שלט בהפגנה לעצירת הלחימה במדריד. צילום: רויטרס
חזבאללה תומך בשחרור פלסטין, ואם המלחמה בעזה הייתה נפסקת - גם האיום מצידו כנראה היה נפסק. שלט מהפגנה במדריד. צילום: רויטרס
Below are share buttons

בחינת היכולות הצבאיות של חזבאללה היא מתכון בדוק לכישלון

אם לוקחים בחשבון את היכולות הצבאיות של חזבאללה במלואן, עימות חזיתי עם הארגון כנראה יגרור את ישראל למלחמה ארוכת שנים ומסובכת. דיפלומטים מכל הצדדים מתנגדים לכך, וספק אם חזבאללה יאיים על הצפון במידה ותסתיים המלחמה בעזה. אז למה באמת מכוונת ישראל להרחיב את המהלכים הצבאיים?

סביר להניח שלולא מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, חזבאללה לא היה פועל להבעיר את החזית בצפון ולנהל מלחמת התשה מול ישראל, הנמשכת זה קרוב לשנה ואשר אילצה עשרות אלפי ישראלים לנטוש את בתיהם ביישובי הצפון. בהופעתו הפומבית הראשונה לאחר מתקפת חמאס הודה מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה שהארגון לא היה בסוד מתקפת חמאס, והצהיר כי המעורבות של הארגון במלחמה היא ביטוי להזדהות עם המאבק הפלסטיני, וכי סיום החזית שפתח עם ישראל מותנה בסיום המלחמה בעזה.

מלכתחילה, ביקש חזבאללה במכוון לשמור על פרופיל נמוך ולנקוט שיטת לחימה מוגבלת. כמו כן, הוא כיוון את האש שלו נגד מטרות צבאיות ונמנע מפגיעה מכוונת באזרחים. הסיבות שהביאו את חזבאללה לאמץ אסטרטגיה זו היו חוסר הוודאות לגבי כוונותיה של ישראל, החשש מהתערבות אמריקאית לצד המצב הפנימי בלבנון השקועה זה שנים במשבר כלכלי עמוק והיעדר רצון מצד איראן להיגרר למלחמה אזורית.

ובכן, חזבאללה מצא את עצמו עומד בפני דילמה: מצד אחד אילו היה בוחר לשבת על הגדר ולא להשתתף בלחימה, הוא היה פוגע אנושות בתדמיתו, שכן הוא ביסס במשך עשרות שנים את זהותו הפוליטית ואת המוניטין שלו כתנועת התנגדות התומכת במאבק לשחרור פלסטין. מצד שני, אילו היה מטיל את מלוא כוחו הצבאי במערכה, הוא היה מסכן את קיומו הפיזי. על כן בחר חזבאללה לאזן בין רצונו לשמור על זהותו לבין הצורך לשמר את ביטחונו הפיזי.

חזבאללה מסתפק בהרחבת טווח הירי שלו מבלי לשבור את הכללים ולהשתמש בטילים הכבדים והמדויקים שברשותו כדי לפגוע במטרות רגישות בעומק ישראל

ניתוח ההתנהלות של חזבאללה בשלב זה של המערכה מראה שהארגון מעדיף לשמור על רף עימות מוגבל תוך ניסיון לגרור את ישראל למלכודת של התכתשות פנים אל פנים אם היא תחליט לבצע תמרון קרקעי בדרום לבנון. הרי ידוע שחזבאללה חזק שבעתיים מחמאס, וכי הוא מסוגל להתמודד עם הצבא הישראלי אם זה יחליט לפלוש לתוך לבנון. ישראל מודעת לעובדה זו, ולכן תשתדל להכריע את חזבאללה ולשבור את רצונו תוך הפצצות מסיביות מן האוויר.

סביר להניח שאיראן פעלה מאחורי הקלעים כדי לרסן את התגובה של חזבאללה ולמנוע ממנו להשתמש במלוא כוחו הצבאי, שכן למרות הצהרותיה המתלהמות, היא דואגת לשמר את כוחו של חזבאללה כפוליסת ביטוח למקרה שישראל ו/או ארה"ב יתקיפו אותה. בינתיים איראן אינה נופלת במלכודת שנתניהו טומן בדמות פעולה אגרסיבית מצידה שתצית מלחמה אזורית רחבת היקף עם מעורבות אמריקאית ישירה.

חרף ההסלמה בעימות בין חזבאללה לישראל, ניכר שיש מאמץ דיפלומטי לשלוט על גובה הלהבות, במיוחד מצד ארה"ב וצרפת, עם מגמה ברורה של ישראל להעצים את מהלכיה הצבאיים, בעוד חזבאללה מסתפק בהרחבת טווח הירי שלו מבלי לשבור את הכללים ולהשתמש בטילים הכבדים והמדויקים שברשותו כדי לפגוע במטרות רגישות בעומק ישראל.

נתניהו ובכירים רבים במערכת הפוליטית הישראלית סבורים שאיראן היא המובילה את ציר ההתנגדות וככזאת מציבה איום קיומי לישראל ועל כן יש לחסלה. נתניהו לא הסתיר את כוונותיו לגרור את ארה"ב למערכה רחבה נגד איראן כי הוא יודע שישראל לא תוכל לעשות את המלאכה לבדה.

מכאן, לצד המטרות הקונקרטיות שישראל מבקשת להשיג במלחמתה נגד חזבאללה: החזרת מפוני יישובי הצפון לבתיהם, הרחקת לוחמי חזבאללה מדרום לבנון לאזור שמצפון לליטני וניתוק הקשר בין החזית של עזה לחזית הצפונית, ניתן לראות את הקשר בין ההסלמה הנוכחית לבין כוונותיו הגלויות של נתניהו להביא למלחמה אזורית.

ההימור של נתניהו והניסיון של הדרג הצבאי לטהר את עצמם מהמחדל של ה־7 באוקטובר, עלולים להוביל את ישראל לעוד צעד ענק לקראת הסתבכות אסטרטגית שלא ידעה כמותה מאז הקמתה

הגברת העוצמה של המערכה בלבנון מאפשרת לצמרת הישראלית ולנתניהו בראשה לברוח מכישלונו בהשגת המטרות שעליהן הצהיר כאשר יצאה ישראל למלחמה בעזה: מיטוט שלטון חמאס והחזרת החטופים והשבויים. כעת נתניהו משתמש ברצון להחזיר את התושבים המפונים לבתיהם ולהשיב את השקט לגבול הישראלי לבנוני כדי לתרץ את המהלכים הצבאיים שנקטה ישראל לאחרונה נגד חזבאללה, מטרה שהיה ניתן להשיג אילו היה נתניהו מוכן לסיים את המלחמה בעזה ולהציג תוכנית פוליטית מקובלת לשבירת הקיפאון המדיני. זאת במיוחד משום שחזבאללה הצהיר לא פעם שינצור את האש בשעה שתהיה הפסקת מלחמה בעזה.

ההימור של נתניהו והניסיון של הדרג הצבאי ובראשו הרמטכ"ל הרצי הלוי לטהר את עצמם מהמחדל של ה־7 באוקטובר, עלולים להוביל את ישראל לעוד צעד ענק לקראת הסתבכות אסטרטגית שלא ידעה כמותה מאז הקמתה. בניגוד לחמאס הנמצאת בעזה הנצורה מכל עבר, לחזבאללה יש עומק אסטרטגי המשתרע מביירות עד טהראן, דרך סוריה ועיראק. דבר לא יעמוד בדרכו להמשיך במלחמת התשה נגד הצבא הישראלי לתקופה בלתי־מוגבלת.

תרחיש כזה יכול להתממש אם ישראל לא תצליח להשיג את מטרותיה המוצהרות. במצב כזה ישראל עלולה להסלים את התקפותיה נגד חזבאללה ולבנון, ולא מן הנמנע שהיא תבצע תמרון קרקעי, מוגבל או עמוק, בתוך לבנון.

אף אין להוציא מכלל אפשרות שהיא תממש את איומיו של שר הביטחון להעתיק את המודל של עזה ללבנון, דבר שיביא את חזבאללה להשתמש במלוא כוחו הצבאי ולא להתחשב בעצותיה או בהנחיותיה של איראן לשמור על איפוק. למרות הקשר ההדוק בין חזבאללה לאיראן, הארגון הלבנוני אינו גרורה עיוורת של איראן. במקרה כזה קשה לנחש מה תהיה התגובה של איראן אם תראה שבן־הברית הקרוב ביותר שלה הוא בסכנה קיומית.

בהסתמך על לקחי המלחמה הנוכחית בעזה ועל מלחמות העבר בין ישראל ולבנון, ניתן להסיק שניצחון במלחמה על ידי שימוש באמצעים צבאיים בלבד אינו דבר אפשרי. ארגונים כגון חזבאללה וחמאס לא ירימו דגל לבן גם במקרה של השמדת יכולותיהם הצבאיות המאיימות.

נראה כי דבר לא יזיז את נתניהו מכסאו וממשלתו תשרוד עד לבחירות לכנסת ב־2026. הדרך המובטחת ביותר לשם היא מלחמה ארוכה ובלתי־פוסקת גם בעזה וגם בלבנון, ואולי הזירה הפלסטינית בגדה המערבית היא הבאה בתור. נתניהו מקריב את החטופים ואת השבויים בעזה, משאיר את הצבא הישראלי מדשדש ושוקע לאט לאט בחולות של עזה ומוביל את ישראל לבלתי־נודע.

בחינת היכולות הצבאיות של חזבאללה היא מתכון בדוק לכישלון
חזבאללה חזק שבעתיים מחמאס, ומסוגל להתמודד עם הצבא הישראלי אם זה יחליט לפלוש לתוך לבנון. סימולציה של חטיפת חייל ישראלי, 2023. צילום: רויטרס

סביר להניח שלולא מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, חזבאללה לא היה פועל להבעיר את החזית בצפון ולנהל מלחמת התשה מול ישראל, הנמשכת זה קרוב לשנה ואשר אילצה עשרות אלפי ישראלים לנטוש את בתיהם ביישובי הצפון. בהופעתו הפומבית הראשונה לאחר מתקפת חמאס הודה מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה שהארגון לא היה בסוד מתקפת חמאס, והצהיר כי המעורבות של הארגון במלחמה היא ביטוי להזדהות עם המאבק הפלסטיני, וכי סיום החזית שפתח עם ישראל מותנה בסיום המלחמה בעזה.

מלכתחילה, ביקש חזבאללה במכוון לשמור על פרופיל נמוך ולנקוט שיטת לחימה מוגבלת. כמו כן, הוא כיוון את האש שלו נגד מטרות צבאיות ונמנע מפגיעה מכוונת באזרחים. הסיבות שהביאו את חזבאללה לאמץ אסטרטגיה זו היו חוסר הוודאות לגבי כוונותיה של ישראל, החשש מהתערבות אמריקאית לצד המצב הפנימי בלבנון השקועה זה שנים במשבר כלכלי עמוק והיעדר רצון מצד איראן להיגרר למלחמה אזורית.

ובכן, חזבאללה מצא את עצמו עומד בפני דילמה: מצד אחד אילו היה בוחר לשבת על הגדר ולא להשתתף בלחימה, הוא היה פוגע אנושות בתדמיתו, שכן הוא ביסס במשך עשרות שנים את זהותו הפוליטית ואת המוניטין שלו כתנועת התנגדות התומכת במאבק לשחרור פלסטין. מצד שני, אילו היה מטיל את מלוא כוחו הצבאי במערכה, הוא היה מסכן את קיומו הפיזי. על כן בחר חזבאללה לאזן בין רצונו לשמור על זהותו לבין הצורך לשמר את ביטחונו הפיזי.

חזבאללה מסתפק בהרחבת טווח הירי שלו מבלי לשבור את הכללים ולהשתמש בטילים הכבדים והמדויקים שברשותו כדי לפגוע במטרות רגישות בעומק ישראל

ניתוח ההתנהלות של חזבאללה בשלב זה של המערכה מראה שהארגון מעדיף לשמור על רף עימות מוגבל תוך ניסיון לגרור את ישראל למלכודת של התכתשות פנים אל פנים אם היא תחליט לבצע תמרון קרקעי בדרום לבנון. הרי ידוע שחזבאללה חזק שבעתיים מחמאס, וכי הוא מסוגל להתמודד עם הצבא הישראלי אם זה יחליט לפלוש לתוך לבנון. ישראל מודעת לעובדה זו, ולכן תשתדל להכריע את חזבאללה ולשבור את רצונו תוך הפצצות מסיביות מן האוויר.

סביר להניח שאיראן פעלה מאחורי הקלעים כדי לרסן את התגובה של חזבאללה ולמנוע ממנו להשתמש במלוא כוחו הצבאי, שכן למרות הצהרותיה המתלהמות, היא דואגת לשמר את כוחו של חזבאללה כפוליסת ביטוח למקרה שישראל ו/או ארה"ב יתקיפו אותה. בינתיים איראן אינה נופלת במלכודת שנתניהו טומן בדמות פעולה אגרסיבית מצידה שתצית מלחמה אזורית רחבת היקף עם מעורבות אמריקאית ישירה.

חרף ההסלמה בעימות בין חזבאללה לישראל, ניכר שיש מאמץ דיפלומטי לשלוט על גובה הלהבות, במיוחד מצד ארה"ב וצרפת, עם מגמה ברורה של ישראל להעצים את מהלכיה הצבאיים, בעוד חזבאללה מסתפק בהרחבת טווח הירי שלו מבלי לשבור את הכללים ולהשתמש בטילים הכבדים והמדויקים שברשותו כדי לפגוע במטרות רגישות בעומק ישראל.

נתניהו ובכירים רבים במערכת הפוליטית הישראלית סבורים שאיראן היא המובילה את ציר ההתנגדות וככזאת מציבה איום קיומי לישראל ועל כן יש לחסלה. נתניהו לא הסתיר את כוונותיו לגרור את ארה"ב למערכה רחבה נגד איראן כי הוא יודע שישראל לא תוכל לעשות את המלאכה לבדה.

מכאן, לצד המטרות הקונקרטיות שישראל מבקשת להשיג במלחמתה נגד חזבאללה: החזרת מפוני יישובי הצפון לבתיהם, הרחקת לוחמי חזבאללה מדרום לבנון לאזור שמצפון לליטני וניתוק הקשר בין החזית של עזה לחזית הצפונית, ניתן לראות את הקשר בין ההסלמה הנוכחית לבין כוונותיו הגלויות של נתניהו להביא למלחמה אזורית.

ההימור של נתניהו והניסיון של הדרג הצבאי לטהר את עצמם מהמחדל של ה־7 באוקטובר, עלולים להוביל את ישראל לעוד צעד ענק לקראת הסתבכות אסטרטגית שלא ידעה כמותה מאז הקמתה

הגברת העוצמה של המערכה בלבנון מאפשרת לצמרת הישראלית ולנתניהו בראשה לברוח מכישלונו בהשגת המטרות שעליהן הצהיר כאשר יצאה ישראל למלחמה בעזה: מיטוט שלטון חמאס והחזרת החטופים והשבויים. כעת נתניהו משתמש ברצון להחזיר את התושבים המפונים לבתיהם ולהשיב את השקט לגבול הישראלי לבנוני כדי לתרץ את המהלכים הצבאיים שנקטה ישראל לאחרונה נגד חזבאללה, מטרה שהיה ניתן להשיג אילו היה נתניהו מוכן לסיים את המלחמה בעזה ולהציג תוכנית פוליטית מקובלת לשבירת הקיפאון המדיני. זאת במיוחד משום שחזבאללה הצהיר לא פעם שינצור את האש בשעה שתהיה הפסקת מלחמה בעזה.

ההימור של נתניהו והניסיון של הדרג הצבאי ובראשו הרמטכ"ל הרצי הלוי לטהר את עצמם מהמחדל של ה־7 באוקטובר, עלולים להוביל את ישראל לעוד צעד ענק לקראת הסתבכות אסטרטגית שלא ידעה כמותה מאז הקמתה. בניגוד לחמאס הנמצאת בעזה הנצורה מכל עבר, לחזבאללה יש עומק אסטרטגי המשתרע מביירות עד טהראן, דרך סוריה ועיראק. דבר לא יעמוד בדרכו להמשיך במלחמת התשה נגד הצבא הישראלי לתקופה בלתי־מוגבלת.

תרחיש כזה יכול להתממש אם ישראל לא תצליח להשיג את מטרותיה המוצהרות. במצב כזה ישראל עלולה להסלים את התקפותיה נגד חזבאללה ולבנון, ולא מן הנמנע שהיא תבצע תמרון קרקעי, מוגבל או עמוק, בתוך לבנון.

אף אין להוציא מכלל אפשרות שהיא תממש את איומיו של שר הביטחון להעתיק את המודל של עזה ללבנון, דבר שיביא את חזבאללה להשתמש במלוא כוחו הצבאי ולא להתחשב בעצותיה או בהנחיותיה של איראן לשמור על איפוק. למרות הקשר ההדוק בין חזבאללה לאיראן, הארגון הלבנוני אינו גרורה עיוורת של איראן. במקרה כזה קשה לנחש מה תהיה התגובה של איראן אם תראה שבן־הברית הקרוב ביותר שלה הוא בסכנה קיומית.

בהסתמך על לקחי המלחמה הנוכחית בעזה ועל מלחמות העבר בין ישראל ולבנון, ניתן להסיק שניצחון במלחמה על ידי שימוש באמצעים צבאיים בלבד אינו דבר אפשרי. ארגונים כגון חזבאללה וחמאס לא ירימו דגל לבן גם במקרה של השמדת יכולותיהם הצבאיות המאיימות.

נראה כי דבר לא יזיז את נתניהו מכסאו וממשלתו תשרוד עד לבחירות לכנסת ב־2026. הדרך המובטחת ביותר לשם היא מלחמה ארוכה ובלתי־פוסקת גם בעזה וגם בלבנון, ואולי הזירה הפלסטינית בגדה המערבית היא הבאה בתור. נתניהו מקריב את החטופים ואת השבויים בעזה, משאיר את הצבא הישראלי מדשדש ושוקע לאט לאט בחולות של עזה ומוביל את ישראל לבלתי־נודע.

בחינת היכולות הצבאיות של חזבאללה היא מתכון בדוק לכישלון
חזבאללה חזק שבעתיים מחמאס, ומסוגל להתמודד עם הצבא הישראלי אם זה יחליט לפלוש לתוך לבנון. סימולציה של חטיפת חייל ישראלי, 2023. צילום: רויטרס
Below are share buttons

קוראים יקרים
פורום החשיבה האזורית הוא ארגון ללא מטרות רווח
אנו יודעים כי גם אלה אינם ימים קלים עבורכם, וכי לא קל למצוא את הפניות התומכות בעבודתנו.

בין אם תוכלו לתמוך בנו כלכלית ובין אם פשוט להקדיש לנו את הזמן ותשומת הלב בקריאה – אנו אסירי תודה.

לקריאה ותמיכה