באוקטובר 2019, אזרחי עיראק יצאו למחות ברחובות. מחאתם, שכוונה תחילה נגד תנאי המחיה הירודים ונגד השחיתות הפושה, עברה עד מהרה לתבוע את החלפת השלטון במדינה וכן התנערות מלאה מהשפעתה של איראן. בין המוחים בלטו אנשי הזרם הסדרי, תנועה חברתית-פוליטית-דתית שמנהיגה ומייסדה הוא איש הדת השיעי סייד מוקתדא א־סדר. ניתן היה לצפות שא־סדר ינהיג בגופו את המחאות, כפי שקרה במחאות קודמות; אלא שעם תחילת המחאות, נסע א־סדר לעיר קום שבאיראן, ללא צפי לחזרה. מה פשר היעלמותו של מוקתדא א־סדר? מה היא עשויה ללמד על עמדתו לגבי המחאות? אלה השאלות העומדת ביסודו של מאמר שפרסם סאדק א־טאא'י, עיתונאי עיראקי, ביומון אל־קודס אל־ערבי היוצא לאור בלונדון.
שאלת אי־נוכחותו של א־סדר בעיראק מתחדדת לאור התפקיד שנוטלת תנועתו במחאה. מלבד נוכחותם המשמעותית של אנשי התנועה ברחובות כמוחים, חשיבות נודעה גם לאנשי ה"כובעים הכחולים" – אנשי התנועה שנטלו לעצמם תפקיד של סדרנים בהפגנות. הם מצהירים שמטרתם להגן על המפגינים מהאלימות ומהדיכוי שמפעילים כוחות הביטחון. הגם שאינם נושאים נשק, נפוצו שמועות שבמקרה של סכנה לביטחון המפגינים, ייגשו אנשי הכובעים הכחולים אל אחד הבניינים הסמוכים, שם מאופסנים נשקיהם, ולצד המיליציה של הזרם הסדרי – "פלוגות השלום", יילחמו להגנת המפגינים. עמדת התנועה לגבי המחאות קשורה קשר הדוק גם לכך שהן מכוונות נגד הנוכחות האיראנית בעיראק, וגם לאג'נדה האנטי־איראנית שבמידה רבה מאפיינת את הזרם הסדרי. סיסמת המחאות "איראן החוצה, בגדד חופשייה!" היא סיסמה שמקורה בזרם הסדרי. איבה שררה בין אביו של מוקתדא א־סדר – מוחמד צאדק א־סדר, לבין המשטר באיראן כבר בשנות התשעים על רקע מחלוקת תיאולוגית.
מדוע אם כן מוקתדא א־סדר אינו מוביל את המחאות נגד איראן, אלא דווקא שוהה בה? הנימוק שנתן א־סדר לנסיעתו מחדד את התמיהה אף יותר: הוא הצהיר שנסע כדי להשלים את לימודיו האסלאמיים במכללות הדתיות של העיר קום באיראן. עיתוי הנסיעה, דווקא עם פרוץ המחאות, מעורר תמיהה. כמותו גם בחירתו של א־סדר ללמוד דווקא באיראן ולא בעיר א־נג'ף, עיר מגוריו, שמאכלסת מכללות דתיות ואנשי דת מהמובילים בעולם השיעי.
הסבר אחר, שמקורו בשמועות, גורס כי א־סדר הגיע לאיראן לטובת טיפול באירוע רפואי חמור שעבר. לפי השמועות הללו, הוא מטופל בבית חולים בעיר קום, וזו גם הסיבה שגיסו מונה בחודשים האחרונים לשגריר עיראק בלונדון: כדי להסדיר את הבאתו לטיפול רפואי בבריטניה. חשבון פייסבוק של מקורב לא־סדר אף רמז לכך שפעילות מכוונת של איראן הביאה לפגיעה בבריאותו של א־סדר. במקביל לכך, נטען כי א־סדר נחטף על ידי איראן בפעולה שיזם קאסם סולימאני, מי שהיה מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראנית עד שארצות הברית התנקשה בחייו. לפי תיאוריה זו, א־סדר יוחזק באיראן עד שהמחאות תשככנה.
אירוע שהופך את היעדרותו של א־סדר לסתומה אף יותר הוא הודעתו על סגירת מוסדות הזרם הסדרי. באמצע דצמבר, פורסמה מטעמו של א־סדר הודעה שלפיה מרבית מוסדות התנועה ייסגרו למשך שנה. הצהרה זו מזכירה הודעות דומות שפרסם א־סדר במרוצת השנים, כשבכל אחת מהן התנער מהמפלגות שאמורות היו לייצג את תנועתו, ולאחר מכן שב לפוליטיקה בראשות מפלגות ומוסדות אחרים. האם האיראנים הם שהורו על סגירת מוסדות הזרם הסדרי במטרה לוודא שכל כוחה של התנועה נתון בידיהם, ושאף גוף אחר שמזוהה עם התנועה לא יכול לפעול באופן עצמאי בעיראק? שמא ההפך הוא הנכון, וסגירת מוסדות התנועה היא דרכו של א־סדר להתנער מהחלק שהוא נוטל בפוליטיקה העיראקית, המאוסה על המוחים והנתונה להשפעה איראנית ברורה כל כך?
בין אם יד איראן בדבר או שמדובר במהלך מכוון של א־סדר, א־טאא'י סבור שהיעדרו של האחרון מהמחאות בעיראק שינה את נתיב תנועתן באופן מהותי. במחאות קודמות, נוכחותו הפיזית של א־סדר בכיכרות וברחובות ליבתה באופן ניכר את נפח ההפגנות. לו היה המצב דומה במחאה הנוכחית, היו עשויים להתרחש עימותים פנים־שיעיים עקובים מדם. לפי תרחיש כזה, פעילי המיליציות המזוהות עם איראן היו עשויים לנסות לפזר את המפגינים באש חיה, והמיליציה של הזרם הסדרי הייתה נחלצת להגנתם ומשיבה אש על היורים באופן שהיה עשוי להצית מלחמת אזרחים. אירוע מעין זה התרחש באזור כיכר אל־ח'לאני שבבגדאד בתחילת דצמבר, אולם הוא הסתיים בהרוגים ספורים בלבד. עד היום, ערפל שורה על האופן שבו נפתר האירוע לפני שהספיק להצית עימותים חריפים יותר.
א־טאא'י חותם את מאמרו בשאלה הנוגעת לעמדתו העתידית של הזרם הסדרי במחאות: "האם הזרם יגבש בימים הקרובים עמדה ברורה של התרחקות מאיראן, וייטה אל המפגינים המתקוממים ברחובות המזוהים עימו? או שמא ימשיכו הפוליטיקאים של הזרם בתכסיס הישן שלהם – עם רגל אחת בממשלה ואחרת בכיכרות המחאה?" אין ספק שהתשובה על שאלה זו מקבלת משנה מורכבות וחשיבות לאור אירועים עכשוויים שבעת כתיבת המאמר טרם התרחשו. ב־3 בינואר 2019, התנקשה ארצות הברית בחיי שניים מהסוכנים העיקריים של ההשפעה האיראנית בעיראק: מפקד כוח קודס קאסם סולימאני וסגן מפקד כוחות הגיוס העממי העיראקיים אבו מהדי אל־מוהנדס. בתגובה, הודיע מוקתדא א־סדר על חידוש פעילותה של המיליציה האנטי־אמריקנית שבעבר עמד בראשה "צבא המהדי". השבועות והחודשים הקרובים ילמדו אם האירועים הללו מבשרים את כינונה של חזית איראנית-עיראקית נגד אמריקה, או שמא יהיה בהם דווקא כדי להקטין את ההשפעה האיראנית על עיראק בכלל ועל תנועתו של א־סדר בפרט.
