בספטמבר 2019, פרסם האתר הירדני חיבר כתבה בנושא שביתת המורים הגדולה בירדן והפגנת המורים בתחילת אותו חודש בעמאן שפוזרה על ידי המשטרה. כמיליון תלמידים עדיין לא שבו אל ספסל הלימודים נכון למועד פרסום הכתבה.
בכתבה משולבים ראיונות עם מורים ועם חברי איגוד המורים שמדווחים מהשטח. איגוד המורים הוא הגוף שיזם ותכנן את ההפגנה שבבסיסה עומדת דרישתם המרכזית של המורים לתוספת שכר של 50%. ההפגנה נערכה בכיכר הרביעית מול קריית הממשלה בעמאן, אף שמשרד הפנים אישר לקיימה רק בכיכר שמול בניין הפרלמנט הירדני באזור אל־עבדלי. בתגובה, ניסו כוחות המשטרה לבלום את המפגינים, הציבו מחסומים וסגרו רחובות המובילים לכיכר. למרות זאת, מורים ומורות רבים הצליחו להגיע לכיכר, ואף הפגינו במקומות נוספים.
מהדיווחים עולה כי המשטרה אימצה קו כוחני והשתמשה באמצעים שונים כדי לפזר את ההפגנה. המורה עאליה חנפר, שהגיעה למקום ברכבה הפרטי, מספרת כי בניין איגוד המורים נקבע כמקום מפגש שממנו יצאו האוטובוסים לכיוון הכיכר. המשטרה מנעה את יציאתם של המורים ממקום המפגש, וגם לאחר שנשלחו אוטובוסים למקום אחר, נעצרו המורים והוצאו מהאוטובוסים. חברת איגוד המורים עביר אל־אח'רס, הוסיפה כי "רישיונותיהם של נהגי אוטובוס רבים נלקחו ותעודות הזהות של מורים רבים הוחרמו כדי שלא יוכלו להמשיך בדרכם. הם ירדו והמשיכו ללכת ברגל, ולאחר מכן יצאו ברכבם הפרטי". חבר איגוד המורים ראלב אבו־קדיס תיאר כי השוטרים ירו גז מדמיע כדי לפזר את ההפגנה. באתרי חדשות נוספים דווח כי השוטרים השתמשו בזרנוקי מים ועצרו עשרות מורים.
בדיון על הרקע ועל הנסיבות שהובילו את המורים לצאת להפגנה, מובאים דבריהם הן של נציגי ארגון המורים והן של נציגי הממשלה, אם כי ניכר כי הכותב בחר לתת למורים במה גדולה יותר להתבטא ולבקר את התנהלות הממשלה.
הטענות משני הצדדים יוצרות את התחושה כי מדובר במערכת יחסים מורכבת המתאפיינת בחוסר אמון עמוק. ואכן, למאבק זה קדמה שביתת המורים בשנת 2014, אז העלה האיגוד בפני הממשלה רשימה של דרישות שנועדו להיטיב את תנאי ההעסקה של המורים, ובהן העלאת השכר ב־50%. מתברר כי כל דרישות המורים דאז קיבלו מענה מלבד העלאת השכר, שלטענת הממשלה אינה אפשרית על רקע הגירעון בתקציב. בהקשר זה, טוענים יו"ר איגוד המורים לשעבר חסאם אל־משא ויו"ר ועדת החינוך בפרלמנט מוחמד אל־קטאטשה, כי נחתם הסכם בין הצדדים שלפיו שכרם של המורים יעלה ב־50% באופן הדרגתי תוך חמש שנים, אלא שעד כה לא מומשה ההבטחה.
חברת האיגוד אל־אח'רס מספרת כי הדרישה החוזרת ונשנית של המורים להעלאת שכרם נובעת מהאינפלציה ומהעלאת המיסים אשר נוגסים במשכורתם. מורה מעמאן בשם סמאהר א־סרחאן, בתגובה להצהרת הממשלה כי היא מחויבת לדיאלוג ובלבד שזכות התלמידים לחינוך לא תיפגע, אמרה: "למה לא חושבים עלינו? המורה תמיד צריך לשלם את המחיר, והחברה צופה מהצד. לא – שירגישו גם הם".
ביקורת מתונה על התנהלות הממשלה הושמעה מצד יו"ר האיגוד לשעבר שסבור כי התנהגותה אינה חכמה ואינה הגיונית וכי היה עליה לאפשר למורים להפגין בכיכר ולא לחסום את הרחובות.
ביקורת נוספת שהשמיעו המורים היא על התניית העלאת השכר בדירוגו המקצועי של המורה. גם בעניין זה, ההתבטאויות חושפות פערים גדולים בין הצדדים. לפי תקנון העיסוק במקצועות ההוראה לשנת 2018, ההעלאה בשכר תתבצע בארבעה שלבים בהתאם להכשרתו המקצועית של המורה, כאשר בתקופה שבין 12 ל־20 שנים צפויה המשכורת לעלות ב־250%. את ההעלאה הרביעית יוכל המורה לקבל על הצטיינות. חבר האיגוד אבו־קדיס סבור שהעלאה זו תלויה בהשתתפות המורים בקורסים מקצועיים שעלותם גבוהה, אך לא באיכות הוראתם.
הממשלה מצידה טוענת כי התנייתה של העלאת השכר בהתפתחות מקצועית של המורה סוכמה ב"מסמך חוקי ומחייב" שנחתם עם המועצה הקודמת של איגוד המורים. אבו־קדיס דוחה טענה זו ומאשים את הממשלה בהונאת המורים. הוא מדגיש כי האפשרות להגיע לדרגה הרביעית היא כמעט בלתי אפשרית שכן תלויה בקיומם של תקנים. יתרה מכך, לדבריו, על פי חוק איגוד המורים, למורים אין סמכות להתערב במדיניות החינוך, בתוכניות הלימודים ובתנאי העסקתם, ועל כן לדבריו מועצת איגוד המורים לא יכולה הייתה להסכים על מסמך כזה, שתוכנו נוגד את החוק וחורג מסמכויות האיגוד.
חיבר הוא אתר עצמאי המקדם זכויות אדם וחופש ביטוי. הכתבה מעוררת הזדהות עם מאבקם הלגיטימי של המורים, אולם התנהלות הרשויות כלפי המורים וכלפי המפגינים נידונה בכתבה באופן ענייני וניטרלי.
