מנת הקסם במלחמה הזאת על עזה גבוהה בהרבה ממנת הקסם הרגילה במלחמות; זהו כישוף שנועד לנסות לשכנע אותנו במה שההיגיון או המצפון אינם יכולים להסביר. במובן זה, זה לא "שקר" פשוט שמסלף או ממציא מידע פה ושם. זהו תוצר של מבנה לוגי המבטל מרכיבים מסוימים בעלי השפעה, ומייחס השפעה למרכיבים מדומיינים או בעלי חשיבות מומצאת. התוצאה היא נוסחה המחוללת אירועים על־טבעיים, כאלה שבני אדם פירשו את עולמם על פיהם טרם עליית המדע והתפתחות הפילוסופיה.
אינני קורא לדבר קסם כדי לזלזל בו או ביכולתו להצדיק את עצמו מבחינה לוגית ורציונלית. משחר ההיסטוריה ידעה האנושות צורך להתכחש לנוכחות ממשית ולהכיר בנוכחות מדומיינת. הקסם, אם כן, עולה בקנה אחד עם תופעות כמו פופוליזם, קנאות, אנרכיה ברשתות החברתיות, שיימינג וכרסום בשיח הציבורי הרציונלי, נוסף על המשבר העובר על ערכי הנאורות בעולם כולו.
קסם זה נגלה לנגד עינינו בשפה הגלויה והמרומזת בהקשר של מלחמת ישראל על עזה. כדי להשלים עם הגדרתה של מלחמה זו כ"הגנה עצמית" עלינו להסכים לדברים בלתי־מקובלים כמו הרג המוני של ילדים, הבנה של ההרג כנזק אגבי זניח במלחמות שאינן מוגבלות על ידי דיני לחימה ועקירה של אוכלוסיות כמהלך שולי שאינו ראוי לציון. הקסם גם מאפשר לנו להעניק הסברים והצדקות מעוותות למהלכים שונים. למשל, על פי הגרסה הרשמית של המלחמה, נתניהו הוא מנהיג ידען ומסור, אף שעצם הישרדותו תמוה ביותר בכל שיפוט הוגן של המלחמה.
ישראל מיום היווסדה נוטה להשתמש בקסם, הטומן בחובו הכחשה עקרונית של הטיהור האתני של הפלסטינים. הנרטיב הציוני כולל גם נופך אגדתי בדבר הארץ המובטחת, שלא לדבר על המצאות קשות לעיכול כמו ההלימה בין אופייה היהודי לאופייה הדמוקרטי
ישראל מיום היווסדה נוטה להשתמש בקסם, הטומן בחובו הכחשה עקרונית של הטיהור האתני של הפלסטינים. הנרטיב הציוני כולל גם נופך אגדתי בדבר הארץ המובטחת, שלא לדבר על המצאות קשות לעיכול כמו ההלימה בין אופייה היהודי לאופייה הדמוקרטי. קסם אינו שקרים גרידא אל נכון, אולם הוא מכשיר את הדרך לשקרים ללא הפסקה.
גם בכל הנוגע לחמאס אמונות טפלות תופסות את הבכורה ואת ההשפעה. "ניצחון" מפורש, באופן משונה, בניתוק מהעובדות המעידות על אדמה תחת כיבוש, על הרג של אלפי בני אדם ועל הרס ערים, בניינים ומתקנים. הסתירה בין המציאות הדוקרת את העין לבין מושג הקסם "ניצחון" מתבטאת בתנודה העצומה שבין קריאות הניצחון לבין קריאות השבר והנהי. יסודותיו של הקסם הזה קדמו לחמאס; תנועות שחרור לאומיות רבות ניסו לעקוף את הפער העצום בינן לבין צבאות המצוידים בטכנולוגיה ובמכונות הרג. כך נוצרה המשוואה של מלחמות א־סימטריות: אנשינו מול נשק האויב. הרוגים רבים יותר מעניקים לנו יותר שהידים ואהדה בין־לאומית גדולה יותר, וכך נשיג את הניצחון הבטוח.
הקסם, כמרד אדיר כנגד השכל, בא לידי ביטוי עליון בהצגת האזור בתימן הנשלט בידי החות'ים כמקור לתקווה לניצחון על המדינה היהודית. מלחמות אזרחים במדינה אחת הן כביכול מקור להצלה לאומית של ארצות אחרות, והתודעה הלאומית הסולידרית עם עזה נובעת כביכול מתודעה קדם־לאומית. האם שלטון כושל מסוגל להביא ישועה לארצות אחרות? האם הדרך לפתור אסון במקום אחד היא להרחיבו להרס גלובלי ולהפוך את עזה למחט בערימת השחת העולמית? נדרש כאן קסם שיסיט את תשומת ליבנו מהנוכחות האיראנית, המאחדת בפועל בין החות'ים, חזבאללה והמיליציות השיעיות בעיראק. עלינו, המכושפים עלי אדמות, להאמין שרק כל אלה, מכל העולם הערבי העצום, רק להם יש "כבוד ואותנטיות ערבית".
בדיאלוג האפלטוני "גורגיאס" טוען האחרון כי האמת אינה ניתנת להשגה או לתיאור באמצעות השפה. מכיוון שכך, האמת היא דעה. כאשר השכל הופך למכשיר של רצונות ואינטרסים, המילים הופכות לכלי נשק ותו לא. עולם שבו שוררים אלימות, קנאות וסירוס של עובדות מוכיח שגורגיאס צדק.
חאזם סאריה הוא אינטלקטואל ופרשן פוליטי לבנוני. המאמר המקורי התפרסם ב־24.12.2023 ביומון א־שרק אל־אווסט היוצא לאור בלונדון. גרסה עברית מקוצרת זו מתפרסמת בחסות פרויקט אופק המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם. מערבית: ע'אזי אבו ג'יאב
