לפני כמה שבועות עסק אתר ממר"י, הידוע בהתמקדותו באסלאם הרדיקלי ברחבי העולם, בדרשתו של השייח' ד"ר יאסר קאדי, מטיף בעל שם מארצות הברית. בכותרת נאמר כי קאדי מגן על "אמירות אנטישמיות" וטוען כי אתר ממר"י מפרש באופן מסולף את התייחסותם של מטיפים ברחבי העולם לחדית' הידוע מ"צחיח מוסלם": "לא תגיע השעה (יום הדין) עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ואז יאמרו האבנים והעצים: 'הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא (מאחורי), בוא והרגהו'". לדברי קאדי, החדית' הזה אינו ציווי אלא נבואה.
יאסר קאדי היה אומנם בעברו הרחוק סלפי אדוק, אולם הוא שינה את עמדותיו שינוי דרמטי והתרחק מהזרם הקיצוני, וכבר קרוב ל־15 שנה הוא נחשב אחד הדרשנים הפרגמטים באמריקה. קאדי גינה אנטישמיות ואף ביקר במחנה אושוויץ, ולמעשה, אפילו באתר ממר"י עצמו הוא מוצג באור מאוזן. מעבר לכך, קאדי מחויב לניסיון להגמיש את השריעה לטובת אתגרים מודרניים, קורא לתרומות למטרות חברתיות, ומפגין עמדות אמיצות וחדשניות בסוגיות מורכבות, כמו מוסלמים ש"חזרו בשאלה", סובלנות כלפי מוסלמים להט"בים, ואפילו פטריוטיות אמריקנית.
הפרשה הנוכחית החלה בדרשה אחת מתוך סדרה שדרש קאדי במסגד אפיק (Epic) בטקסס בעניין תקופת אחרית הימים בראי האסלאם. בדרשה הזכיר קאדי את השלב האחרון שבו תתייצב הבריאה בפומבי לצידם של המוסלמים, ועיסא (ישו) יהרוג את אל־מסיח א־דג'אל (משיח השקר). חלק מתומכי הדג'אל שיתאסלמו יינצלו, אך על השאר (היהודים) יעידו העצים והאבנים את המתואר בחדית'.
קאדי היה יכול לחתום את הדרשה בנימה משיחית זו, אולם הוא בחר לדבר באומץ על הבעייתיות שבחדית'ים מעין אלו, המכבידים על ציטוטים מהמסורת האסלאמית ומשמשים כלי נגף בידי מתנגדי האסלאם. כדי לבאר מחדש את הסוגיה הטעונה החליט קאדי לבחון לעומק את טיבו של החדית' ולברר אם הוא אכן "אנטישמי".
כדי לבסס את דבריו טען קאדי שלושה טיעונים מרכזיים: ראשית, קאדי הצביע על צביעותם של מי שיוצאים בחרון אף נגד חדית'ים מעין אלו, אך אינם עושים זאת כשמדובר בכתבים עתיקים אחרים, שגם הם לוקים בגזענות ואנטישמיות. שנית, הוא הגדיר את האנטישמיות תופעה אירופית שאינה שייכת לאסלאם, והזכיר שהמכנה המשותף של המוסלמים והיהודים רחב הרבה יותר מהמכנה המשותף שיש ליהודים עם הנוצרים, ושהנוצרים הם שרדפו את היהודים לאורך כל הדורות. קאדי ציין אף את פריחתם של ענקי רוח יהודים, כמו הרמב"ם ורבי סעדיה גאון, בארצות מוסלמיות. הוא לא הזכיר את מעמדם המוגבל של "אהל א־ד'מה" (בני החסות), אך הזכיר כי המונח "אהל אל־כתאב" (אנשי הספר) נטול משמעויות אנטישמיות.
בטיעונו השלישי, ביחס לחדית' עצמו, הדגיש קאדי כי הרג היהודים הוא תיאור או ניבוי של העתיד להתרחש באחרית הימים, ולא ציווי. החדית' אינו מצווה על שום מוסלמי להרוג יהודים, ולדבריו אין איש דת מוסלמי ששואב את הבסיס ההלכתי שלו מהחדית' הזה. מדוע מי שאינם מאמינים ב־88 אחוזים מנבואות אחרית הימים באסלאם, תהה קאדי באירוניה, בוחרים "להאמין" דווקא לנבואה הזאת?
על פי הפוסט שפרסם קאדי בפייסבוק בעקבות התייחסותו של אתר ממר"י, הוא לא היה מופתע. הוא כבר ספג בעבר האשמות מצד הימין הרדיקלי האמריקני, שעדיין רואה בו מטיף מסוכן. לפני כמה שנים, למשל, פורסמו באתר אמריקני' וכן, ביוטיוב, "הוכחות" שקאדי הצדיק לכאורה תקיפה של נוצרים. לבסוף התברר שהיה מדובר באמירות שסולפו בעריכה מגמתית, על בסיס סדרה של 15 שיעורים שקאדי לימד לפני שנים רבות. בדרשות ההן תיאר קאדי את המושג האסלאמי "עבודת אלילים" או "שיתוף" (שִרְכּ), ודן במציאות התאורטית של ח'ליפות אסלאמית. מהסרטון הערוך עולה שקאדי אומר שהנוצרים "מזוהמים", אף שהוא אומר שעבודת האלילים מזוהמת, בדומה לתיאורי הגנאי המקובלים של עבודת האלילים ביהדות (כמו "תועבה").
במות כמו ממר"י רגילות להלעיט את צרכניהן בחשיבה דיכוטומית ונעדרת מורכבות. אין ספק שחוקרי ממר"י מצליחים לצוד לא מעט אמירות מוסלמיות אנטישמיות "אותנטיות", אך חבל שהם אינם מפגינים יחס הוגן יותר למטיפים פרגמטים באופן מובהק, שהתרחקו כברת דרך מהאסלאם הרדיקלי, ובשל כך הם אף "מסומנים" על ידי מוסלמים מיליטנטים.
לא חייבים לקבל את פרשנותו של קאדי על החדית' המפורסם, אולם ראוי לכל הפחות להעריך את התמודדותו האמיצה עם הנושא הנפיץ הזה ועם נושאים אחרים. לא כל רב או מטיף המצטט פסוק בן אלפי שנים מהתורה שבכתב או מהתורה שבעל פה הוא "קיצוני" או "אנטישמי", במיוחד אם יש באמתחתו הוכחות לפעילות בכיוון ההפוך.
אלעד בן דוד הוא דוקטורנט במחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בר־אילן. מחקרו עוסק בדעוה בארצות הברית, בדגש על ארגונים ומטיפים מוסלמים, כמו יאסר קאדי.
