טורקיה היא אחת משלושים המדינות החברות בברית נאט"ו, שאליה היא הצטרפה בשנת 1952, כשלוש שנים לאחר היווסדה של ברית זו. הצטרפותה לנאט"ו באותן שנים עלתה בקנה אחד עם מדיניות החוץ של טורקיה באותן שנים שבהן שלטו בטורקיה בני האליטה הישנה, מצדדי התורה הכמאליסטית החילונית והמתמערבת של מייסד הרפובליקה הטורקית מוסטפא כמאל אתאטורק.
אולם זה כשני עשורים מאז עלו לשלטון ארדואן ומפלגתו האסלאמיסטית – מפלגת הצדק והפיתוח, וביתר שאת במהלך העשור החולף, טורקיה הולכת ומתרחקת מהמערב ומבני בריתה בנאט"ו ברמה האידיאולוגית וברמה הפוליטית, וארדואן גם לא אחת מתעמת בגלוי עם ראשי מדינות אירופה, ואינו מהסס לקרוא עליהם תיגר. בשנים האחרונות אף הייתה טורקיה קרובה לא פעם לעימות צבאי עם יוון – החברה גם היא בברית נאט"ו – בשל המדיניות האגרסיבית הטורקית בים התיכון ובשל אי־הסכמות סביב גבולות המים הטריטוריאליים של שתי המדינות.
לאור התרחקותה ההולכת וגדלה של טורקיה ממדינות המערב והסכסוכים והמתיחויות שמתגלעים ביניהן לבינה בשנים האחרונות, גוברות בשנים האחרונות ההערכות בוושינגטון ובבריסל (שבה ממוקם המטה המרכזי של נאט"ו) שטורקיה אכן עשויה לפרוש מהברית בשנים הקרובות.
נושא זה עומד במרכזו של ניתוח שפורסם לאחרונה באל־ג'זירה, פרי עטו של מוחמד אל־מנשאווי, חוקר המומחה לארצות הברית שעבד במכוני מחקר בוושינגטון ופובליציסט ערבי שמרבה לכתוב בכלי תקשורת ובכתבי עת אמריקאיים. אל־מנשאווי סוקר בטורו את המחלוקות העיקריות שהתגלעו בין טורקיה לבעלות בריתה בנאט"ו, וטוען כי הן מבשרות בעיניו את עזיבתה האפשרית את הברית.
ראשית, אל־מנשאווי עומד על חשיבותה האסטרטגית של טורקיה בעבור ארה"ב, ומסביר שהצבא הטורקי הוא השני בגודלו בברית נאט"ו (לאחר צבא ארה"ב), וכי לכל אורך שנות המלחמה הקרה, הייתה טורקיה מבעלות הברית המשמעותיות ביותר של ארה"ב במזרח התיכון. מחקר עיתי שנערך לאחרונה עבור הקונגרס האמריקאי, הוא מציין, מצביע על החשיבות הרבה שיש לנוכחות הצבאית האמריקאית על אדמת טורקיה, במיוחד בבסיס אנג'ירליק השוכן בדרום המדינה, שבו מוצבים באורח קבע כ־2,500 חיילים אמריקאים זה שנים, ושיש בו משום נקודה מרכזית ומשמעותית לפעילותה הצבאית של ארה"ב בכל רחבי המזרח התיכון.
נשיא צרפת עמנואל מקרון ביטא היעדר מחויבות מצד מדינתו לבעלת בריתו הטורקית בריאיון שבו אמר: "אם צבא סוריה או בעלי בריתו יפתחו במתקפה כנגד טורקיה, האם אנחנו נתערב כדי להגן עליה?"
כמו כן, לטורקיה חשיבות רבה גם עבור בעלות בריתה במערב מעצם מיקומה הגיאוגרפי. אם טורקיה תפרוש מהברית, מסביר אל־מנשאווי, לא יהיה מי שיבלום את ההשפעה הרוסית ההולכת וגוברת במזרח התיכון, וטורקיה תחדל לשמש חיץ ומדינת גשר בין אירופה למזרח התיכון.
אל־מנשאווי מפרט כמה מהצעדים שהעידו על חוסר האמון השורר בין אירופה וארה"ב לבעלת בריתן הטורקית בשנים האחרונות ושגרמו להחרפתו. הוא מציין למשל כי ארה"ב וטורקיה נקטו כל אחת בנפרד מדיניות עצמאית משלה במעורבותן במלחמה בסוריה במהלך העשור החולף מבלי שהן התייעצו עם בעלות בריתן בנאט"ו, מה שהעיד על מחויבותן הרופפת לברית זו. מאידך, גם נשיא צרפת עמנואל מקרון ביטא היעדר מחויבות מצד מדינתו לבעלת בריתו הטורקית בריאיון שנתן לאקונומיסט שבו הוא אמר: "אם צבא סוריה או בעלי בריתו הצבאיים יפתחו במתקפה צבאית כנגד טורקיה, האם אנחנו נתערב כדי להגן עליה?!" אל־מנשאווי מוסיף כי לפי דוחות אמריקאיים, ארדואן שקל לפרוש מברית נאט"ו בקיץ 2016 בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל נגדו, שכן הוא הרגיש שוושינגטון לא רק שלא פעלה נגד ניסיון זה, אלא אף נוצר אצלו הרושם שהיא שמחה על כך שהוא קרה.
נוסף על כך, בשלוש השנים האחרונות היחסים בין ארה"ב לטורקיה המשיכו להידרדר בעקבות המשבר סביב תוכנית ה־F-35. משבר זה החל בעקבות הידוק הקשרים הצבאיים בין טורקיה לרוסיה, שממנה רכשו הטורקים מערכות הגנה אווירית מתקדמות מדגם S-400 למרות לחצים ואיומים בסנקציות מצד הקונגרס האמריקאי ומצד נאט"ו.
אם הטורקים יעברו להשתמש במטוסים מתקדמים מייצור רוסי, מעריך אל־מנשאווי, עסקה זו עלולה לסמן את הקץ לחברותה של טורקיה בברית נאט"ו
תגובת הפנטגון למהלך זה של טורקיה לא איחרה להגיע: ארה"ב החליטה לסלק את טורקיה מתוכנית ה־F-35, ושילחה בחזרה לארצם את הטייסים ואת צוותי הקרקע הטורקים שבאו להתאמן על מטוסים אלה בארה"ב (שכן טורקיה הייתה אמורה לקבל 100 מטוסים מדגם זה).
טורקיה, מצידה, בחרה להגיב בחתימה עם הרוסים על עסקה נוספת להספקת מערכות הגנה אווירית מתקדמות, מה שהחריף אף יותר את מערך היחסים בינה לבין ארה"ב. אל־מנשאווי מוסיף כי אם אנקרה וושינגטון לא יגיעו ביניהן להסכם סביב נושא המטוסים בזמן הקרוב, טורקיה תשקול לרכוש את מטוסי הקרב הרוסיים החדישים מדגם סוח'וי 35 במקום את מטוסי ה־F-35, כפי שהצהירה בעבר. צעד זה איננו אופטימאלי עבור חיל האוויר הטורקי, שמורגל בדוקטרינה צבאית ובטכנולוגיה מערבית, ואם הטורקים יעברו להשתמש במטוסים מתקדמים מייצור רוסי, מעריך אל־מנשאווי, עסקה זו עלולה לסמן את הקץ לחברותה של טורקיה בברית נאט"ו.
לכך מצטרפים המתחים בין מדינות המערב לטורקיה סביב סוגיות של פגיעה בזכויות אדם שבהן מואשמת טורקיה על ידי בעלות בריתה בנאט"ו. רק לאחרונה ממש, איים ארדואן לגרש ממדינתו את השגרירים של עשר מדינות (שתשע מהן חברות בברית נאט"ו) בעקבות הצהרה משותפת שהן פרסמו שקראה לשחרורו של פעיל זכויות האדם והפילנתרופ הטורקי אוסמאן קבאלה, שכלוא כבר שלוש שנים בכלא הטורקי אף על פי שטרם הורשע בבית משפט.
נראה על פניו, מסכם אל־מנשאווי, שבחלוף שלושים שנה מסיום המלחמה הקרה, ובשל המתחים המחריפים בין טורקיה לבעלות בריתה המערביות והצעדים שהיא נוקטת במישור הביטחוני והצבאי, טורקיה שוקלת ברצינות לנטוש, לאחר קרוב ל־70 שנה, את ברית נאט"ו, שנחשבת לאחת הבריתות הצבאיות החשובות בהיסטוריה המודרנית.
