חרף קשיים כלכליים שהציבה תקופת הקורונה, אינדונזיה מפגינה נחישות להתחיל במימוש הכרזת נשיאה ג'וקו ווידודו (ג'וקווי) מ־2019 על פרויקט שאפתני להעתקת הבירה כמרכז השלטוני מג'קרטה אשר באי ג'אווה, הרחק למזרח קלימנטאן שבמזרח האי בורנאו. בראשית 2022 אישר הפרלמנט את המסגרת המשפטית המתחייבת להנעת התוכנית, שעלותה המוערכת היא כ־35 מיליארד דולר. לבירה החדשה ניתן השם Nusantara ("הארכיפלג האינדונזי"), כמסר לאומי אחדותי במדינת ענק בעלת מגוון אתני, דתי ולשוני. כמו כן מתפרסמות תמונות על תחילתה של הכשרת השטח בלב אזורי יער. הגם שזו תחילת הדרך, כבר הוכרז כי ב־17 אוגוסט בשנה הבאה ימומש השלב הראשון עם העברת ארמון הנשיאות, כלומר ביום העצמאות ה־79 למדינה. שנה מאוחר יותר הייתה יכולה להיות סמלית יותר – יום העצמאות ה־80, מה גם שלוח הזמנים היה ריאלי יותר. אך נראה כי הנשיא, שיסיים כהונתו באוקטובר 2024 לאחר שתי קדנציות – פרק זמן מקסימלי כקבוע בחוקה – עז רצונו שבזיכרון ההיסטורי תירשם הבירה החדשה במורשתו, הגם שמדובר בפרויקט שבנייתו תימשך עוד לא מעט שנים.
וברקע נמשכת הסקרנות באשר למוטיבציה לבניית הבירה החדשה הרחק מהאי ג'אווה, המרכז הפוליטי, הכלכלי, הדמוגרפי והציר המרכזי בהיסטוריה המודרנית של הארכיפלג. יוטעם כי רעיון העברת הבירה מג'קרטה – המתפקדת כבירה מראשית עצמאות המדינה – הועלה כבר על ידי הנשיא הראשון והמכונן סוקרנו ב־1957 וכן במהלך השנים. הכול היו ערים לקשיים ולמצוקות האורבניות של ג'קרטה, אך המפתיעה אולי הפעם היא ההחלטה כאמור למקם את הבירה החדשה מחוץ לאי המוביל ג'אווה. התמיהה מתעצמת בשל העובדה שהנשיא הנוכחי מזוהה במיוחד עם ג'אווה.
הנימוק המרכזי למהלך נקשר למצוקות האורבניות הכבדות שמהן ג'קרטה סובלת: זיהום כרוני, צפיפות רבה מאוד, עומס תחבורתי, בעיות תשתית חמורות והצפות תכופות ומסיביות הפוקדות את חלקיה הנמוכים של העיר וגובות קורבנות
הנימוק המרכזי למהלך נקשר למצוקות האורבניות הכבדות שמהן ג'קרטה סובלת: זיהום כרוני, צפיפות רבה מאוד, עומס תחבורתי, בעיות תשתית חמורות והצפות תכופות ומסיביות הפוקדות את חלקיה הנמוכים של העיר וגובות קורבנות. מצטרפות לכך תחזיות עגומות להמשך שקיעתם של חלקים נרחבים מהעיר, השוכנת לחוף ים, אל מתחת לגובה פני הים. העברת הבירה, כך נטען, תקל על העיר ג'קרטה, ובה בעת ייהנה המרכז השלטוני החדש מנתוני פתיחה שונים בתכלית: הוא יבנה כ"מטרופולין חכם" בלב אזור ירוק, עם מערכות אורבניות מתקדמות המבטיחות גם רמת זיהום נמוכה ושירותים מתקדמים באזור המאוכלס בדלילות יחסית. לכך הצטרף נימוק לאומי המתכתב עם טענות ארוכות בשנים של תושבי אלפי איים המרוחקים מג'אווה על קיפוחם בתחום מדיניות הפיתוח והכלכלה. הבירה החדשה, נטען, תגשים חזון לאומי לפיתוח המממש גישה שוויונית וצודקת יותר.
כהסבר להעברת הבירה מהאי ג'אווה מוצעות גם תפיסות תרבותיות המעוגנות באי זה עצמו. על פי תפיסות אלה, למושג "מקום" חשיבות תפיסתית רבה ועליו להיות "מקום נכון", למשל שאיננו מוקד לאלימות ולעימותים. ההיסטוריה של ג'קרטה אינה חסרה בכל אלה, מה גם שעד לא מכבר היא התבלטה כזירה לפוליטיקת רחוב מתלהמת של קבוצות אסלאמיסטיות, תוך ניצול מצוקתן של שכבות עניות לגיוסן למפגני כוח בכיכרות וברחובות. קלימנטאן "הרחוקה", שם תשכון הבירה החדשה בלב יערות הגשם, מאוכלסת בקהילות ילידיות המסתייגות במובהק מעמדות דתיות קיצוניות והנוטות בחלקן לדפוסי אמונה סינקרטיים. מוצעת גם כהסבר העובדה שבשונה מחלקים רבים של המדינה, האזור שבו נבנית הבירה החדשה אינו ממוקם מעל האזור המכונה "טבעת האש" של האוקיינוס השקט – קשת הרי געש המקיפים את אגן האוקיינוס השקט ומצויים מעל לוחות טקטוניים הנתונים לפעילות ססמית רבה שהוכחה כמחוללת רעידות אדמה וגלי צונאמי. הסבר אחר להעברת הבירה נכרך בחזון הנשיא כבר מראשית כהונתו ב־2014, ולפיו אינדונזיה תשמש "ציר ימי גלובלי" בין האוקיינוס ההודי לאוקיינוס השקט. תפיסה זו מוסברת גם באינטרס לתת מענה – בשיתוף בנות־ברית – לאתגרים שמציבה ההשפעה הסינית הגוברת במרחב. הבירה החדשה, נטען, ממוקמת באזור מפתח במרחב הימי האזורי של האוקיינוס השקט. וקיים המרכיב הסמלי הלאומי: הבירה החדשה תסמן עוד מהלך למחיקת שרידי עבר קולוניאלי, שכן ג'קרטה הבירה החליפה את בטוויה (Batavia), הממוקמת באותו מקום, ושימשה מעל שלוש מאות שנה מרכז של השלטון הקולוניאלי ההולנדי המוכר בשם הודו המזרחית הולנדית(Dutch East Indies) . בכך אולי הנשיא מבקש לרשום עצמו בפנתאון האבות המייסדים המזוהים עם המאבק בקולוניאליזם, ובראש ובראשונה לשרטט עוד קו היסטורי המחבר אותו לסוקרנו, שהוביל את המאבק לעצמאות, כיהן כנשיא הראשון ומקור השראה עבור הנשיא הנוכחי.
אך עדיין, נשמעת גם ביקורת. למשל, איוש הבירה החדשה יחייב אומנם מעברם אליה של כ־1.5 מיליון עובדי מדינה, אך העומס בג'קרטה, מטרופולין המונה מעל 30 מיליון נפש, לא ממש יקטן. ברור לכול כי ג'אווה תמשיך להיות הלב הכלכלי, אך הפעם תהיה במרחק של כ־2,000 ק"מ מהבירה החדשה. ולא רק זאת, לדברי המבקרים, עשויות להיווצר השפעות אקולוגיות הרסניות במיקום החדש, כמו פגיעה בעולם החי העשיר והייחודי בחלקו וכן פגיעה באוכלוסייה המקומית, גם בשל הגירה פנימית לאזור שכבר הוכחה בעבר כמקור לעימותים בין קהילות הילידים לבעלי הון הכורתים עצי יער ועסוקים בפעילות כרייה אינטנסיבית. גם מצוקות מתקופת הקורונה, ובעיקר יוקר מחיה מאמיר אולי ציננו במשהו את התמיכה הציבורית בפרויקט, המבקש את התמקדות הממשל בהקלת מצוקות היום־יום. ולסיכום, אכן מדובר בפרויקט שאפתני מאוד, המצטרף לשורת ביטויים ומהלכים המורים על רצונו של הנשיא ג'וקווי למצות את כהונתו השנייה ולהשאיר חותם משמעותי. דומה שיותר מקודמיו בעידן הדמוקרטי, הוא מנהל את מדיניותו תוך מבט אל מקומו בדפי ההיסטוריה של מדינתו.
