"צריך לגרום לשינוי תודעתי", אומר חבר הכנסת הטרי עיסאוי פריג'. "אנחנו ישראלים לכל דבר. החברה הישראלית צריכה להכיל את הערבים כשותפים מלאים בתוכה, אין חלופה אחרת. זה האינטרס של הרוב ולא רק של המיעוט, שנתרום את חלקנו לחברה ונרגיש חלק ממנה".
– איך מביאים לשינוי כזה? הרי יש אישים וגופים שמנסים לעשות זאת כבר שנים רבות, ולא תמיד בהצלחה.
"איננו יכולים לברוח מן המצב הקיים של הסכסוך בין העמים שלנו. הכיבוש הישראלי המתמשך של השטחים הפלסטיניים משליך על המתח בין שתי הקהילות בתוך ישראל. מי שאמר בזמנו שהכיבוש משחית ידע מה הוא אומר. ברגע שמרגישים את הכוח ואת השררה ביד, הם עוברים לראש והופכים להיות אורח חיים שוטף, גם בהתנהלות בתוך ישראל. אני מתכוון להסביר זאת בכל הזדמנות ובכל כלי פרלמנטרי וציבורי שיעמוד לרשותי".
פריג' מצר מאוד על אמירתו ה"מטופשת ובלתי אחראית" של ח"כ יאיר לפיד שלא יֵשב בממשלה עם ה"זועביז", אמירה שכבר הספיק לחזור בו ממנה ולהתנצל. אולם לדברי פריג' הוא יצטרך לעמול קשה כדי לתקן את הרושם הקשה שהותיר בקרב האזרחים הערבים. פריג' מקווה שכאשר ייכנס לפיד לתפקיד שר האוצר הוא יגלה "מה שאנחנו כבר יודעים למעלה מארבעים שנה, שהכסף הולך למאחזים ולהתנחלויות ולכבישים העוקפים ולהזיות הביטחוניות בשטחים. זה יהיה המבחן האמתי שלו – אם יצליח להפנות בחזרה את הכספים למטרות האמתיות לטובת כלל האוכלוסייה בישראל".
ח"כ עיסאוי פריג' הוא רואה חשבון מוסמך, מתגורר בכפר קאסם ואב לשש בנות ולבן אחד. אשתו נהאיה, בעלת תואר מ"א בחינוך ובשפה הערבית, מלמדת בחטיבת הביניים, ו"היא הסיבה שהגעתי עד כאן". בכנסת ה-19 הוא אחד משני חברי הכנסת הערבים היחידים במפלגות יהודיות. "זו אמנם הסטטיסטיקה", הוא אומר, "אבל עבורי זו דרך חיים כבר 27 שנים, מאז הייתי פעיל בתא הסטודנטים באוניברסיטה העברית במסגרת רצ ועד היום. למדתי על זכויות אזרח וזכויות אדם בבית הספר של שולמית אלוני. התחלתי מא' והיום אני כבר קצין. אני מייצג ציבור גדול, לא רק את הציבור הערבי, את כל מי שמאמין בערכים הללו. אני רואה את עצמי כנציג של השמאל בכנסת ושל השותפות בין יהודים לערבים. מבחינתי, רוב רובם של האזרחים הערבים צריכים להשתייך לשמאל הישראלי, כי הם חלק מן השכבות המוחלשות".
אנחנו משוחחים בימים שבהם עדיין מתנהל המשא ומתן הקואליציוני והוויכוח על מי יהיה שר החינוך מעכב את הקמת הממשלה. פריג' אינו מתרגש מן התחרות הזאת. "לא אכפת לי מי הפרסונה שתנהל את המערכת", הוא אומר, "העיקר בשבילי שיהיה חינוך כמו שצריך".
– מה יהיה תפקידכם כאופוזיציה בכנסת הזאת? כיצד תפעלו עם המפלגות הערביות האחרות ועם שאר המפלגות שנותרו מחוץ לקואליציה?
"אנחנו נהיה המצפון והשעון המעורר. לא ניתן לממשלה ללקק דבש. נקים קול צעקה ומחאה על כל עוול, נתנגד לכל מעשה שאינו עולה בקנה אחד עם האמונות שלנו. עבורי כל חבר כנסת שמאמין בדרך שאני מייצג הוא שותף לכל דבר, לא חשוב באיזו מפלגה הוא חבר. מטבע הדברים יש לי הרבה מן המשותף עם חברי הכנסת הערבים האחרים, ואני מקווה לפעול יחד עמם כאופוזיציה לוחמת".
– ומה הנושא המרכזי שהצבת לעצמך לטפל בו בכנסת זו?
"הגזענות", הוא עונה ללא היסוס. "כבר בשבוע הראשון הגשתי הצעת חוק להכנסת לימודי חובה בנושא הגזענות לבתי הספר – שעה בשבוע. זו תהיה ספינת הדגל שלי". בהצעת החוק שהגיש נאמר כי:
הגזענות מאיימת על כל אזרח ישראלי, ללא קשר לדת, מין או גזע. רחובות ישראל הופכים למקום מפחיד ומסוכן. שתיקת הממשלה כמוה כהסכמה. מרוב דיבורים על שוויון בנטל לא שמנו לב שצומחת לנו מפלצת מתחת לאף […] נגע הגזענות מתפשט בחברה הישראלית על כל גווניה, ומוצא את ביטויו במעשי אלימות קשים, שמתרחשים על רקע גזעי, לאומי או דתי, וזאת בתדירות הולכת וגוברת. תופעה זו מאיימת על החברה הישראלית, וכל מקרה נוסף מעודד את המקרים שיבואו אחריו.
"אני כמובן לא מדבר רק על גזענות נגד ערבים, מדגיש פריג', אלא גם נגד העובדים הזרים, אתיופים, נשים, כל מי שהוא 'אחר'. גזענות חוסמת את התקדמות החברה. אי אפשר להגיע לקדמה באווירה גזענית. אני מתכוון להשקיע מאמץ רב במאבק הזה".
כחבר כנסת חדש פריג' מרגיש שיש לו הרבה מה ללמוד והוא עדיין מגשש את דרכו במשכן. אבל האתגרים גדולים והמשימות רבות. ההתלהבות בקולו ושנות הניסיון שצבר בזירה הציבורית מבטיחים שיהיה חבר כנסת פעיל וחסר מנוח.
