תפקידה של סוריה בציר ההתנגדות

בימים הראשונים לאחר מתקפת חמאס הופנו העיניים לעבר החזית הסורית בגולן, מאחר שסוריה ידועה בעמדתה הנוקשה כלפי ישראל ובנכונותה לפתוח במלחמה פתוחה נגדה. אולם ימים ספורים לאחר מכן התברר שציר ההתנגדות בהובלת איראן החליט לנהל עימות מוגבל ולשמור על גובה להבות נמוך בחזית הגולן ובדרום לבנון. תקריות הירי שהתרחשו בחזית הגולן שלושה ימים לאחר מבצע מבול אל־ אקצא יוחסו לגורמים פלסטיניים שמשתפים פעולה עם חזבאללה או לתומכי איראן.

למרות התקיפות האוויריות החוזרות ונשנות של ישראל בעומק סוריה, ההתערבות הצבאית מהחזית הסורית לא נמשכה זמן רב, ודממה שררה בחזית הגולן במשך שמונה חודשים של מלחמה אינטנסיבית בעזה. השקט הממושך הזה נתפס כסימן ליציאת סוריה ממעגל העימות האפקטיבי עם ישראל.

רבים תוהים מדוע המשטר בסוריה בחר לנהוג באופן זהיר ומאופק ולהשאיר את סוריה מחוץ למערכה בניגוד לעמדת הגורמים הנוספים בציר ההתנגדות: חזבאללה, החות'ים והמליציות השיעיות בעיראק, שיש להם חלק פעיל וגלוי במלחמה זו. במאמר שפרסם מחמוד אל־באזי, חוקר ומומחה לענייני איראן, באתר מרכז אל־ג'זירה למחקרים, הוא שופך אור על השיקולים הן של המשטר הסורי והן של בני בריתו ובראשם איראן שלא להבעיר את החזית ברמת הגולן עד כדי מלחמה כוללת נגד ישראל.

שמירה על נאמנותה של הקבוצה הקטנה שחולקת את הכוח הפוליטי חשובה ליציבות המשטר יותר משיקולים לאומיים או אידאולוגיים

שיקולים פנימיים למדיניות אזורית

שיקולים פנימיים ובעיקר שאיפת אסד לייצב ולבסס את משטרו בעקבות מלחמת האזרחים מגבילים את היכולת של סוריה להתערב בסכסוך האזורי. המצב הכלכלי במדינה נמצא בשפל חסר תקדים, ומדדים שונים מצביעים על כך שלא צפוי להיות שיפור בשנת 2024. המבנה הכלכלי הנוכחי, המשברים הכלכליים התכופים והסנקציות של ארה"ב ושל אירופה עשויים לגרום לתסיסה חברתית ומקשים על משטר אסד לתמוך במלחמה עם ישראל או לממן אותה.

גם מבחינה צבאית, הותש הצבא הסורי בעקבות המלחמה הפנימית הארוכה וההרסנית. סך אנשי הצבא מוערך בכ־270,000 איש, מתוכם 170,000 בשירות סדיר, 50,000 במילואים ו־50,000 בכוח צבאי למחצה. סוריה מדורגת במקום ה־60 מתוך 145 מדינות מבחינת כוח צבאי על פי דירוג העוצמה הצבאית העולמי "גלובל פייר פאוור", לעומת ישראל שצבאה מדורג במקום ה־17 בעולם.

למרות המאמצים המושקעים לבנות את הצבא הסורי מחדש, נותרו יכולות הלחימה של הכוחות המזוינים של המשטר מוגבלות. נשק ומתגייסים חדשים אינם יכולים לתקן מערכת המאופיינת בחוסר יעילות ובשחיתות בקרב הקצינים. אי לכך, ביצעה רוסיה שינויים נרחבים בפיקוד העליון של הצבא עם דגש על יחידות המשמר הרפובליקני ועל הכוחות המיוחדים.

חוסר הכשירות של הצבא הסורי התבטא גם בהתייחס לאסטרטגיה הישראלית החדשה בזמן המלחמה הנוכחית. אם בעבר התמקדה ישראל בפגיעה באספקה ובטילים האיראניים המועברים מסוריה ללבנון ובפגיעה בבסיסים צבאיים לייצור נשק וכטב"מים בשטח סוריה, לאחר מתקפת חמאס היא החלה לראות בסוריה זירה נוחה להתנקשות במנהיגי ההתנגדות שם. מערכת ההגנה האווירית הסורית אינה יעילה בהתמודדות מול התקיפות הישראליות המתמשכות המתרחשות בסוריה, בין אם מדובר בהתנקשויות ובין אם בתקיפות מכוונות לשדות תעופה, לתשתיות ועוד.

יותר מכול, מלחמה עם ישראל כעת תחייב את המשטר להפנות משאבים צבאיים ופיננסיים הרחק מהצרכים של תומכיו העיקריים. שמירה על נאמנותה של הקבוצה הקטנה שחולקת את הכוח הפוליטי חשובה ליציבות המשטר יותר משיקולים לאומיים או אידאולוגיים. על כן אסד נוטה להתמקד במצב הפנימי, לשמור על נאמנות הקואליציה השלטת, לדכא את האופוזיציה הפנימית ולהחזיר לעצמו את השליטה על השטחים שכבשה.

סוריה, חמאס והמלחמה בעזה

החל בשנות התשעים, זכו חמאס ושאר הארגונים הפלסטיניים המקורבים לדמשק לתמיכה צבאית, כספית ולוגיסטית של המשטר הסורי, והיחסים הלכו והתהדקו עוד יותר בתקופת שלטונו של בשאר אל־אסד. אנשי הארגונים הפלסטיניים ואנשי חזבאללה התאמנו בסוריה, שהפכה לנתיב להעברת אמל"ח ללבנון.

למרות הבידוד הבין־לאומי והאיומים של ארה"ב לפלוש צבאית לסוריה, התיר המשטר הסורי לפעילים אסלאמיסטים לעבור לעיראק ולהשתתף בג'יהאד נגד האמריקאים. בין השנים 2008-2006 המשיך אסד לתמוך באופן עקבי בחזבאללה ובחמאס במלחמתם נגד ישראל. בכך התבסס מעמדה של סוריה והמשטר הצטייר כמגן איתן על האינטרסים של סוריה ושל המדינות הערביות והאסלאמיות הן במישור האזורי והן במישור הבין־לאומי מול ארה"ב וישראל.

האירועים שפקדו את סוריה ב־2011 היו נקודת מפנה ביחסי סוריה וחמאס, אז החליטה חמאס לנתק את יחסיה עם המשטר בעקבות האשמות שהטיחו בה נציגי המשטר הסורי על היותה שותפה של כוחות אופוזיציה. הקרע עם המשטר הסורי יצר מתחים גם ביחסים בין חמאס ואיראן, אולם בשנת 2014 בעקבות סבב העימות הצבאי שפרץ בין חמאס וישראל, חידשה איראן את הסיוע לחמאס.

נוסף על היחסים המורכבים עם תנועת חמאס, אל־באזי מזכיר את התפקיד החשוב של רוסיה בקירור החזית ברמת הגולן. רוסיה מבקשת לשמור על הסטטוס קוו ולמנוע זליגה לעימות פתוח העלול לסכן את הישגיה בסוריה אל מול ארה"ב

עם ההשפעה האיראנית הגוברת בסוריה, בעיקר תחת הנהגתו של קאסם סולימאני והנתק עם תנועת חמאס, עבר מאזן הכוחות מסוריה לאיראן, שהפכה למנהיגה הבלעדית והישירה של ציר ההתנגדות. סוריה איבדה את היכולת לשלוט ולנהל את המאבק מול ישראל, כפי שעשתה קודם לכן כדי לבסס את מעמדה ואת דימויה האזורי והבין־לאומי.

במהלך השנים פעלו איראן וחזבאללה כדי לסיים את הנתק בין סוריה לחמאס, מתוך אינטרס לשמור על לכידות ציר ההתנגדות ועל מקומה של סוריה כחוליה מרכזית בציר זה. חמאס הבינה כי אין יתרונות משמעותיים בברית הזאת, שכן מנהיגי חמאס אינם יכולים לחזור לסוריה ולפתוח משרדים שם מחשש שיהיו נתונים לסכנת התנקשות על ידי ישראל. גם הצהרת הנשיא הסורי באוגוסט 2023 מצביעה על כך שהיחסים עם חמאס איבדו מזוהרם: "לחמאס אין כרגע משרדים בסוריה. מוקדם מדי בשבילנו לדבר על זה. יש לנו סדר עדיפויות עכשיו והקרבות בתוך סוריה הם בראש סדר העדיפויות שלנו".

נוסף על היחסים המורכבים עם תנועת חמאס, אל־באזי מזכיר את התפקיד החשוב של רוסיה בקירור החזית ברמת הגולן. רוסיה מבקשת לשמור על הסטטוס קוו ולמנוע זליגה לעימות פתוח העלול לסכן את הישגיה בסוריה אל מול ארה"ב וכן למנוע מישראל לתמוך באוקראינה מודיעינית או צבאית.

רוסיה עדיין משקיפה על חזית הגולן באמצעות עמדות תצפית שהקימה כדי למנוע כל הסלמה בקו בראבו המפריד בין ישראל לסוריה. היא חידשה את הסיורים הצבאיים שלה בדרום סוריה בתחילת נובמבר 2023. משרד ההגנה הרוסי פרס ב־3 בינואר 2024 שתי עמדות תצפית חדשות בגולן הסורי כדי לפקח על הפסקת האש בין סוריה לישראל.

אל־באזי סבור כי ההתנגדות שרוסיה מביעה לתקיפות האוויריות של ישראל בסוריה הן מס שפתיים בלבד כל עוד הן מכוונות בעיקר נגד כוחות איראניים ולא נגד הצבא הסורי. רוסיה אינה מתנגדת לתקיפות של המיליציות הקשורות לאיראן, שמפנות את זעמן בתגובה נגד הבסיסים האמריקניים בסוריה או אלה שבירדן במקום לתקוף ישירות את ישראל. בעוד מוסקבה דואגת לשמור על השקט בחזית הגולן, טהראן פועלת לשמר את סוריה כחוליית קישור אסטרטגי בינה לבין עיראק, לבנון ופלסטין על ידי הגברת השפעתה החברתית בסוריה.

עמדת סוריה בנוגע למלחמה בין ישראל לחזבאללה

בזמן שהעולם ממתין לראות כיצד יתפתח העימות המוגבל בין ישראל לחזבאללה, כל העיניים מופנות לדמשק כדי להבין את עמדתו של אסד שנותרה מעורפלת.

סוריה, שהיא בעלת ברית קרובה של חזבאללה ויש לה גבול משותף עם לבנון, יכולה למלא תפקיד אסטרטגי שישפיע על תוצאות העימות הזה. מאמרו של העיתונאי הסורי חאיד חאיד שהתפרסם בשבועון אל־מג'לה הסעודי מתמקד בשאלות אלו: האם אסד יספק שוב לחזבאללה סיוע צבאי ולוגיסטי כפי שעשה במלחמת יולי 2006? האם גיבוי זה יכול להגיע עד כדי פתיחת חזית תומכת? או שהוא ישמור על עמדה ניטרלית יותר בדומה לעמדתו כלפי המלחמה בעזה?

בחודשים האחרונים הלך והסלים העימות הצבאי בין ישראל לחזבאללה באזור הגבול אל מול המאמצים הדיפלומטיים האינטנסיביים של וושינגטון ופריז כדי למנוע זליגה למלחמה כוללת. בחודש מאי היה מספר התקיפות שביצע חזבאללה נגד ישראל – 325 בסך הכול, הגדול ביותר מאז 8 באוקטובר – 10.8 תקיפות ביום בממוצע. בחודש אפריל בהשוואה, ביצע חזבאללה 238 תקיפות – 7.8 תקיפות ביום בממוצע. השימוש של חזבאללה בטילים נגד טנקים ובכטב"מים הוכפל בהשוואה לאפריל 2024. חזבאללה המשיך בהתקפות האינטנסיביות שלו גם בחודש יוני. כטב"מים חדרו למרחב האווירי הישראלי ופגעו בבסיסים צבאיים וכתוצאה מכך נפגעו חיילים ישראלים והטילים ששיגר גרמו לשרפות ענקיות.

אסד מוצא את עצמו כעת חב לא רק לחזבאללה אלא גם לאיראן, הרואה בחזבאללה נכס אסטרטגי חשוב מאוד במערך האזורי שלה

מנגד, הגבירה ישראל את התקיפות האוויריות שלה בדרום לבנון שכוונו נגד אנשי חזבאללה, יכולותיו ומתקניו הצבאיים. בכירים ישראלים בדרג הצבאי והמדיני שלחו איומים מפורשים ואמרו כי ישראל אינה יכולה להסתפק בתגובות מוגבלות לאור מתקפות חזבאללה, וכי היא עלולה לצאת למתקפה בקנה מידה גדול נגד חזבאללה ולבנון. הם גם הצהירו שהצבא הישראלי ערוך ומוכן לצאת למתקפה רחבת היקף לאורך הגבול הצפוני עם לבנון. הרמטכ"ל הרצי הלוי אמר ב־4 ביוני בעקבות תרגילים צבאיים נרחבים כי ישראל נערכת להתקפה צבאית נגד לבנון וכי הם מתקרבים לנקודה שבה תתקבל ההחלטה.

למרות תפקידה ההיסטורי של דמשק כחוד החנית של ציר ההתנגדות, חלק מהפרשנים מעריכים כי אסד עשוי לשמור על עמדה ניטרלית גם במקרה של מלחמה עם חזבאללה, כפי שעשה בנוגע למלחמה בעזה. אולם בניגוד ליחסיו המתוחים של אסד עם חמאס, יחסיו עם חזבאללה התחזקו משמעותית במהלך המשבר בסוריה. ההתערבות הצבאית של חזבאללה בסוריה, לצד קבוצות אחרות הנתמכות על ידי איראן, מילאה תפקיד מכריע לא רק בהבטחת הישארותו של אסד בשלטון אלא גם בסיוע למשטר להחזיר את השליטה על רוב שטחי המדינה. אסד מוצא את עצמו כעת חב לא רק לחזבאללה אלא גם לאיראן, הרואה בחזבאללה נכס אסטרטגי חשוב מאוד במערך האזורי שלה.

אם ההחלטה תהיה של אסד, הוא ייטה כצפוי לתעדף את הישרדותו בשלטון על פני כל דבר אחר. זהו דפוס התנהגות שהמשטר דבק בו לאורך כל המאבק בסוריה. אם תפרוץ מלחמה ישירה עם חזבאללה, סביר להניח שאסד יימנע מכל מעורבות ישירה במלחמה ויסתפק בלהקל על איראן בהגשת סיוע צבאי לחזבאללה. אולם הכותב מעריך כי הלחץ שתפעיל איראן על המשטר יהיה הגורם המכריע לגבי התפקיד שתמלא סוריה במלחמה.

השלכות העמדה המהססת של סוריה על מעמדה האזורי

שני המאמרים חושפים את המורכבות שניצבת בפני סוריה במידת המעורבות שלה במלחמה האזורית המתרקמת. בעצם השתיקה הסורית היחסית בנוגע למלחמה בעזה, אל־באזי מאמין שהיא למעשה ניתקה את עצמה מרצון ממה שנקרא "אחדות הזירות". בעקבות זאת ארגוני ההתנגדות הפלסטיניים עשויים להעריך מחדש את חשיבות היחסים עם דמשק שהרי ברור עתה שדמשק של 2024 אינה דמשק של חאפז אל־אסד בשנות התשעים וגם לא דמשק של בשאר אל־אסד בשנים הראשונות לשלטונו.

ייתכן כי איראן לא תצטרך ללחוץ על המשטר הסורי להיכנס ישירות לעימות צבאי עם ישראל. כל עוד טהראן וחסידיה נהנים מחופש פעולה בשטח סוריה, אשר משמש כבסיס ליציאה למערכה נגד ישראל, יש בסוריה כוחות רבים הנתמכים על ידי איראן והם מספיקים כדי לפתוח חזית נוספת

למרות היפרדותה של סוריה מאחדות הזירות במובן המבצעי-צבאי, עדיין מוקדם מאוד לדבר על התנתקות אסד מתומכו העיקרי, קרי איראן. המנהיג הרוחני חמינאי ומזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה ימשיכו להזכיר לאסד את ההכרח לשמור על זהות סורית המתנגדת לישראל, את האכזבות ממדינות המערב וארה"ב שאינן מכבדות את המחויבויות שקיבלו על עצמן כתוצאה של המשא ומתן. כפי שהראה חאיד במאמרו, תמשיך איראן לחזק את נוכחותה הצבאית בסוריה שכן סוריה ולבנון הן העומק האסטרטגי שלה והן שתי זירות הרתעה קדמית שעליהן טהראן נשענת כדי למנוע מהמלחמה מלהגיע לגבולותיה.

במקרה של מלחמה רחבת היקף עם ישראל, תעמוד איראן מול סיכונים גבוהים בעיקר בגלל החשיבות המכרעת של חזבאללה עבור טהראן. פתיחת חזית שנייה נגד ישראל מסוריה, בהתעלם ממי שיזם אותה, תסיט את תשומת הלב של ישראל ואולי תפחית את הלחץ הצבאי שתפעיל ישראל על חזבאללה בלבנון. ייתכן כי איראן לא תצטרך ללחוץ על המשטר הסורי להיכנס ישירות לעימות צבאי עם ישראל. כל עוד טהראן וחסידיה נהנים מחופש פעולה בשטח סוריה, אשר משמש כבסיס ליציאה למערכה נגד ישראל, יש בסוריה כוחות רבים הנתמכים על ידי איראן – זרים ומקומיים כאחד – והם מספיקים כדי לפתוח חזית נוספת נגד ישראל מאדמת סוריה מבלי שיהיה צורך למעורבות פעילה של אסד.

המעורבות האיראנית בסוריה מאפשרת למשטר הסורי לשמור על עמדתו הנוכחית של אי־מעורבות במאבק מבלי לגרום לו לייצר מתיחות עם איראן ועם חזבאללה. עם זאת, עמדה זו אינה נטולת סיכונים, שכן ישראל שלחה מסרים מפורשים לאסד בדרכים שונות שיהיו השלכות חמורות לא רק בגין מעשיו, אלא גם בעטיין של מעשי בעלי בריתו הפועלים משטח סוריה. לא מן הנמנע שתל אביב תגביר את התקפותיה על נכסי המשטר במקרה של מעורבות אקטיבית סורית בכל פעולת תמיכה בחזבאללה, כדי ללחוץ על אסד לשנות את הכיוון ולהגביל את הפעילות העוינת היוצאת מסוריה נגד ישראל.

לכן, לא סביר שגישתו הנוכחית של המשטר הסורי תישאר ללא שינוי, אלא היא צפויה להתחלף בהתאם לדינמיקה הצבאית המשתנה והמתפתחת בשטח, לרבות הלחץ על חזבאללה והצורך שלו בתמיכה חיצונית ועוצמתן של התקפות התגמול שתבצע ישראל בתוך סוריה. הצפי הוא שדינמיקה משתנה זו עלולה להוביל למשא ומתן אינטנסיבי בין אסד, איראן וישראל. באשר לסוריה ולאנשיה, הם יישארו בשלב זה בסך הכול פיונים במשחק שחמט גאופוליטי ללא יכולת להשפיע על מהלך הדברים.