הדבר אולי השלילי ביותר בביקורו של ביידן באזור הוא התמיכה הבוטה שהוא העניק לנורמליזציה, תוך התעלמות מזכויות הפלסטינים ומהפגיעה המתמשכת בהן מצד ישראל. שר החוץ של סעודיה ביטא את התנגדותה של מדינתנו לנורמליזציה כל זמן שלא נמצא פתרון לסוגיה הפלסטינית. הוא גם הפחית מהחשיבות שייחסו לצעדי הנורמליזציה – שסעודיה מצידה לא הכריזה עליהם ככאלה – בנוגע לפתיחת המרחב האווירי ולאיי סנפיר וטיראן. זהו ביטוי לכך שדעת הקהל בסעודיה מתנגדת לנורמליזציה, כפי שהעידו גם התגובות ברשתות החברתיות, שכיכבו בהן האשטגים המבטאים התנגדות לנורמליזציה במדינות ערב והמפרץ. בתוך כך, אמיר קטאר התייחס גם הוא לקריאות לקיים נורמליזציה ללא כל תמורה ובלי לממש את הזכויות של הצד הערבי, ואמר: "כמו שאצלם יש דעת קהל, כך גם אצלנו יש דעת קהל".
מייד לאחר הפסגה האמריקנית, פרסם מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון נייר עמדה בנושא הנורמליזציה. המכון, שנחשב למכשיר תעמולה ציונית יותר מאשר למכון מחקר של ממש, עושה שימוש במחקרים ובסקרים כדי להגן על הציונות ולעשות לה נפשות. נייר העמדה שפרסם המכון כלל סקר שעסק בנורמליזציה שקיימו מדינות המפרץ [עם ישראל – א"ד], ועל מסמך זה נאמר הביטוי "האויב היטיב לזהות את מעלותיך". צריך לקחת בעירבון מוגבל את נייר העמדה הזה, שכן שאלות הסקר נוסחו בלשון מוטה שנועדה לעודד תמיכה בנורמליזציה, ותוצאותיו מנותחות בידי דיוויד פולוק, ציוני קיצוני, מתוך צידוד ברור בנורמליזציה. רק שיש לקרוא סקר זה למול סקרים אחרים, מקצועיים ולא־מגויסים אידיאולוגית או פרו־ציוניים. הסקר אולי המשמעותי ביותר מביניהם הוא סקר "האינדקס הערבי", שנערך כבר במשך מעל לעשור ב־13 מדינות ערביות, על בסיס מדגם גדול ביותר.
לפי סקר "האינדקס הערבי" לשנת 2020, רוב של 65% מהסעודים מתנגד לנורמליזציה, כאשר 29% סירבו להשיב לשאלה, נתון שבדרך כלל מתפרש כבחירה של אנשים להימנע מלהשיב שהם מתנגדים, הנובעת מתוך פחד. בסך הכול, אחוז המתנגדים לנורמליזציה במדינות המפרץ עמד על 88%, כאשר אחוז המתנגדים לנורמליזציה בכל מדינות ערב עמד על 88% מקרב אזרחי מדינות ערב המסרבים להכיר בישראל.
עמדתו של ביידן אינה מפתיעה, הרי הדמוקרטים והרפובליקאים מתחרים ביניהם בתחום מדיניות החוץ מי מתחנף יותר ללובי הציוני
אחוזים דומים נראו גם בסקרים שנערכו בעשור הראשון של שנות האלפיים על ידי המרכז לסקרים אסטרטגיים באוניברסיטת ירדן. ראוי לציין שבסקר הראשון שערך המרכז בשנת 1994, כ־74% ראו בעין חיובית את [החתימה על – א"ד] "הצהרת וושינגטון" בין המלך חוסיין וראש ממשלת ישראל יצחק רבין. הירדנים התבשמו מהבטחות השלום בזמנו, אבל המציאות בשטח הפריכה אותן תוך זמן קצר, עם עליית הימין הציוני לשלטון.
בסקר של פולוק נכתב בבירור כך: "סקר דעת קהל חדש שערך מכון וושינגטון מראה כי אחוז האנשים שרואים בעין חיובית [את הסכמי אברהם – א"ד] בסעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות קטן במהלך השנה החולפת, ונחשב כיום למיעוט". עוד נכתב כי "הסקר של מכון וושינגטון, שפורסם בחודש מרץ 2022, הראה כי מעל שני שלישים מאזרחי בחריין, סעודיה ואיחוד האמירויות רואים בעין שלילית את הסכמי אברהם תוך פחות משנתיים ]מהחתימה על הסכמי אברהם – א"ד]. העמדות הנוכחיות עומדות בסתירה לאופטימיות הזהירה שביטאו אחוזים נרחבים מקרב אזרחי איחוד האמירויות, בחריין, סעודיה ואף מצרים בחודשים הראשונים לאחר ההודעה על ההסכמים". פולוק מנסה לברוח אל נתונים מסחריים ומתמטיים סביב הנורמליזציה, תוך הצגת עמדות חלקיות, אבל כל מאמציו מתגמדים כשלמעלה משני שלישים העידו כי הם מתנגדים להסכמים – רוב שבמדינות דמוקרטיות יכול להוביל לשינוי חוקה.
עמדתו של ביידן אינה מפתיעה, הרי הדמוקרטים והרפובליקאים מתחרים ביניהם בתחום מדיניות החוץ מי מתחנף יותר ללובי הציוני. הסחטנות שנגרמת למדינות המפרץ, ולמדינות ערב בכלל, תחת מעטה הנורמליזציה עומדת בסתירה מוחלטת למושג "שלום בר־קיימה וצודק". יש פה ניצול של הצרכים של כל מדינה בנפרד, תוך ניתוקן מהסוגיה הפלסטינית, ובידוד של הפלסטינים מהעולם הערבי שסביבם. ישראל מפיקה מכך תועלת, וכך גם איראן, שישראל ניצלה את הפחד מפניה כדי לקדם את הנורמליזציה עימה, בזמן שאיראן מצטיירת כיחידה המגינה על זכויות הערבים וכמי שנלחמת בסוכנים של הציונים. עוד דבר שטחו עיניו של פולוק מראות הוא שהאויבים המרים ביותר של איראן בעיראק – הזרם של מוקתדא א־סדר – מחזיקים בעמדות הקיצוניות ביותר נגד הנורמליזציה, עד לרמה של קידום חקיקה בפרלמנט שתגדיר את הנורמליזציה כעבירה על החוק.
נותר רק לחכות לסקר הבא שיראה פעם נוספת את העלייה באחוזי המתנגדים לנורמליזציה. מצרים, למשל, היא המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל, ועל פי נייר העמדה של מכון וושינגטון, היא נחשבת למדינה בעלת האחוזים הגבוהים ביותר של מתנגדים לנורמליזציה… וכמו שנאמר, "האויב היטיב לזהות את מעלותיך".
יאסר אבו־הלאלה הוא עיתונאי ירדני והמנכ"ל לשעבר של רשת אל־ג'זירה. המאמר המלא התפרסם ב־21 ביולי 2022 באל־ערבי אל־ג'דיד. גרסה עברית זו מתפרסמת בחסות פרויקט "אופק", המשותף למכון ון ליר, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם. מערבית: און דהן.
