התואר "היקסוס", שיבוש יווני של המילה במצרית קדומה "חֶקַאוּ־חַ'אסוּת" (ובתרגום מילולי – "שליטי הארצות הזרות"), הוא הכינוי שניתן לקבוצות עמים ממערב אסיה שהגיעו לדלתא של הנילוס החל בסוף האלף השלישי ובמהלך המאות ה־20 עד ה־18 לפנה"ס, והתיישבו בה. אותן קבוצות לא היו בעלות מוצא אתני אחד, אלא הורכבו ממהגרים ומצאצאים של מהגרים – רובם מאזור כנען וסוריה אך חלקם גם מאזור מסופוטמיה, בבל ואזורים נוספים במרכז אסיה. במאה ה־18 לפנה"ס, עם היחלשותה של השושלת ה־13 המצרית, הצליחו צאצאי ההיקסוס לנצל את ההזדמנות, מרדו בשליטים המקומיים, והקימו ממלכה חדשה בדלתא.
הכינוי היקסוס הופיע לאחרונה בשם של חשבון משתמש ברשת X (לשעבר טוויטר) הנושא את השם "יישוב ההיקסוס הוא אסון". אותו משתמש אינו ארכאולוג או אגיפטולוג חובב, אך הוא משתמש במשג ככינוי לאוכלוסיות זרות שחיות במצרים, והציוצים שמתפרסמים מטעמו כוללים בעיקר תמונות וסרטונים מפוברקים המציגים באור שלילי קבוצות אלו ומקדמים אלימות ושנאה נגדן. "הסיבה המרכזית לכך שמצרים מושלכת תחת גלגלי הכיבושים וההשפלה ומאבדת את התהילה שלה היא קבלת התיישבותם של הזרים", נכתב בתיאור החשבון, והופיעו בו גם ההאשטגים #מצרים_למצרים ו־#יישוב_ההיקסוס_טעות.
זה עשרות שנים מצרים קולטת לתוכה פליטים ממדינות שונות, ואלו חיים לרוב בתנאים קשים ובאזורים העניים של הערים הגדולות – בייחוד קהיר ואלכסנדריה. עיקר התמיכה באוכלוסיית הפליטים מגיע מסוכנויות האו"ם ומארגונים הומניטריים נוספים. על פי הערכות ממשלתיות, מספר הפליטים והמהגרים שחיים כיום במצרים עומד על למעלה מ־9 מיליון איש – כ־8.7% מכלל האוכלוסייה. ברור שהמספרים האמיתיים גבוהים יותר, בין השאר משום שפליטים ומהגרים רבים נכנסו למצרים בדרכים בלתי־חוקיות ומעולם לא נרשמו בה בצורה מסודרת. כמו כן, הערכות אלה אינן מבחינות בין מהגרים שעזבו את ארצם מכל סיבה שהיא לבין פליטים שברחו ממולדתם בעקבות רדיפות שמסכנות את חייהם. על פי הנציבות העליונה של האו"ם לפליטים, במצרים חיים נכון למרץ 2024 כ־453,000 פליטים רשומים בני 62 לאומים שונים. קבוצת הפליטים הגדולה ביותר הם פליטים המחזיקים באזרחות סודנית, שברחו מאימת מלחמת האזרחים הקטסטרופלית המתרחשת במדינתם. הקבוצה השנייה בגודלה היא של בעלי אזרחות סורית שנמלטו מארצם מסיבות דומות.
בכמה האשטגים שהופצו ברשת הם קראו להחרים חנויות בבעלות של פליטים, הפיצו פייק ניוז על שימוש בבשר מקולקל במסעדות שלהם והאשימו אותם בסחר בסמים
חשבון ה־X שמתנגד ל"יישוב ההיקסוס" אינו פועל לבדו. בחודשים האחרונים נרשם ברשתות החברתיות קמפיין רחב ממדים נגד אוכלוסיית הפליטים במצרים. על אף שלא מדובר במסע ההסתה הראשון שמתנהל נגד הפליטים במדינה, על פי כתבתו של העיתונאי אסלאם דף שפורסמה בתחילת השנה באתר התקשורת העצמאי א־ספיר אל־ערבי, זו הפעם הראשונה שמסריו מופצים בעוצמה כזאת.
מובילי הקמפיין מכוונים את עיקר האש נגד קבוצות הפליטים הגדולות ביותר – הסודנים והסורים. בכמה האשטגים שהופצו ברשת הם קראו להחרים חנויות בבעלות של פליטים, הפיצו פייק ניוז על שימוש בבשר מקולקל במסעדות שלהם והאשימו אותם בסחר בסמים – מבלי לספק ראיות תומכות. כמה מהמובילים טענו כי פליטים סורים ופלסטינים מקיימים מונופול על סוגים שונים של מזון, ובמיוחד על סוכר – שהפך למצרך נדיר בשוק המצרי – והדגישו כי גירושם הוא "חובה לאומית מהמדרגה הראשונה". "מסע ההסתה נגד הפליטים מתנהל בצילו של המשבר הכלכלי שפוקד את מצרים, וכולל ניסיון להאשים אותם במצב הקשה", הסביר דף, וציין כי רבים מהחשבונות האינטרנטיים שמשתתפים בקמפיין משתמשים ברטוריקה של ארגונים ימניים-קיצוניים הפועלים באופן דומה במדינות אירופה, וקוראים ליישם תוכניות לגירוש המהגרים והפליטים.
"אין זו לאומיות בעלת אופי ערבי או נאצריסטי כזו שאנו רגילים אליה", דף כותב, "אלא לאומיות מצרית קיצונית שדוחה את כל מי שאינו שייך לה, שקוראת לאפליה של מיעוטים ועמים אחרים וקושרת בין עצמה לבין הציוויליזציה המצרית העתיקה במטרה להדגיש את עליונות 'הגזע' המצרי".
מצד דובר מועצת השרים הודגש כי מדובר ב"קמפיין בלתי־מקובל שאינו מבטא כלל את נקודת המבט של הממשלה או של העם המצרי", אך במידה רבה ישנו פער בין הצהרת הדובר לבין המדיניות שהרשויות המצריות נוקטות בפועל
הקמפיין הנוכחי נגד הפליטים הושק ב־8 בינואר השנה, אז החליטה מועצת השרים המצרית לברר את מספר הפליטים החיים במצרים ולחשב את "העלות שמצרים משלמת על האירוח שלהם". באותה ישיבה השתתפו גם חברי המועצה הלאומית המצרית לזכויות אדם – גוף חצי מממשלתי שחלק מחבריו מתמנים על ידי הממשל – שטענו כי מצרים אינה זוכה לתמיכה מספקת מצד המוסדות הבין־לאומיים לטובת הטיפול בקבוצות הפליטים. בניגוד לפרסומים הללו, דו"ח שפרסם ארגון ההגירה הבין־לאומי ב־2023 העריך כי הפליטים תורמים לתמ"ג של מצרים כ־2.2 מיליארד דולר בשנה, ושרבים מהם משתתפים באופן משמעותי בתחום החקלאות, התעשייה, המסחר והשירותים.
על פי ניתוח של פרופיל המשתמשים ברשתות המשתתפים בקידום של תוכני הקמפיין, עולה כי רבים מהם אלו תומכיו של נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי. מנגד, מצד דובר מועצת השרים הודגש כי מדובר ב"קמפיין בלתי־מקובל שאינו מבטא כלל את נקודת המבט של הממשלה או של העם המצרי", אך במידה רבה ישנו פער בין הצהרת הדובר לבין המדיניות שהרשויות המצריות נוקטות בפועל.
מלבד הטענה הממשלתית על "תשעה מיליון פליטים ומהגרים" שפורסמה מבלי להבחין בין פליטים למהגרים ובכך חיזקה את התחושה שמדובר בקבוצה שלמה שמחלישה את החברה המצרית, הרשויות המצריות נוקטות צעדים חריפים שמקשים על חיי הפליטים. כך למשל, כל פליט שמבקש להשתקע במצרים מחויב לשלם סכום של אלף דולר ולהיות תחת חסותו של "מארח מצרי" שיערוב לו מול הרשויות. נוסף על כך, קיימות הגבלות כניסה חריפות בפני פליטים סודנים אשר נמלטים מהסכסוך המדמם בארצם, וביוני 2023 הוחלט לחייב את כל הסודנים באשרת כניסה מוקדמת – כולל קשישים, ילדים ונשים. החלטה זו החמירה את מצבם ההומניטרי של הפליטים, והגדילה את מספר הפליטים שנהרגו סמוך לגבול מצרים. כמו כן, בין סוף אוקטובר 2021 לאוגוסט 2022 גירשו השלטונות המצריים לפחות 70 פליטים אריתראים בחזרה לארצם – למרות הפרת זכויות האדם החמורות של השלטונות בה. לצד מקרי הגירוש, פליטים רבים נעצרים באופן שרירותי לעיתים מזומנות ונלקחים לבתי מעצר, שם חלקם היו חשופים לעינויים ולא קיבלו הגנה משפטית הולמת.
הקולות שעולים בימים אלו במצרים נגד פליטים ומהגרים נשמעים בשנים האחרונות במדינות אחרות רבות, ובעקבות משברי הזהות שפוקדים חברות מסביב לעולם ישנן קבוצות שמבקשות למצוא אחיזה יציבה, לחזור לשורשים (המדומיינים) שלהן ולהגדיר את עצמן על ידי שלילת האחר. "מי שלא מכבד את ההיסטוריה שלו לא מכבד את ההווה שלו", כתב ברשת X אחד ממובילי הקמפיין, "כולי תקווה שנלמד מהמצרים העתיקים את המשמעות של הערכה עצמית, כבוד והגנה על התרבות שלנו".
