בעוד ברוב שנות קיומה של מדינת ישראל התחלקו קולות הערבים אזרחי ישראל בין כמה מפלגות קטנות שהשפעתן הייתה מוגבלת (פרט למקרים בודדים כמו התמיכה מבחוץ בממשלת רבין בשנות התשעים), בבחירות 2015 התחולל מהפך עם איחודן של רע"ם, תע"ל, חד"ש ובל"ד והקמת "הרשימה המשותפת". מאז עברה הרשימה המשותפת כמה גלגולים, התאחדה והתפרקה כמה פעמים, כאשר בשיאה – בבחירות ספטמבר 2019 – הגיעה ל־15 מנדטים.
הרשימה החלה להתפרק כאשר רע"ם בהנהגת מנסור עבאס פרשה במטרה להיות לשון המאזניים הפוליטית ונכנסה לממשלת השינוי, והגולל נסתם עליה סופית כאשר בבחירות 2022 התמודדה מפלגת בל"ד בנפרד מחד"ש-תע"ל ולא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. מאז, וביתר שאת מאז ה־7 באוקטובר ותחילת המלחמה בעזה, עלו מספר פעמים קריאות והצעות לאיחוד מחודש של הרשימה המשותפת בהרכבה המלא או לפחות של השילוש חד"ש-תע"ל-בל"ד.
ההצעות האלו, אמינותן והאפשרות ליישמן במציאות נבחנות בנייר עמדה שפורסם בחודש ספטמבר 2024 מטעם מרכז המחקר מדה אל־כרמל בידי בכר זועבי, עורך אתר בוקרא וכותב בשיחה מקומית, ועם יו"ר בל"ד לשעבר מטאנס שחאדה, מנהל את מחלקת מחקרי ישראל במרכז.
הרשימה הגדילה את הייצוג הערבי בכנסת מ־11 ל־13 מנדטים, הקפיצה את אחוז ההצבעה בקרב האוכלוסייה הערבית, והציגה מודל של הנהגה ערבית מאוחדת
הכוח שבאיחוד
הכותבים תופסים את הרשימה המשותפת, לפחות בגלגולה המקורי, כהצלחה פוליטית גדולה. הרשימה הגדילה את הייצוג הערבי בכנסת מ־11 ל־13 מנדטים, הקפיצה את אחוז ההצבעה בקרב האוכלוסייה הערבית, והציגה מודל של הנהגה ערבית מאוחדת שמייצגת את מרבית החברה הערבית בתוך הקו הירוק אל מול הפיצול המאפיין את הפוליטיקה הפלסטינית בגדה, בעזה ובחו"ל.
עם זאת, ההצלחה הייתה מוגבלת וקצרת ימים. מוגבלת, כיוון שהרשימה לא הצליחה ליצור תוכנית פוליטית מהותית משותפת לכל המפלגות המרכיבות אותה שתקדם אלטרנטיבה למודל הציוני ותממש את השאיפות הפוליטיות של הציבור הערבי במלואן. במקום זאת, התמקדה הרשימה במכנה המשותף הנמוך ביותר של כל מרכיביה – מאבק בימין הפשיסטי וניסיון להפילו מהשלטון, הדגשת החשיבות של האחדות בציבור הערבי וניסיון להגדיל את ייצוגו בכנסת.
בשל כך, ועקב מחלוקות פנימיות רבות, התפרקה סופית הרשימה למרכיביה בבחירות האחרונות.
ועם זאת, בחודשים האחרונים הופיעו קריאות מחודשות להקמת הרשימה המשותפת עקב הערכות שלפיהן ממשלת הימין עשויה להתפרק בצל המלחמה בעזה, התרחבותה המסתמנת של המלחמה לגדה המערבית וללבנון והמשבר המעמיק של הפשיעה בחברה הערבית, שגבתה את חייהם של מעל 170 איש מאז תחילת 2024. מי שהוביל קריאות אלה הוא בעיקר מנסור עבאס, יו"ר רע"ם, ובמידה מסוימת גם חלק מחברי ועדת אל־ופאק שסייעה להקים את הרשימה המשותפת המקורית.
אלה קראו לאיחוד לפחות כבלוק טכני של המפלגות לקראת הבחירות כדי להבטיח שכל הרשימות יעברו את אחוז החסימה וכדי למנוע מהקול הערבי להתבזבז. לאורך המסמך, זועבי ושחאדה מאפיינים את האינטרסים של הגורמים הפוליטיים המובילים בנוף הערבי, וטוענים למשל כי הסיבה המרכזית להצעה של חברי אל־ופאק לאיחוד הרשימה המשותפת היא ניסיון להחיות את הרלוונטיות שלהם עצמם.
בכר וזועבי קובעים שאל־ופאק איבדה הרבה מכוחה ומאמינותה בעקבות שלוש ההתפרקויות של הרשימה המשותפת, ושהיא נראית כיום כעוד גוף פוליטי ערבי שכשל במשימתו להביא לשינוי.
יחס השחקנים הפוליטיים הערביים לקריאה לחידוש הרשימה המשותפת
מבין המפלגות השונות שהרכיבו בעבר את הרשימה המשותפת, חד"ש בולטת בהתנגדות החריפה לאפשרות של איחוד מחודש כבלוק טכני. הדבר התבטא בצורה הבולטת ביותר בהודעה מפורטת של מזכ"ל המפלגה אמג'ד שביטה, הטוען כי רשימה טכנית שתתפצל למרכיביה אחרי הבחירות היא "דבר רחוק מהמציאות שלא יכול לקרות" ותוהה איך בכלל קמפיין של רשימה כזו יכול להיראות, ואילו עמדות הוא בכלל יכול להציג.
"עכשיו במיוחד, לאור הנסיבות ולאור המלחמה הנוראה בעזה, האנשים רוצים ייצוג פרלמנטרי שידבר בעדם, יביע את עמדותיהם הלאומיות, וגם ידרוש את זכויותיהם האזרחיות"
הודעה של חד"ש-מק"י הביעה ביקורת חריפה אף יותר על מנסור עבאס באופן אישי: "גישת רע"מ בראשות עבאס, שהגיעה עד כדי האשמת החברה הערבית בהחמרת האלימות והפשיעה והתכחשות לפשעי הכיבוש בעזה, אינה תואמת בשום אופן את הגישה שאליה שואף הציבור שלנו… השינוי בעמדת רע"מ כלפי 'המשותפת' לא נוצר בחלל ריק ולא מפתיע אותנו. הוא תוצאה של הכישלון שנחלה גישתם, בעיקר אחרי שסיעות האופוזיציה הודיעו שאין בכוונתם לשתף איתם (עם רע"מ) פעולה בעתיד".
חד"ש הבהירה, הן בהודעתה והן בהצהרותיו של המזכ"ל שביטה, שהיא מתנגדת לאפשרות של בלוק טכני עם רע"ם. אך מה לגבי איחוד שאינו רק לתקופת הבחירות, שיתבסס על תוכנית משותפת ועל עקרונות מוסכמים, ושיצליח בדיוק בנקודה שבה כשלה הרשימה המשותפת הראשונה?
נראה שחד"ש פתוחה יותר לאפשרות כזו, אך היא בהחלט רחוקה מהמציאות כיום. לדברי שביטה, "אנו קוראים לרשימה רחבה ביותר, שתייצג את כל החברה שלנו, אבל כזו המבוססת על תוכנית פוליטית ברורה. עכשיו במיוחד, לאור הנסיבות ולאור המלחמה הנוראה בעזה, האנשים רוצים ייצוג פרלמנטרי שידבר בעדם, יביע את עמדותיהם הלאומיות, וגם ידרוש את זכויותיהם האזרחיות".
המחלוקות העקרוניות בין רע"ם לחד"ש, בעיקר סביב סוגיית התמיכה בממשלה והכניסה לקואליציה עם מפלגות ציוניות, הופכות אפשרות זו לבלתי־סבירה. עם זאת, גם חד"ש, לטענת הכותבים, אינה נקייה מפוליטיקה אישית, והם קובעים כי המפלגה מנצלת את ההזדמנות כדי לסגור חשבונות פוליטיים עם רע"ם על ידי הטחת האשמות אישיות בעבאס על כישלונותיו.
ועם זאת, בשנתיים שעברו מאז בחירות 2022 נשמעו גם קולות אחרים. בריאיון מדצמבר 2022, טען פעיל חד"ש ומנכ"ל יוזמות אברהם ת'אבת אבו ראס כי בעוד רע"ם הדגישה בקמפיין הבחירות את רעיון "השיטה החדשה" (כשם הספר שפורש את משנתה של המפלגה, וגם רומז להיותה "לשון מאזניים" פוליטית) ובל"ד הבהירה את תמיכתה במדינת כל אזרחיה, דווקא חד"ש דיברה על "דרך ברורה" – אך לא היה מובן מהי הדרך הזו.
אבו ראס מבקר את חד"ש על כך ששכחה לטענתו את היותה מפלגה ערבית-יהודית ומזהיר מכך שהיא איבדה לרע"ם (דווקא לאחר ש"הניסוי" של רע"ם כשל כביכול) את הבכורה כמפלגה הגדולה ביותר במגזר הערבי. פרט לכך, ברע"ם הגיבו בתקיפות להודעת חד"ש ה"מתנשאת", הזכירו את מעמדה של רע"ם כמפלגה הגדולה במגזר הערבי וטענו שהשאלה אם הם כמפלגת רע"ם בכלל מעוניינים לשתף פעולה עם הקומוניסטים של מק"י עודנה פתוחה.
מבט מעמיק על בל"ד
מבין ארבעת רכיביה של המשותפת לשעבר, זועבי ושחאדה מקצים לבל"ד את הניתוח המעמיק ביותר. ניתן לראות כי כיוון ששחאדה היה יו"ר בל"ד והתנסה בהובלתה הן ברשימה אחת עם רע"ם, הן כמפלגה בודדת והן כחלק מהרשימה המשותפת, הוא מסוגל להביא תובנות עומק חשובות מתוך הדיון הפנימי במפלגה.
לפי גישה בולטת בתוך בל"ד שזועבי ושחאדה מביאים, תוצאות הבחירות ב־2022 – 138 אלף מצביעים נתנו את קולם למפלגה, והיא כמעט עברה את אחוז החסימה (מה שהיה עשוי לשנות משמעותית את מפת המנדטים הגושית) – הן הישג בלתי־מבוטל.
לדעת התומכים בגישה זו, לא זו בלבד שהמפלגה הצליחה להגיע להישג זה אחרי שנים של ריצה כחלק מהרשימה המשותפת או יחד עם רע"ם, אלא שהוא בפועל הופך אותה לכוח השני בגודלו אחרי רע"ם במפה הפוליטית הערבית בישראל. זאת מכיוון שאומנם חד"ש-תע"ל הצליחה להשיג כמה עשרות אלפי קולות יותר מבל"ד, אך מדובר באיחוד של שתי מפלגות שכל אחת מהן בנפרד זכתה לפחות קולות בקלפי.
עקב כך, המחזיקים בגישה הזו טוענים, בל"ד אינה צריכה להסתפק במקומות נמוכים ברשימה משותפת פוטנציאלית כאשר ביכולתה להשיג כמות מנדטים רבה יותר לבדה ובוודאי אם תצרף לרשימתה דמויות בולטות ומוכרות. כמו כן, ניתן לומר שבדומה לחד"ש, גם בבל"ד נטען שהדבר החשוב באיחוד מפלגות הוא הסכמה עקרונית ומעשית על תוכנית פוליטית משותפת, ולא בהכרח חלוקת המושבים.
ועם זאת, גם בבל"ד אין תמימות דעים בעניין. חלק מחברי המפלגה מזהירים כי בל"ד זכתה לכמות הקולות הגבוהה ב־2022 גם מתוך הזדהות עם המפלגה לאחר שלמעשה רומתה וננטשה ברגע האחרון לפני הבחירות על ידי חד"ש-תע"ל, שרצו בנפרד.
לגישתו של אבו שחאדה יש יתרון בריצה של שלוש מפלגות נפרדות שנמצאות בתחרות בריאה זו עם זו, שיכולה להעלות את אחוז ההצבעה
כמו כן, פעילים רבים של המפלגה, שלא בהכרח היו משתתפים בקמפיין למען המשותפת, השקיעו זמן ומרץ רבים יותר למען בל"ד כשזו רצה בנפרד. אך כל אלו הם גורמים חד־פעמיים שסביר שהשפעתם לא תשוחזר בבחירות הבאות. בשל כך, אותם גורמים טוענים, על בל"ד להיות פתוחה יותר לריצה המשותפת עם מפלגות אחרות בבחירות הבאות ואף לאיחוד מחודש של הרשימה המשותפת שתכיל את כל ארבע המפלגות.
עמדה רשמית לבל"ד בנושא אינה קיימת. הדבר הקרוב ביותר לכך הוא התבטאות של היו"ר סאמי אבו שחאדה, שזועבי ושחאדה מצטטים במאמר. אבו שחאדה הצהיר כי ההצעה של מנסור עבאס להקמה מחדש של המשותפת אינה יותר מכלי להשגת תשומת לב תקשורתית ורווח פוליטי שיגיע משיח "האחדות" (בדומה להתנהלות של חלק מראשי המפלגות במגזר היהודי). פרט לכך, אבו שחאדה מאשים את עבאס בכך שקריאותיו להחזרת הרשימה המשותפת נעשו כדי לאיים על נתניהו או על שותפיו הקודמים של עבאס, חברי ממשלת השינוי.
אבו שחאדה, בדומה לאנשי חד"ש, שלל לחלוטין את האפשרות של בלוק טכני שיתפצל לאחר הבחירות, וטען כי "לא ניתן לרוקן את העשייה הפוליטית מתוכן… גוש טכני עם רע"מ אינו אפשרי. לא נוכל להיות חלק בכל ברית שאינה מבוססת על תוכנית פוליטית ברורה וכנה." נוסף על כך, לגישתו של אבו שחאדה יש יתרון בריצה של שלוש מפלגות נפרדות שנמצאות בתחרות בריאה זו עם זו, שיכולה להעלות את אחוז ההצבעה. אך עם זאת, אבו שחאדה אינו פוסל את האפשרות של חזרה לברית עם חד"ש ועם תע"ל, אך נראה מהסיבות לעיל שרעיון כזה עדיין רחוק מלצאת לפועל.
ובתע"ל? אומנם דווח על מפגש לא־רשמי "ברוח חיובית" בין היו"ר אחמד טיבי למנסור עבאס במסדרונות הכנסת עם אנשיהם, אך מעבר לכך ולתגובה קצרה שבה דווח דווקא על מפגש בין ראשי תע"ל וחד"ש, לא עלו שום סימנים לעמדתה של תע"ל לגבי איחוד מחודש של הרשימה המשותפת.
תרגיל פוליטי או ניסיון לאיחוד אמיתי?
זועבי ושחאדה קובעים כי נראה ששינויי העומק שעברה החברה היהודית כתוצאה מה־7 באוקטובר ומהמלחמה בעזה, הסירוב מצד ראשי המפלגות הציוניות באופוזיציה (ליברמן ולפיד לדוגמה) להסתמך או אף לשבת עם רע"ם בממשלה וגם השינויים שגרמה המלחמה בחברה הערבית השפיעו על גישושיו של עבאס לכיוון חזרה לרשימה המשותפת, ולא ניתן לשלול כי מדובר גם בתרגיל של עבאס שמטרתו לצאת "המבוגר האחראי" ששואף לאחדות.
הקרע בין עבאס לשאר המפלגות הערביות עודנו עמוק וכואב, וגם הפערים בין הציבורים התומכים במפלגות השונות אינם ניתנים כרגע לגישור
החשד של הכותבים נובע מההיסטוריה של שיתופי הפעולה בין רע"ם לליכוד על חשבון המשותפת, ו"ניסיונותיה להתמקד בנושאים שנויים במחלוקת בציבור הערבי ולא במאחד" גורמים לחיזוק חשדות אלו.
כמו כן, הכותבים מזכירים כי ההצעות של עבאס הגיעו ימים ספורים לאחר שתקף את שאר המפלגות על כך שהפילו את ממשלת השינוי, ובכך העלו לשלטון את ממשלת הימין הקיצוני הנוכחית, שגרמה לעלייה חדה במספר ההרוגים בחברה הערבית. ברור כי הקרע בין עבאס לשאר המפלגות הערביות עודנו עמוק וכואב, וגם הפערים בין הציבורים התומכים במפלגות השונות אינם ניתנים כרגע לגישור. לפיכך, קשה להאמין שעבאס, שהדברים האלו ברורים גם לו, באמת מאמין באפשרות של החזרת הרשימה המשותפת.
רשימה משולשת?
הכותבים מסייגים את טענתם על הסבירות הנמוכה להקמתה של רשימה משותפת חדשה, בכך שהאפשרות של איחוד מחודש בין חד"ש-תע"ל לבל"ד קרובה יותר למציאות. אומנם עד עתה לא דובר בו רשמית, אך רעיון "האיחוד המשולש" לא נפסל על ידי בל"ד וגם אם היא לא ממש הביעה בו עניין, היו"ר סאמי אבו שחאדה לא שלל אותו על הסף, אלא החליט להותיר את ההחלטה עליו ללשכה המדינית החדשה של המפלגה. עם זאת, באיחוד כזה יהיו הדרישות של בל"ד גבוהות מבעבר לאחר "ההישג" בבחירות, הן מבחינה עקרונית והן בחלוקת המושבים.
גם בחד"ש ובתע"ל הביעו תמיכה כלשהי בפתרון המחלוקות בין המפלגות בהקדם, והמזכ"ל שביטה טען כי "ניתן לפתור את המחלוקות שנוצרו בין המפלגות בבחירות הקודמות". לפיכך, במקרה שאכן יוקדמו הבחירות, איחוד משולש נראה כאופציה סבירה בהרבה לעומת רשימה משותפת "מלאה".
זועבי ושחאדה מסכמים בטענה ששינויי הנהגה במפלגות השונות יכולים לקרב את האיחודים, וניתן לומר שהם גם יסירו מהשולחן רבים מהמתחים האישיים. המלחמה הנוראה בעזה והתרחבותה המסתמנת בגדה המערבית ובלבנון וכן שיטות הדיכוי וההשתקה שננקטות בעוצמה מאז תחילתה כלפי פלסטינים אזרחי ישראל ומזכירות בחומרתן את ימי הממשל הצבאי, מחייבים שיתוף פעולה הדוק יותר בין המפלגות הערביות, שינוי בשיטות הפעולה הפוליטיות ויצירת תוכנית מדינית מוסכמת במידת האפשר. כל אלו, אם יקוימו, יכולים לקרב איחוד (בגרסתו המשולשת) ולקדם את הפוליטיקה הערבית המפוצלת לעבר כוח רב יותר בנוף הישראלי.
