ארכיונים
וידויו של מרצה מזרחי
בכל פעם שאני עומד מול הסטודנטים שלי ומדבר אני חש גאווה על המרחק שעשתה המזרחיוּת בישראל, אבל שואל על מה הייתה צריכה המזרחיוּת הזו לוותר כדי לצאת לדרך. על מה ולמה. ובכל פעם שאני עומד מולם ומדבר עברית אני מבין שאני חש אולי עשירית מהזרות והניכור שחשה מרצה ערביה באוניברסיטה ישראלית, ואני בוש ונכלם.
שמעון כסח
31/03/2014