשביל מה מחכים. אנחנו רואים מה קורה בגדה: עושים שם הרבה הגבלות ויש אכיפה ונאסר על תושבים לנוע בחופשיות ממקום למקום, ופה בעזה נכון שסגרו את הגבולות, אבל זה לא נותן לנו חסינות ויש צורך לנקוט אמצעי זהירות נוספים כבר עכשיו כי אחר כך כבר יהיה מאוחר מדי. בינתיים כמעט כל הסיוע מגיע מארגון הבריאות העולמי, מקטר ומעוד תורמים. אבל הבעיה אינה רק כסף. יש מחסור בידע ובמיומנות של רופאים ואנשי מקצוע בעזה. כמו שברשות הפלסטינית מקבלים הדרכות מישראל איך לטפל ואיך להתמודד, אני חושב שישראל צריכה בנסיבות האלה לעשות הכשרות מהסוג הזה גם לצוותים פה בעזה".
עוד לפני פרוץ הקורונה היו לחמאס ופתח כמה הזדמנויות טובות לשלב ידיים ולהתאחד נגד "אויב חיצוני משותף". הצגת עסקת המאה של הנשיא טראמפ הייתה אחת מהן. כפרי בשל התגלגלה כעת לידי שני הארגונים הזדמנות נוספת ונדירה להציל את עצמם מפני הפילוג המשסע. אולם מתברר שגם מגפת הקורונה, אחד המשברים החמורים שידעה האנושות במאה החולפת לא גרמה לשני הצדדים להניח את המשקעים העמוקים בצד, להתעלות מעל המחלוקות ולצעוד יחד לפריצת דרך היסטורית שתוליד פיוס ביחסים ביניהם.
