הקופטים הם מיעוט אתני-דתי נוצרי המתגורר בצפון אפריקה, בעיקר במצרים, אך ישנם קופטים גם בסודאן ובלוב, וגם שם הם הקהילה הגדולה ביותר בתוך האוכלוסייה הנוצרית. לפי מקורות שונים, אחוז הקופטים באוכלוסייה נע בין 5% ל־15%, אם כי לאורך שנים מתנהל ויכוח בין הקהילה הקופטית במצרים לבין שלטונות המדינה על הנתונים הרשמיים של גודל הקהילה הקופטית במצרים. בעוד המדינה מנסה להקטין את גודל הקהילה ובכך גם להמעיט בחשיבות הייצוג הפוליטי של חבריה, הקהילה נאבקת כדי להראות את גודלה ואת חוזקה האמיתיים. במאמרה של לילא ח'אלד שפורסם לאחרונה באתר דרג', היא מתחקה אחר ההיסטוריה של מפקד האוכלוסין במצרים ואחר תפקידו ביחסים בין המדינה לקהילה הקופטית.
ניסיונות לספור את הקופטים במצרים החלו עוד בתקופת שלטונו של מוחמד עלי (1849-1805), אז הייתה הערכה שמספרם הוא 155 אלף תושבים מתוך 4.5 מיליון תושבי מצרים דאז. בשנת 1907 החלה ההסדרה של ספירת האוכלוסין ונקבע כי היא תתקיים פעם בעשור. באותה שנה היו הקופטים 7% מהאוכלוסייה המצרית. ב־1937 כבר היו 8.1%, וב־ 1947, הספירה האחרונה שלפני מהפכת יולי בשנת 1952, עמד אחוז הקופטים על כ־8%. בשל מלחמת 1956, לא התקיימה ספירת אוכלוסין, והספירה הבאה – היחידה שהתקיימה במהלך שלטונו של ג'מאל עבד א־נאסר – הייתה רק ב־1966, אז ירד השיעור של חברי הקהילה ל־6.9% מסך האוכלוסייה.
בתקופת שלטונו של סאדאת היו היחסים בין השלטונות לכנסייה הקופטית מתוחים על רקע זה שהוא נתן חופש פעולה רב יותר לקבוצות אסלאמיות. מגמה זו הובילה לאירועי אלימות חמורים נגד קופטים כדוגמת האירועים שהתרחשו ב־1981. הסתת השלטונות המצריים כנגד הקופטים גרמה לכך שכל אירוע קטן בין מוסלמים לקופטים הפך לאירוע בעל פוטנציאל נפיץ שנמשך ימים שלמים וגרם לרציחתם של המונים. ההערכות לגבי מספר ההרוגים באירוע זה נעות בין 17 עד 81. היחסים המתוחים היו ככל הנראה גם תוצאה של התנגדות האפיפיור הקופטי שנודה Shenouda (המנהיג העליון של הקופטים במצרים) להסכם השלום בין מצרים לישראל. שנודה גורש ממצרים בעקבות התנגדותו הנחרצת להסכם השלום, מה שגרם לשבר עמוק ביחסים בין שלטון סאדאת לאוכלוסייה הקופטית, שהשלכותיו מורגשות עד היום. בזמן שלטונו של סאדאת התרחש מפקד אוכלוסין אחד שעד היום הוא שנוי במחלוקת מאחר שתוצאותיו הראו שאחוז הקופטים עומד על 6.2% מכלל האוכלוסייה – המספר הנמוך ביותר מאז החלו המפקדים. המפקד האחרון שבו נספרו הקופטים התרחש בתקופת שלטונו של מובארק, אז היה שיעורם באוכלוסייה 5.9%.
בריאיון משנת 2010, הודיע האפיפיור שנודה השלישי כי מספר הקופטים אינו פחות מ־12 מיליון תושבים, אולם סייג ואמר כי הספירה שמוסדות הכנסייה עורכים אינה מדויקת. למרות זאת, עצם ההכרזה התפרשה כדרישה פוליטית להתייחס לקהילה בהתאם לגודלה האמיתי
מצד שני, גם הכנסייה הקופטית עורכת מדי שנה מפקד משל עצמה לחברי הקהילה. בריאיון לעיתונות משנת 2010, הודיע האפיפיור שנודה השלישי כי מספר הקופטים אינו פחות מ־12 מיליון תושבים, אולם סייג ואמר כי הספירה שמוסדות הכנסייה עורכים אינה מדויקת והיא בגדר הערכה בלבד. למרות זאת, עצם ההכרזה של הקהילה על הספירה הפנימית שהיא עורכת התפרשה כדרישה פוליטית להתייחס לקהילה בהתאם לגודלה האמיתי. באוקטובר 2013 הגיש ארגון הקופטים ההולנדים בקשה לנשיא המצרי הזמני עדלי מנסור להכריז על מספרם הרשמי של הקופטים במדינה והדגיש כי אחוזם באוכלוסייה אינו פחות מ־20%. הארגון טען כי הוא ערך סקר בכנסיות וכי הוא מעריך שמספר הקופטים הגיע לכמעט 17 מיליון. המספר שהכנסייה הקופטית חוזרת עליו ומזכירה אותו שוב ושוב הוא בין 18-15 מיליון.
כמאל זאכר, אינטלקטואל קופטי, מסביר כי עצם הצורך בספירה של אוכלוסיית הקופטים במצרים מעיד על משבר ביחסים בינם לבין המדינה. הוא מסביר כי בחברות מתפקדות, האזרחות היא מה שמעניק לאזרחים את זכויותיהם ולא דתם או גודל קהילתם. כך, בחברה מלאה קונפליקטים כמו החברה המצרית, עצם החשיפה של מספר האזרחים מקבוצה מסוימת מעיד על מצוקה, ועצם הסתרתו גם הוא מעיד על מצוקה. המדינה מצידה אינה מכריזה על גודל הקהילה, אבל גם לו הייתה מכריזה על מספר כלשהו, הקופטים ככל הנראה לא היו מרוצים והיו ממשיכים לטעון כי המדינה מקטינה את מספרם כדי להימנע ממתן זכויות ומייצוג שלהם בממשל. מצד שני, המדינה טוענת שהקופטים מגדילים בכוונה את מספרם כדי למצוא צידוק לדרישותיהם לייצוג ולזכויות.
כל עוד המדינה מעלימה עין מהמיעוט הקופטי ואינה מצהירה על גודלו, היא תמשיך להתעלם מהצורך שלו בייצוג. במצרים לא היה שר פנים או שר ביטחון נוצרי מאז שנות החמישים והמתח בין מוסלמים ונוצרים אינו נרגע. בפגישה שהתרחשה במאי השנה בין האפיפיור תיאודורוס השני לבין עיתונאים לענייני הקופטים בעיתונות המצרית, הכריז האפיפיור כי מספר הקופטים במצרים כיום הוא 15 מיליון ועוד שני מיליון נוספים חיים מחוץ למצרים. הצהרה זו מתרחשת שנה לפני הבחירות הנשיאותיות במצרים, מה שמעלה את החשד כי האפיפיור מנסה לרמוז על יכולת ההשפעה שלו על אחוז המצביעים. נראה כי המתח הזה בין המיעוט הקופטי לממשלה ולמוסדות השלטון המצריים שבהם מוסלמים שולטים, ימשיך להתקיים בעתיד הקרוב.
