אִלּוּ נִתְבַּקַּשְׁתִּי לְטַפֵּס עִם הַשִּׁיר עַל גַּל גָּבֹהַ
אוֹ לִכְתֹּב שִׁירָה אֲשֶׁר מִלּוֹתֶיהָ שׁוֹעֲטוֹת כְּסוּסוֹת
וְיוֹרָה חִצִּים
הָיִיתִי מְחַיֵּךְ בְּהִתְנַצְּלוּת
וְהָיִיתִי מוֹדֶה שֶׁמְשׁוֹרֵר אֲנִי וְלֹא פָּרָשׁ-לוֹחֵם
וְאֵינִי אוֹמֵר מַה שֶּׁאֵינִי יָכוֹל
כּוֹתֵב אֲנִי בְּגַפִּי,
לֹא יִחוּס לִי, לֹא מִפְלָגָה אַף לֹא מִסְדָּר
מְהַלֵּךְ אֲנִי עִם הַשִּׁירִים לְבַדִּי וְשׁוֹהֶה אִתָּם בִּרְשׁוּתָם
שָׁב אֲנִי מֵאֶצְלָם כְּמוֹ שֶׁשָּׁב אֲנִי מִבִּלּוּי עִם חֲבֵרִים
לֹא חָלָל, לֹא נָבִיא
וְלֹא גִּבּוֹר
אִלּוּ נִתְבַּקַּשְׁתִּי לִקְרֹא שִׁיר פָּנַי הָיוּ מַאְדִּימִים
הֲרֵי מְשׁוֹרֵר אֲנִי אֲשֶׁר כְּמוֹ הָאַהֲבָה חוֹשֶׂפֶת אוֹתִי הַשִּׁירָה
אָז לִבִּי יִרְעַד
וְיַעֲמֹם קוֹלִי
וְעֵינַי תַּעֲרֹגְנָה אֵלַי
כָּל הָעִנְיָן, הַשִּׁירִים מַכְאִיבִים לִי וַאֲנִי כּוֹתְבָם
אִלּוּ נִתְבַּקַּשְׁתִּי לְהַשְׁקִיעַ אֶת שִׁירִי לְדִיּוּנִים בְּהָא וּבְדָא
הָיִיתִי נוֹטֵשׁ אֶת הַשִּׂיחַ
הֲרֵי אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר מֵרָצוֹן לְנוֹכְחוּת
אוֹ לְהֵעָדְרוּת,
אֲנִי נוֹשְׂאוֹ כְּמוֹ שֶׁנּוֹשְׂאִים אַתֶּם תִּינוֹקֵיכֶם לַמִּטָּה
יִיטַב לִי כְּמוֹ שֶׁיִּיטַב לָכֶם בִּרְאוֹתְכֶם פְּנֵיהֶם בִּשְׁנָתָם
אֲנִי כּוֹתֵב כְּמוֹ עַל רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת
נִשְׁמָר אֲנִי שֶׁלֹּא יִתְעוֹרְרוּ הַפִּזְמוֹנִים אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם
מִשְׁתַּדֵּל אֲנִי בְּכָל כֹּחַ-שְׂפָתִי,
לִהְיוֹת אָמִין אִתְּכֶם כְּפִי שֶׁאֲנִי אָמִין עִם עַצְמִי!
אִלּוּ נִתְבַּקַּשְׁתִּי לִכְתֹּב בְּשִׁמְכֶם
הָיִיתִי פּוֹטֵר אֶת עַצְמִי בִּרְמִיזָה,
וַאֲנִי אֵינִי בָּא כֹּחַ שֶׁל מִישֶׁהוּ
וְלֹא אֲנַדֵּב בַּכְּתִיבָה מַשֶּׁהוּ.
כּוֹתֵב אֲנִי רַק אֶת תּוֹלְדוֹתַי
אֶשְׂמַח שֶׁתַּסְכִּימוּ אִתִּי
וְלֹא אֶצְטַעֵר אִם נַחֲלֹק!
מרזוק אלחלבי הוא עיתונאי וסופר, משורר ומבקר ספרות ותרבות, בעל טור קבוע בעיתון "אל-חיאת", הרואה אור בלונדון, בביירות ובערב הסעודית
