אנו עדים לסימני התהוותו של פיצול חברתי יהודי שאין לו תקדים מאז הקמתה של מדינת ישראל. פיצול זה מגיע עד ליהודים החיים מחוץ לישראל, במיוחד לקהילה היהודית האמריקנית, שלה נודעת השפעה רבה – פיננסית ומדינית. עדיין אין לדעת באיזו מידה ישפיע קרע זה על עתיד המדינה היהודית, שהרי לא חלפו אלא ימים ספורים מאז הקמתה של הממשלה הקיצונית והגזענית ביותר בתולדות ישראל. עם זאת, ברור כי חלק גדול מהיהודים בישראל ומחוצה לה שהתעלמו מהפעולות הגזעניות של ישראל נגד העם הפלסטיני, נאלצים היום להתמודד עם עוינות ועם אפליה גם כלפיהם. הדבר מביא את ישראל אל סיפו של שלב חדש, ומחולל משבר בקרב החברה הישראלית.
ממשלת ישראל החדשה החלה בהדתה של הצבא, והודיעה על כוונתה למנות רב צבאי ראשי משורות הממסד הדתי ולא מהצבאי. טמונה בכך סכנה גדולה עבור ישראלים רבים משום שיש בכך איום על עצמאותו של הצבא. חיילים עלולים לקבל פקודות המנוגדות לאלה המגיעות מהממסד הצבאי. בשל כך, ניהל הרמטכ"ל שיחה טעונה עם נתניהו, ובה הזהיר אותו מהשלכותיו של צעד כזה.
חלק משרי הממשלה החדשה מנסים גם להביא להדתה של החברה וליצירת אפליה חוקית בין ישראלים דתיים וחילונים מעבר לנושא השירות הצבאי. משמעות הדבר היא כי האפליה הגזעית של ישראל נגד הפלסטינים הערבים מתפשטת עכשיו אל הישראלים היהודים. החל בישראל גל של מחאות שמוקדם לשער את השלכותיו.
מעבר לכל זה, חלק מחברי הממשלה החדשה הם דתיים קיצוניים המטילים ספק ביהדותם של אחרים, ובייחוד ביהדותם של רוב חברי הקהילה היהודית האמריקנית. אותם חברי ממשלה אינם מכירים ביהדותם של אלה, ומאשימים אותם שהמירו את דתם בניכר, ושאינם נמנים עם היהודים "המקוריים". פירוש הדבר שחברי ממשלה אלה רוצים לשנות את החוק המעניק באופן אוטומטי אזרחות ישראלית לכל יהודי המגיש את הבקשה מחוץ לישראל. הם רוצים לשנות דברים נוספים שרובם קשורים בסוגיות של מצב אישי.
חלק מחברי הממשלה החדשה הם דתיים קיצוניים המטילים ספק ביהדותם של אחרים, ובייחוד ביהדותם של רוב חברי הקהילה היהודית האמריקנית. אותם חברי ממשלה אינם מכירים ביהדותם של אלה
מובן מאליו כי הדבר יחולל פיצול רחב בין יהודי ארה"ב ויהודי ישראל. ישראל אינה יכולה להתעלם מהנושא מבלי שהדבר ישפיע בעתיד על עמדת ארה"ב כלפיה. הדברים אמורים גם בנוגע לסיוע העצום שישראל מקבלת מהקהילה היהודית האמריקנית.
הממשל האמריקני והארגונים היהודיים עודם מנסים לטפל בנושא בשקט שעולה ממנו צחנה של מוסר כפול. לו הוקמה ממשלה כזו בכל מדינה אחרת בעולם, הייתה ארה"ב מקימה מהומה. בעוד הארגונים היהודיים בארה"ב מגנים בתוקף כל אפליה נגד יהודים אמריקנים, הם מילאו פיהם מים במה שנוגע לפרקטיקות הגזעניות הישראליות נגד הפלסטינים. אולם ארגונים אלה לא יוכלו להמשיך לשתוק אם ישראל תמשיך להפלות את חבריהם, שגם הם לא ישתקו לנצח.
נוסף על הפיצול המסתמן, החלו להתבצע פעולות ישראליות נגד פלסטינים, ועל ירדן ועל הקהילה הבין־לאומית לחשוף את טיבן. הדברים החלו כששר הביטחון הלאומי הגזען איתמר בן גביר חילל את קדושתו של מסגד אל־אקצא כשנכנס לשם בלוויית מאבטחים. עבדאללה מלך ירדן התייחס לדבר בריאיונו האחרון לרשת CNN. הוא הזהיר מפגיעה בסטטוס קוו, ומכך שהפרות ישראליות חוזרות ונשנות של קדושת המסגד יובילו לעימותים אלימים עם הפלסטינים וכן לעימותים עם ירדן ועם הקהילה הבין־לאומית.
ההפרות הישראליות אינן מוגבלות למקומות הקדושים לאסלאם. הן מתפשטות גם אל תושביה הנוצרים של ירושלים, ומפחיתות את מספרם במידה מסוכנת. באותו ריאיון הזהיר המלך מפני סכנה זו, במיוחד לאחר שאחוז הפלסטינים הנוצרים בתחומי פלסטין ירד מעשרים בתחילת המאה הקודמת לפחות מאחוז כיום. זהו המצב כיום גם בירושלים.
עבור הקהילה הבין־לאומית נשקפות שלוש סכנות מדילול זה. הראשונה היא שהמקומות הקדושים לנצרות בפלסטין, ובמיוחד בירושלים, יתרוקנו מהנוכחות הערבית הנוצרית ויהפכו למוזיאונים. הדבר יקרה לאחר אלפיים שנה של נוכחות נוצרית רצופה מראשית הנצרות. הסכנה השנייה היא החלשת הפלורליזם הדתי בירושלים ובפלסטין בכלל, ורק ישראל תרוויח מכך. הסכנה השלישית נעוצה בכך שישראל תציג למערב תמונה של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי כסכסוך בין יהודים למוסלמים. ישראל תנסה לטעון שלמערב הנוצרי אין עניין בסכסוך זה כל עוד אין פלסטינים נוצרים בשטחים שבהם היא שולטת.
יש כיום צורך דחוף בגיבוש שיח תקשורתי ערבי לכיד כדי להסביר את הידרדרות המצב בעקבות הקמתה של הממשלה הגזענית הזאת. יש לבסס שיח זה על כך שישראל מפירה את זכויות הפלסטינים ועל ההשלכות הקטסטרופליות של הגירתם או של גירושם מארצם. הכוונה גם להגירתם של הערבים הנוצרים מהמקומות הקדושים לנצרות ולניסיון להעניק למאבק הפלסטיני-ישראלי צביון דתי קיצוני. אין ספק כי שיח כזה ייפול על אוזניים קשובות במערב, שם מייחסים לזכויות חשיבות רבה יותר מבעבר, במיוחד במעגלי דעת הקהל.
מרואן אל־מועשר היה ראש החצר המלכותית, סגן ראש הממשלה ושר החוץ הירדני בעבר, וכיום מכהן כסגן נשיא מוסד קרנגי לשלום. המאמר המלא פורסם ב־4 בינואר 2023 ביומון הפאן־ערבי אל־קודס אל־ערבי. גרסה עברית זו מתפרסמת בחסות פרויקט אופק, המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם. תרגם מערבית: עמיר טאובר
