לפניכם הפעילויות החדשות שהתווספו למגוון האירועים של מכון ון ליר בתחום החברתי-פוליטי במזרח התיכון, ופעילותן של קבוצות דיון ומחקר העוסקות בסוגיות הנוגעות ליחסי יהודים–פלסטינים בישראל.
- הופיע הכרך השישי של "ספר החברה הערבית: אוכלוסייה, חברה, כלכלה" בגרסה אלקטרונית נגישה לכול. מפעל סטטיסטי זה, שהחל בשנת 2002, מוקדש לתיעוד מאפייניה של החברה הערבית בישראל ולשינויים הפנימיים המתחוללים בה. החומר עומד לרשותם של חוקרים, מתכננים, מקבלי החלטות וכל מי שמבקש לקנות הבנה מעמיקה יותר של החברה הערבית בישראל ותהליכי השינוי המתרחשים בה. ריכוז הנתונים מאפשר ניתוח מגמות בתוך החברה הערבית בישראל, זיהוי תופעות משותפות לקבוצות השונות בתוכה, והשוואה בינה ובין החברה היהודית. עד כה יצאו לאור ארבעה ספרים במהדורה מודפסת. החל בכרך החמישי יוצא הספר במהדורה אלקטרונית (בעברית ובאנגלית), ואפשר לקרוא ולהוריד אותו באתר המכון. לאחר פרסום כרך מספר 6 החלה העבודה על הכנת כרך מספר 7. הספר במהדורה האלקטרונית יצא בעריכת רמסיס גרא מבנק ישראל ומכון ון ליר בירושלים ובסיוע צוות מקצועי. לכבוד צאת "ספר החברה הערבית 6" התקיים ב-13 בינואר 2014 ערב דיון בנושא בהשתתפות חוקרים בכירים, ובאתר המכון אפשר לראות הקלטות וידיאו מערב הדיון.
- בתחילת שנת 2014 יצא לדרך מיזם שיימשך שנתיים וחצי, במימון האיחוד האירופי, שותפות בין מכון ון ליר בירושלים, דיראסאת – מרכז ערבי למשפט ומדיניות, וסיכוי – העמותה לקידום שוויון אזרחי. המיזם, הנושא את השם השפה הערבית במרחב האקדמי בישראל, יתמקד בקידום השפה הערבית במרחב האקדמי דרך כנסים וקורסים אקדמיים בשפה הערבית, ויקדם מחקר בנושא ועבודה משותפת עם האוניברסיטאות בישראל ועם המל"ג, כדי להעלות את המודעות לחשיבות השפה הערבית, ליצור מרחב שוויוני יותר, ולקשור את השפה הערבית לדיון אינטלקטואלי, למרחב האקדמי, למחקר ולהוראה.
- הפורום להנגשת ההשכלה הגבוהה לערבים. בעקבות תחילת יישום תוכנית של המל"ג-ות"ת לעידוד הנגשת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים ערבים ומינוי אחראים ורכזים לתוכנית בכל המוסדות המתוקצבים, הוקם במכון ון ליר, בשיתוף עם המל"ג, פורום של כלל העוסקים בנושא. הפורום יהיה גוף ידע שתפקידו לרכז את התוכניות המתקיימות במוסדות האקדמיים בישראל בתחום זה; לקדם את המצוינות ואת ההישגים; לשפר את תחושת השייכות וליצור קמפוסים משותפים; ולהגדיל את השתתפות הערבים בסגל האקדמי והמינהלי. הפורום ישתף פעולה גם עם התוכנית להעלאת מעמדה של השפה הערבית במרחב האקדמי בישראל הנזכרת לעיל. המטרה ארוכת הטווח היא פיתוח דגמים פרקטיים מומלצים המבוססים על חילופי הידע בין העוסקים במלאכה ועל ההערכה של התוכניות בשטח. כנס ראשון של הפורום נערך בסוף ינואר 2014, ונידונו בו החסמים והבעיות העומדים בפני יישום התוכנית, וגם ההצלחות שאפשר כבר לראותן אחרי השנה הראשונה.
- בחודש מרץ 2014 תחל את פעילותה קבוצת המחקר העדה הדרוזית בישראל: זהות, שייכות, אתגרים וכיוונים לעתיד בניהולו של ד"ר רבאח חלבי. הקבוצה תמקד את דיוניה בחקר הזהות האתנית והתרבותית של הדרוזים בישראל. בדיוניהם יעמדו המשתתפים על התפתחותם ואופיים של היחסים בין בני העדה הדרוזית ובנותיה לשאר הפלסטינים בישראל מכאן, ובין הדרוזים בישראל לאזרחי המדינה היהודים והמדינה מכאן. בין יתר הנושאים שיידונו יהיו מקומן של הנשים בשינוי חברתי ופוליטי בעדה הדרוזית; השפעת השירות בצבא על חיי הדרוזים והשלכות הסרבנות לשירות; התעסוקה בכפרים הדרוזיים; ענייני תכנון ובנייה, ועוד. הקבוצה תשאף לפרסם את דיוניה במסמך מסכם שיפורסם לקראת סיום פעילותה, וירכז את השינויים שהתחוללו לאחרונה בקרב בני העדה הדרוזית בישראל ובנותיה והשלכותיהם על מקומם ומעמדם של הדרוזים בארץ.
- ב-5 בפברואר 2014 התקיים במכון במסגרת "במת ון ליר לדיון אקטואלי" ערב דיון שכותרתו החברה הבדואית בנגב בין מחאה להסדר: בעקבות מתווה בגין–פראוור. הדיון עסק בעקרונות מתווה בגין-פראוור ובסיבות להתנגדות לו, וכן במחאות שהתפרצו לאחר פרסומו ובמשמעותן. עוד נידונו שאלות בנוגע למחאה ולשורשיה: מה אפשר ללמוד מהתפרצות זו על יחסי המדינה והאוכלוסייה הבדואית; מה אפשר ללמוד ממנה על שיח האזרחות בישראל; ומה היא מלמדת על השינויים הפנימיים בחברה הבדואית בישראל. בדיון השתתפו עמי טסלר, ראש אגף קהילה במטה היישום להתיישבות ופיתוח כלכלי של הבדואים בנגב; עו"ד סוהאד בשארה, מנהלת יחידת קרקע ותכנון, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל; ד"ר אלכסנדר (סנדי) קדר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה; והודא אבו-עובייד, מהגרעין המייסד של "חיראק הצעירים בנגב". חלקו האחרון של הדיון עסק בשאלה אילו מסקנות יש להסיק בנוגע לדרך ולעקרונות אשר מהם יוכל לצמוח בעתיד מתווה בר קיימא להסדרת הנושא.
- קבוצת המחקר הערבית בישראל: שפה, כוח, שיח, שמנהל הסופר והעיתונאי מרזוק אלחלבי וחברים בה חוקרים מתחומי דעת ומגישות מחקר שונים, בוחנת סוגיות הקשורות במעמדה, במקומה, בלימודה ובשימושיה של השפה הערבית בישראל בקרב האזרחים היהודים והפלסטינים. הקבוצה ממשיכה את פגישותיה מהשנה שעברה ודנה בסוגיות פוליטיות, פדגוגיות וחברתיות הנוגעות לשפה הערבית.
- קבוצת המחקר הממשל הצבאי: כלכלה, ידע וזיכרון, שמנהל בני נוריאלי המסיים בימים אלו את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בוחנת את אופני ההבניה של הממשל הצבאי שהתקיים בשטחי ישראל בשנים 1948–1966 כמנגנון שבאמצעותו אוזרחו פלסטינים ויהודים. בשנת 2013 דנו חבריה בהשפעות שהיו לממשל הצבאי על דרכי ניהול אוכלוסין גם לאחר סיומו הפורמלי, הן בישראל והן בשטחים הכבושים מאז 1967, והציגו מקרי מבחן שחושפים את הקשרים בין הממשל הצבאי ובין היררכיות חברתיות וייצור ושכפול של ידע וזיכרון. בשנת 2014 תמשיך הקבוצה את פעילותה, מתוך חתירה לכתיבה ולפרסום של פעילותה בקובץ מאמרים.
- עידוד וטיפוח של קריאת ספרים לילדים בגיל הרך בחברה הערבית, זו תוכנית חדשנית, המעודדת הורים לילדים צעירים, לפני גיל בית ספר, לקרוא לילדיהם סיפורים – שיתוף פעולה של מכון ון ליר (במימון קרן ברנרד ון ליר) עם מחלקת החינוך בעיריית אום אל-פחם ומכללת אל-קאסמי, ובניהולן של היפא סבאג ממכון ון ליר ופרופ' מרגלית זיו המנהלת האקדמית של מרכז בידאיאת במכללת אלקאסמי. התוכנית השלימה שנה ראשונה מוצלחת וממשיכה לפעול להרחבת פעולתה למקומות נוספים. המיזם מלווה בצוות בינלאומי של אנשי מקצוע ואקדמיה. בספטמבר 2014 יתקיים סמינר בינלאומי בנושא המיזם.
- קבוצת הדיון והמחקר אזרחות על תנאי? בניהולם של ד"ר שרה אוסצקי-לזר ממכון ון ליר וד"ר יוסף ג'בארין ממרכז דיראסאת, שהחלה את פעילותה בשנת 2012, סיימה את עבודתה בסוף 2013. הקבוצה עסקה בניתוח הצעות החוק שהועלו בכנסת והחוקים שחוקקו בשנים האחרונות שפוגעים בזכויות יסוד העומדות בבסיס הדמוקרטיה, ובכללן חופש הביטוי, חופש המחאה והשוויון בפני החוק. חברי הקבוצה בחנו מגמה זו מן הצד המשפטי, החברתי, הפוליטי והתרבותי. רוב המאמרים כבר הוגשו ויקובצו בספר שיוקדש לנושא חשוב זה.
נשמח לעדכן באופן פרטני על המיזמים ועל תוכניות אחרות בתחום. לפרטים נא לפנות לרכזי התחומים:
יוני מנדל, "המסגרת הים תיכונית": [email protected]; חנאן סעדי, "החברה האזרחית": [email protected].
