גיליון שביעי: לחץ דם מקומי: ערבים ויהודים במערכת הבריאות בישראל, גיליון תשיעי: לאומיות ושותפות בישראל: תחביר פוליטי לשני לאומים באזרחות אחת
ה"לנסט" (The Lancet), אחד מכתבי העת המובילים והוותיקים בעולם בתחום הרפואה והבריאות, הקדיש לאחרונה גיליון מיוחד לנושא "בריאות בישראל" (כאן). הגיליון משקף שינוי משמעותי בגישה של כתב העת לישראל. במהלך מבצע "צוק איתן", בקיץ 2014, פרסם ה"לנסט" מאמר תחת הכותרת ”Open Letter to the People of Gaza“, שנתפס כעוין במיוחד כלפי ישראל. חוקרים מרחבי העולם יצאו בגלוי נגד כתב העת ונגד פרופ' ריצ'רד הורטון, עורכו הראשי, ואף קראו להחרימו. מנגד, חוקרים ישראלים – פרופ' קרל סקורצקי מהטכניון ופרופ' מרק קלרפילד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב – נקטו גישה הפוכה והזמינו את פרופ' הורטון לארץ כדי שייחשף באופן בלתי אמצעי למציאות הישראלית בכלל ולמערכת הבריאות בישראל בפרט.
ה"לנסט" מפרסם מעת לעת סקירה מקיפה של מערכת הבריאות במדינה מסוימת כדי לקדם ראייה אוניברסלית של הרפואה והבריאות. עם המדינות שזכו עד כה בחשיפה זו נמנות יפן, ברזיל, דרום קוריאה, צרפת והרשות הפלסטינית. בעקבות ביקורו של פרופ' הורטון בארץ הוצע להציג בכתב העת את מערכת הבריאות הישראלית. רופאים וחוקרים של מערכת הבריאות בישראל, בשילוב כמה גורמים מוסדיים – בהם משרד הבריאות, בית החולים רמב"ם, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ההסתדרות הרפואית והמכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות – נענו להצעה וכתבו סדרת מאמרים, איש איש בתחומו.
עורכי הסדרה הם פרופ׳ מרק קלרפילד מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופ׳ זאהר עזאם מרמב״ם ופרופ׳ אורלי מנור מהאוניברסיטה העברית. הסדרה מורכבת מ-11 מאמרים, חמישה מקיפים ושישה קצרים, ועוסקת בתחומים האלה: היסטוריה של מערכת הבריאות, בריאות האם והילד, אתגרי הטיפול הרפואי בגיל המבוגר, פערים בבריאות, בריאות האישה, גנטיקה רפואית באוכלוסייה מגוונת, אתיקה רפואית, ישראל כמדינת הזנק במדעי החיים, בריאות דיגיטלית וחינוך רפואי. כמו כן מובאת בגיליון סקירה קצרה של הסיוע הניתן לפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה. המאמרים חושפים את ההישגים של מערכת הבריאות בישראל, עומדים על מגוון האתגרים הניצבים בפניה, וכוללים המלצות לקובעי מדיניות.
במאמר הפתיחה מתוארים חוק ביטוח בריאות ממלכתי והמערך המקיף של שירותים וטכנולוגיות באיכות גבוהה הזמין לכלל התושבים.[1] מוצגים בו מדדי הבריאות הטובים של ישראל, בכלל זה תוחלת החיים, הנמצאת מעל לממוצע מדינות ה-OECD: בקרב גברים ישראל ממוקמת במקום הרביעי, ובקרב נשים במקום ה-11. במאמר מודגשות התשתית המוצקה של הרפואה הקהילתית והתרבות האיתנה של המחקר והחינוך הרפואי בישראל. עם זאת, המאמר מונה מספר רב של אתגרים, בכלל זה הגידול בהפרטה במערכת שהייתה בעיקרה ציבורית, וכן תת-תקצוב של כמה מגזרים, שהוביל למספר קטן יחסית של מיטות אשפוז. כמו כן, הכותבים טוענים כי למרות השקעה כלכלית וארגונית ניכרת, ישנם פערים מתמשכים בבריאות בין קבוצות באוכלוסייה, בכלל זה בין יהודים לערבים ובין המרכז לפריפריה. הכותבים ממליצים בין השאר שמשרד הבריאות יימנע ממתן שירותים ישירים (כמו בעלות על בתי חולים) ויתמקד בתכנון לטווח ארוך של מערכת הבריאות ובפיקוח עליה. כן הם ממליצים להגדיל את המימון של המערכת הציבורית. הם מציינים כי מערכת הבריאות, בניגוד לתחומים אחרים, אינה מכירה בחסמים אתניים או דתיים ומאופיינת בשיתוף פעולה מרשים בין יהודים לערבים. לפיכך, הכותבים ממליצים לבחון כיצד אפשר להרחיב מודל זה לתחומים אחרים.
ההשקה של סדרת המאמרים נעשתה בראשית מאי 2017, במסגרת הכינוס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, וכן במפגשים מדעיים בחיפה, בבאר שבע ובנצרת. המפגש בנצרת נערך בשיתוף שלושת בתי החולים בעיר והוא עסק בפערים בבריאות בכלל ובבריאות האם והילד בפרט. החוקרים העוסקים בתחום הפערים המליצו להשקיע השקעה מתמשכת בתשתיות בפריפריה, לבנות תוכניות קידום בריאות המותאמות לתרבותן ולצורכיהן הייחודיים של אוכלוסיות היעד, ולפעול בדחיפות, באמצעות תוכניות התערבות, להפחתת שיעור העישון בקרב גברים ערבים.[2] במאמר על בריאות האם והילד מוזכרים מגוון גורמים – בהם קשרי המשפחה החזקים, קצבאות הילדים, חינוך חינם מגיל שלוש, שירותי הבריאות האוניברסליים והשירותים הרחבים של רפואה מונעת בקהילה – המובילים להישגים המרשימים של ישראל בכל הנוגע לשיעורי תמותת תינוקות ותמותת אימהות, שיעורים נמוכים מאוד לעומת ממוצע ה-OECD ואולם, על הישגים אלו מעיב שיעור העוני הגבוה בקרב ילדים, במיוחד באוכלוסייה הערבית. המאמר מסכם מדדי בריאות, מאיר פערים קיימים ומציג שורה של המלצות שנועדו לחזק את המערכת כדי שתוכל לתת מענה מיטבי לצרכים של אוכלוסיות מגוונות.
פרופ' סקורצקי ופרופ' הורטון, במאמרם "ישראל: בריאות ומעבר לכך",[4] מסכמים ואומרים כי על פי סדרת המאמרים, למדינת ישראל יש הזדמנות אדירה למנף את עקרונות הבריאות האוניברסליים ולרתום אותם לטיפול בסכסוך הלאומי ובאי-שוויון, וכך להבטיח עתיד טוב יותר באזורנו. הגיליון כולל, באופן יוצא מן הכלל ובפעם הראשונה ב"לנסט", תקצירים של המאמרים בעברית ובערבית, ועל כריכתו מוצגת תמונה של חלונות שאגאל בבית החולים הדסה.
בסיום שבוע ההשקה אירח נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין את פרופ' הורטון ואת הכותבים הראשיים של הסדרה. הנשיא קיבל לידיו את הגיליון המיוחד, הודה על היוזמה החשובה ואמר: "על כולנו לפעול כדי שהרפואה והמדע ינחו את הפוליטיקה ולא להפך. אני תקווה שהקוראים שלכם יבואו לישראל לראות מה שאנו עושים כאן ולהיות שותפינו בבניית עתיד טוב יותר". בתשובתו הזכיר פרופ' הורטון את הישגי מערכת הבריאות הישראלית והוסיף: "אנו רוצים לראות את ישראל כחברה גלובלית, המרחיבה את המעורבות הבין-לאומית ואת שיתוף הפעולה עם שאר העולם. צוות זה, ואני באופן אישי, דוחים לחלוטין את החרם על ישראל. חרם אינו הדרך להתמודד עם חילוקי דעות".
בהיותי אחת מעורכי הסדרה ויו"ר המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל, שכאמור נרתם לפרויקט, אני גאה בתרומתנו לשיתוף הפעולה הפורה הזה. אני מאמינה בדיאלוג ולא בחרם, והאירועים שתוארו מצדיקים את האמונה הזאת. בשנתיים האחרונות עברה קבוצת הכותבים הראשיים מחשדנות, אי-הסכמה וכעס – לאמון, דיאלוג ויצירה חיובית ובעלת משמעות.
[1] Mark A. Clarfield, Orly Manor, Gabi Bin Nun, Shifra Shvarts, Zaher S. Azzam, Arnon Afek, Fuad Basis and Avi Israeli, “Health and Health Care in Israel: An Introduction”
[2] Khitam Muhsen, Manfred S. Green, Varda Soskolne and Yehuda Neumark, “Inequalities in non-Communicable Diseases between the Major Population Groups in Israel: Achievements and Challenges”
[3] Lisa Rubin, Ilana Belmaker, Eli Somekh, Jacob Urkin, Mary Rudolf, Mira Honovich, Natalya Bilenko and Zachi Grossman, “Maternal and Child Health in Israel: Building Lives”
[4] Karl Skorecki and Richard Horton, “Israel: Health and Beyond”
"פרופ' אורלי מנור" מרצה בבית הספר ע"ש בראון לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים; יו"ר המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל
